finden sie nicht, und die Blätter wachsen wieder nach.
לא משכחת ליה אי בטרפא הדר פארי:
Bawa Batra 19a בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Und kein Wäscherbecken“ usw.: Raw Nachman sagte im Namen des Rabba bar Awuha: Das wurde nur vom Einweichbecken gelehrt, aber vom Spülbecken [hält man] vier Ellen [Abstand]. So wird auch gelehrt: Ein Wäscherbecken – vier Ellen. Aber wir haben doch gelernt: drei Handbreiten! Folgt daraus nicht vielmehr [die Lehre] des Raw Nachman?
ולא נברכת הכובסין וכו': אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו אלא מן המחמצן אבל מן הנדיין ד' אמות תניא נמי הכי נברכת הכובסין ד' אמות והא אנן תנן ג' טפחים אלא לאו ש"מ כדרב נחמן
Und manche stellen sie einander gegenüber: Wir haben gelernt: ein Wäscherbecken – drei Handbreiten; aber es wird doch gelehrt: vier Ellen! Raw Nachman sagte im Namen des Rabba bar Awuha: Das ist kein Widerspruch: Hier [geht es] um das Einweichbecken, dort um das Spülbecken. Raw Chija, der Sohn des Raw Awja, lehrte es ausdrücklich: Es sei denn, er hält vom Rand des Einweichbeckens bis zur Wand drei Handbreiten Abstand.
ואיכא דרמי להו מירמי תנן נברכת הכובסין ג' טפחים והתניא ארבע אמות אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא קשיא כאן מן המחמצן כאן מן הנדיין רב חייא בריה דרב אויא מתני לה בהדיא אלא אם כן הרחיק משפת מחמצן ולכותל ג' טפחים:
„Und verputzt mit Kalk“: Man fragte: Haben wir gelernt: „und verputzt mit Kalk“, oder haben wir vielleicht gelernt: „oder verputzt mit Kalk“?
וסד בסיד: איבעיא להו וסד בסיד תנן או דילמא או סד בסיד תנן
Es ist selbstverständlich, dass wir gelernt haben: „und verputzt mit Kalk“. Denn wenn du meinst, wir hätten gelernt: „oder verputzt mit Kalk“, dann soll er sie doch zusammenfassen und [gemeinsam] lehren!
פשיטא דוסד בסיד תנן דאי סלקא דעתך דאו סד בסיד תנן אם כן ליערבינהו וליתנינהו
Vielleicht [tut er es nicht], weil dieser Schaden jenem Schaden nicht gleicht: Im ersten Teil ist es Schaden durch Feuchtigkeit, im Schlussteil Schaden durch Hitze.
דילמא משום דלא דמי האי היזיקא להאי היזיקא רישא היזיקא דמתונא סיפא היזיקא דהבלא
Komm und höre: Rabbi Jehuda sagt: Ein Felsen, der unter den Händen [zerbröckelt]: Dieser gräbt seine Zisterne auf dieser Seite und jener gräbt seine Zisterne auf jener Seite; dieser hält drei Handbreiten Abstand und verputzt mit Kalk, und jener hält drei Handbreiten Abstand und verputzt mit Kalk. Der Grund ist, dass er unter den Händen [zerbröckelt]; wenn er nicht unter den Händen [zerbröckelt], dann nicht.
ת"ש רבי יהודה אומר סלע הבא בידים זה חופר בורו מכאן וזה חופר בורו מכאן זה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד וזה מרחיק ג' טפחים וסד בסיד טעמא דבא בידים הא לא בא בידים לא
Dasselbe gilt, auch wenn er nicht unter den Händen [zerbröckelt]: Er verputzt ebenfalls mit Kalk. Und den [Felsen, der] unter den Händen [zerbröckelt], brauchte er: Man könnte meinen, da er unter den Händen [zerbröckelt], brauche es mehr Abstand; das lässt er uns hören.
ה"ה דאף על גב דלא בא בידים נמי סד בסיד ובא בידים איצטריכא ליה סד"א כיון דבא בידים ליבעי רווחא טפי קמ"ל:
„Man hält Oliventrester, Mist, Salz, Felsbrocken“ usw.: Wir haben dort gelernt: Worin darf man [Speisen am Schabbat warm] einhüllen, und worin darf man nicht einhüllen?
מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסלעים וכו': תנן התם במה טומנין ובמה אין טומנין
Man hüllt nicht ein, weder in Oliventrester noch in Mist, noch in Salz, noch in Kalk, noch in Sand, seien sie feucht oder trocken. Was ist hier anders, dass er Felsbrocken lehrt und Sand nicht lehrt, und was ist dort anders, dass er Sand lehrt und Felsbrocken nicht lehrt?
אין טומנין לא בגפת ולא בזבל ולא במלח ולא בסיד ולא בחול בין לחין בין יבשין מאי שנא הכא דקתני סלעים ולא קתני חול ומאי שנא התם דקתני חול ולא קתני סלעים
Raw Josef sagte: Weil es nicht die Art der Menschen ist, in Felsbrocken einzuhüllen. Abaje sagte zu ihm: Ist es denn die Art der Menschen, in Wollschuren und Purpurstreifen einzuhüllen? