und Zeugen [kamen] zum ersten [Schwur], und er gestand den letzten – was dann?
ובאו עדים אקמייתא והודה אבתרייתא מאי
Bawa Kamma 108a בבא קמא
Aufbau der Debatte:Frage 1Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Befreit ihn das Vermögensstück, das ihn zum doppelten Ersatz verpflichtet, vom Fünftel – und dafür ist er ja zum doppelten Ersatz verpflichtet worden? Oder befreit ihn der Schwur, der ihn zum doppelten Ersatz verpflichtet, vom Fünftel – und da der letzte Schwur ihn nicht zum doppelten Ersatz verpflichtet, soll er ihn zum Fünftel verpflichten?
ממון המחייבתו כפל פוטרו מן החומש והא איחייב ליה עילויה כפילא או דלמא שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש והא שבועה בתרייתא הואיל דלא קא מחייבא ליה כפילא תחייביה חומשא
Rawa sagte: Komm und höre: Sagte er zu einem von der Straße: „Wo ist mein Ochse, den du gestohlen hast?“, und dieser sagt: „Ich habe ihn nicht gestohlen“ – „Ich beschwöre dich!“, und er sagte: „Amen“, und die Zeugen bezeugen über ihn, dass er ihn gestohlen hat, so zahlt er doppelten Ersatz; gestand er von selbst, zahlt er Kapital, Fünftel und Schuldopfer.
אמר רבא ת"ש אמר לאחד מן השוק היכן שורי שגנבת והוא אומר לא גנבתי משביעך אני ואמר אמן והעדים מעידים אותו שגנבו משלם תשלומי כפל ואם הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם
Hier sind es doch die Zeugen, die ihn zum doppelten Ersatz verpflichten: Gestand er von selbst, ja; gestand er aber nach den Zeugen, nein.
והא הכא עדים הוא דמחייבי ליה כפילא הודה מעצמו אין אבל הודה אחר עדים לא
Und wenn du meinst, der Schwur, der ihn zum doppelten Ersatz verpflichtet, befreit ihn vom Fünftel – warum nicht, wenn er nach den Zeugen gestand? Dieser Schwur verpflichtet ihn doch nicht zum doppelten Ersatz; er sollte ihn zum Fünftel verpflichten!
ואי סלקא דעתך שבועה המחייבתו כפל פוטרתו מן החומש אמאי הודה אחר עדים לא מכדי הא שבועה לא קא מיחייבא ליה כפילא תחייביה חומשא
Lässt sich also nicht daraus entnehmen, dass das Vermögensstück, das ihn zum doppelten Ersatz verpflichtet, ihn vom Fünftel befreit? Entnimm daraus.
אלא לאו שמע מינה ממון המחייבו כפל פוטרתו מן החומש ש"מ
Rabina fragte: Fünftel und doppelter Ersatz bei zwei Männern – was dann? Wie ist das gemeint? Wenn er seinen Ochsen zwei Leuten übergab und sie dazu die Ausrede des Diebstahls vorbrachten; einer schwor und gestand, und einer schwor, und Zeugen kamen – was dann?
בעי רבינא חומש וכפילא בתרי גברי מאי היכי דמי כגון שמסר שורו לשני בני אדם וטענו בו טענת גנב חד נשבע והודה וחד נשבע ובאו עדים מאי
Sagen wir: Bei einem Mann achtet der Allbarmherzige darauf, dass er nicht Fünftel und doppelten Ersatz zahlt, also soll dieser den doppelten Ersatz zahlen und jener das Fünftel? Oder achtet der Allbarmherzige darauf, dass man für ein Vermögensstück nicht Fünftel und doppelten Ersatz zahlt, und hier ist es ebenfalls ein Vermögensstück? Es bleibt unentschieden.
מי אמרינן בחד גברא קפיד רחמנא דלא משלם חומשא וכפילא האי נשלם כפילא והאי נשלם חומשא או דלמא עלויה חד ממונא קפיד רחמנא דלא נשלם עלה חומשא וכפילא והכא נמי חד ממונא הוא תיקו:
Raw Papa fragte: Zwei Fünftel oder zweimal doppelter Ersatz bei einem Mann – was dann? Wie ist das gemeint? Wenn er die Ausrede des Verlusts vorbrachte, schwor und gestand, und dann wieder die Ausrede des Verlusts vorbrachte, schwor und gestand; oder auch wenn er die Ausrede des Diebstahls vorbrachte, schwor, und Zeugen kamen, und dann wieder die Ausrede des Diebstahls vorbrachte, schwor, und Zeugen kamen – was dann?
