Dann aber ist schwierig: „Weil sie aus dem geheiligten Feld saugen“!
ואלא קשיא הואיל ויונקין משדה הקדש
Bawa Batra 72b בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Vielmehr spricht Rabbi Schimon zu den Rabbanan nach ihren eigenen Worten: Nach mir heiligt der Heiligende, so wie der Verkäufer mit missgünstigem Auge verkauft, ebenfalls mit missgünstigem Auge und behält sich [Boden] vor; nach euch gebt mir wenigstens zu, dass er nur den veredelten Johannisbrotbaum und den Stumpf der Maulbeerfeige geheiligt hat. Und die Rabbanan sagen ihm: Es gibt keinen Unterschied.
אלא רבי שמעון לדבריהם דרבנן קאמר להו לדידי כי היכי דמוכר בעין רעה מוכר מקדיש נמי בעין רעה מקדיש ושיורי משייר לדידכו אודו לי מיהא דלא הקדיש אלא חרוב המורכב וסדן השקמה ואמרי ליה רבנן לא שנא
Wie hast du sie erklärt? Nach Rabbi Schimon. Lies den Schlussteil: „Und nicht nur das, sondern selbst wenn er die Bäume heiligte und danach den Boden heiligte, löst er, wenn er auslöst, die Bäume nach ihrem Wert aus und löst dann eine Fläche für die Aussaat eines Chomer Gerste für fünfzig Silberschekel aus.“
במאי אוקימתא לה כרבי שמעון אימא סיפא ולא עוד אלא אפילו הקדיש את האילנות וחזר והקדיש את הקרקע כשהוא פודה פודה את האילנות בשוייהן וחוזר ופודה בית זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף
Wenn es aber Rabbi Schimon ist, soll er sich doch nach der Auslösung richten, und sie sollen zusammen mit ihrem Boden ausgelöst werden, denn wir haben von Rabbi Schimon gehört, dass er sich nach der Auslösung richtet.
ואי ר' שמעון ליזיל בתר פדיון וניפרקו אגב ארעייהו דהא שמעינן ליה לר"ש דאזיל בתר פדיון
Denn es wird gelehrt: Woher, dass bei einem, der ein Feld von seinem Vater kauft und es heiligt, und danach stirbt sein Vater – woher, dass es für ihn wie ein Erbfeld gilt? Die Schrift sagt: „Und wenn er ein Feld seines Erwerbs, das nicht vom Feld seines Erbbesitzes ist, [dem Ewigen heiligt]“ (Lev 27,22) – ein Feld, das nicht geeignet ist, ein Erbfeld zu werden; ausgenommen ist dieses, das geeignet ist, ein Erbfeld zu werden – Worte Rabbi Jehudas und Rabbi Schimons.
דתניא מנין ללוקח שדה מאביו והקדישה ואחר כך מת אביו מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה תלמוד לומר (ויקרא כז, כב) ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאין ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה דברי רבי יהודה ורבי שמעון
Rabbi Meir sagt: Woher, dass bei einem, der ein Feld von seinem Vater kauft, und sein Vater stirbt, und danach heiligt er es – woher, dass es für ihn wie ein Erbfeld gilt? Die Schrift sagt: „Und wenn er ein Feld seines Erwerbs, das nicht vom Feld seines Erbbesitzes ist“ – ein Feld, das kein Erbfeld ist; ausgenommen ist dieses, das ein Erbfeld ist.
רבי מאיר אומר מנין ללוקח שדה מאביו ומת אביו ואח"כ הקדיש מנין שתהא לפניו כשדה אחוזה תלמוד לומר ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחוזתו שדה שאינה שדה אחוזה יצתה זו שהיא שדה אחוזה
Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon aber brauchen für den Fall, dass der Vater starb und er es danach heiligte, keinen Vers; den Vers brauchen sie für den Fall, dass er es heiligte und danach sein Vater starb.
ואילו רבי יהודה ורבי שמעון היכא דמת אביו ואחר כך הקדישה לא צריכי קרא כי אצטריך קרא היכא דהקדישה ואחר כך מת אביו
Woher haben sie das? Wenn aus diesem Vers – sage doch, er kommt für [die Lehre] Rabbi Meirs! Doch wohl, weil sie sich nach der Auslösung richten.
מנא להו אי מהאי קרא אימא לכדרבי מאיר הוא דאתא אלא לאו משום דאזלי בתר פדיון
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Tatsächlich richten sich Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon im Allgemeinen nicht nach der Auslösung, hier aber fanden sie einen Vers und legten ihn aus: Wäre es so, sollte der Vers schreiben: „Und wenn ein Feld seines Erwerbs, das nicht sein Erbbesitz ist“, oder auch: „das nicht Feld seines Erbbesitzes ist“; was [soll] „das nicht vom Feld seines Erbbesitzes ist“? Eines, das nicht geeignet ist, ein Erbfeld zu werden; ausgenommen ist dieses, das geeignet ist, ein Erbfeld zu werden.
אמר רב נחמן בר יצחק לעולם בעלמא רבי יהודה ורבי שמעון לא אזלי בתר פדיון והכא קרא אשכחו ודרוש א"כ לכתוב קרא ואם את שדה מקנתו אשר לא אחוזתו אי נמי שדה אחוזתו מאי אשר לא משדה אחוזתו את שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצתה זו שראויה להיות שדה אחוזה
Raw Huna sagte: Der veredelte Johannisbrotbaum und der Stumpf der Maulbeerfeige haben den Status eines Baumes und den Status von Boden. Den Status eines Baumes: Wo er zwei Bäume und diesen geheiligt oder verkauft hat, hat er Boden. Den Status von Boden: dass er nicht zusammen mit dem Boden verkauft wird.
אמר רב הונא חרוב המורכב וסדן השקמה תורת אילן עליו ותורת קרקע עליו תורת אילן עליו דהיכא דאקדיש או זבין שני אילנות והאי יש לו קרקע תורת קרקע עליו דלא מזדבן אגב ארעא
Und Raw Huna sagte: Eine Garbe, die zwei Sea enthält, hat den Status einer Garbe und den Status eines Getreidehaufens. Den Status einer Garbe: Denn zwei Garben gelten als Vergessenes, zwei und diese gelten nicht als Vergessenes.
ואמר רב הונא עומר שיש בו סאתים תורת עומר עליו ותורת גדיש עליו תורת עומר עליו דשני עומרים שכחה שנים והוא אינן שכחה
Den Status eines Getreidehaufens: Denn wir haben gelernt: Eine Garbe, die zwei Sea enthält und die er vergessen hat, gilt nicht als Vergessenes.
תורת גדיש עליו דתנן עומר שיש בו סאתים שכחו אין שכחה
Rabba bar bar Chana sagte, Resch Lakisch sagte: Mit dem veredelten Johannisbrotbaum und dem Stumpf der Maulbeerfeige sind wir zum Streit zwischen Rabbi Menachem (bar) Jose und den Rabbanan gelangt.
אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש חרוב המורכב וסדן השקמה באנו למחלוקת רבי מנחם (בר) יוסי ורבנן
Original: Bava Batra 72b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.