„Er soll es darbringen“ (Lev 1,3) – das lehrt, dass man ihn zwingt. Etwa gegen seinen Willen? Die Schrift sagt: „nach seinem Willen“ (Lev 1,3). Wie also? Man zwingt ihn, bis er sagt: „Ich will.“
(ויקרא א, ג) יקריב אותו מלמד שכופין אותו יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצונו הא כיצד כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
Aber vielleicht ist es dort anders, weil es ihm lieb ist, Sühne zu erlangen? Vielmehr aus dem Schlussteil: Und ebenso sagst du bei Scheidebriefen der Frauen: Man zwingt ihn, bis er sagt: „Ich will.“
ודלמא שאני התם דניחא ליה דתיהוי ליה כפרה ואלא מסיפא וכן אתה אומר בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני
Aber vielleicht ist es dort anders, weil es ein Gebot ist, auf die Worte der Weisen zu hören? Vielmehr ist es eine Vernunfterwägung: Unter seinem Zwang entschließt er sich und übereignet.
ודלמא שאני התם דמצוה לשמוע דברי חכמים אלא סברא הוא אגב אונסיה גמר ומקנה
Raw Jehuda wandte ein: Ein erzwungener Scheidebrief ist [, wenn] von Israeliten [erzwungen], gültig, und von Nichtjuden ungültig; bei Nichtjuden aber [ist es so, dass] sie ihn schlagen und ihm sagen: „Tu, was der Israelit dir sagt!“ Warum? Auch dort sollte man sagen: Unter seinem Zwang entschließt er sich und scheidet.
מותיב רב יהודה גט המעושה בישראל כשר ובעכו"ם פסול ובעכו"ם חובטין אותו ואומרין לו עשה מה שישראל אומר לך ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומגרש
Dazu wurde doch gesagt: Raw Mescharschija sagte: Nach der Tora ist er sogar von Nichtjuden [erzwungen] gültig; und warum sagte man, von Nichtjuden sei er ungültig? Damit nicht jede einzelne [Frau] hingehe, sich an Nichtjuden hänge und sich so aus der Hand ihres Mannes löse.
הא איתמר עלה אמר רב משרשיא דבר תורה אפילו בעכו"ם כשר ומה טעם אמרו בעכו"ם פסול כדי שלא תהא כל אחת ואחת הולכת ותולה עצמה ביד עכו"ם ומפקעת עצמה מיד בעלה
Raw Hamnuna wandte ein: Hat er von einem Sikarikon gekauft und dann noch einmal vom Eigentümer gekauft, ist sein Kauf nichtig. Warum? Auch dort sollte man sagen: Unter seinem Zwang entschließt er sich und übereignet.
מותיב רב המנונא לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל ואמאי התם נמי נימא אגב אונסיה גמר ומקני
Und nach Raw Biwi, der es im Namen Raw Nachmans beendet: Das Grundstück hat er nicht, das Geld hat er – was lässt sich sagen? Was Raw Biwi [vorbringt], ist eine [eigene] Lehrmeinung, und dieser Lehrmeinung stimmt Raw Huna nicht zu.
ולרב ביבי דמסיים בה משמיה דרב נחמן קרקע אין לו מעות יש לו מאי איכא למימר רב ביבי מימרא הוא ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה
Rawa sagte: Die Halacha ist: Hängte man ihn auf, und er verkaufte, so ist sein Verkauf ein Verkauf. Doch sagten wir das nur
אמר רבא הלכתא תליוהו וזבין זביניה זביני ולא אמרן אלא
Original: Bava Batra 48a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.