בעי רב פפא תרי חומשי או תרי כפילי בחד גברא מאי היכי דמי שטען טענת אבד ונשבע והודה וחזר וטען טענת אבד ונשבע והודה אי נמי כגון שטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים וחזר וטען טענת גנב ונשבע ובאו עדים מאי
Sagen wir: Von zwei Arten von Zahlung sagte der Allbarmherzige, dass sie nicht für ein Vermögensstück gezahlt werden sollen, und hier ist es eine Art? Oder: Von zwei Zahlungen sagte der Allbarmherzige, dass sie nicht für ein Vermögensstück gezahlt werden sollen, und hier sind es ebenfalls zwei Zahlungen?
מי אמרינן תרי גווני ממונא קאמר רחמנא דלא נשתלמו עילוי חד ממונא והכא חד גוונא הוא או דלמא תרי ממונא אמר רחמנא דלא לשתלמו עילוי חד ממונא והכא נמי תרי ממונא נינהו
Komm und höre, denn Rawa sagte: „Und sein Fünftel soll er hinzufügen“ (Lev 5,24) – die Tora hat viele Fünftel für ein Kapital vorgesehen. Entnimm daraus.
תא שמע דאמר רבא (ויקרא ה, כד) וחמישיתו יוסיף עליו התורה ריבתה חמישיות הרבה לקרן אחת שמע מינה:
Forderte der Eigentümer [das Verwahrgut] vom Hüter ein, und dieser schwor und bezahlte, und der Dieb wurde dann erkannt – wem [gehört] der doppelte Ersatz? Abaje sagte: Dem Eigentümer des Verwahrguts. Rawa sagte: Dem, bei dem das Verwahrgut lag.
תבעוהו בעלים לשומר ונשבע ושילם והוכר הגנב כפל למי אביי אמר לבעל הפקדון רבא אמר למי שהפקדון אצלו
Abaje sagte: dem Eigentümer des Verwahrguts – da er ihn mit einem Schwur bemüht hat, überlässt er ihm den doppelten Ersatz nicht. Rawa sagte: dem, bei dem das Verwahrgut lag – da er bezahlt hat, überlässt er ihm den doppelten Ersatz.
אביי אמר לבעל הפקדון כיון דאטרחיה בשבועה לא מקני ליה כפילא רבא אמר למי שהפקדון אצלו כיון דשילם מקני ליה כפילא
Und sie streiten über die Folgerung aus unserer Mischna, denn wir haben gelernt: Wer bei seinem Genossen ein Tier oder Geräte in Verwahrung gibt, und sie wurden gestohlen oder gingen verloren, und er bezahlte und wollte nicht schwören – denn man sagte ja: Ein unentgeltlicher Hüter schwört und ist frei –, und der Dieb wird gefunden, so zahlt dieser doppelten Ersatz; hat er geschlachtet oder verkauft, zahlt er vier- und fünffachen Ersatz. An wen zahlt er? An den, bei dem das Verwahrgut lag.
וקא מיפלגי בדיוקא דמתניתין דתנן המפקיד אצל חבירו בהמה או כלים ונגנבו או שאבדו שילם ולא רצה לישבע שהרי אמרו שומר חנם נשבע ויוצא נמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי הוא משלם למי שהפקדון אצלו
Schwor er und wollte nicht bezahlen, und der Dieb wird gefunden, so zahlt dieser doppelten Ersatz; hat er geschlachtet oder verkauft, zahlt er vier- und fünffachen Ersatz. An wen zahlt er? An den Eigentümer des Verwahrguts.
נשבע ולא רצה לשלם ונמצא הגנב משלם תשלומי כפל טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה למי הוא משלם לבעל הפקדון
Abaje folgert aus dem ersten Teil, Rawa folgert aus dem Schlussteil. Abaje folgert aus dem ersten Teil, da er lehrt: „Er bezahlte und wollte nicht schwören“ – der Grund ist, dass er nicht schwören wollte;
אביי דייק מרישא רבא דייק מסיפא אביי דייק מרישא דקתני שילם ולא רצה לישבע טעמא דלא רצה לישבע
Original: Bava Kamma 108a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.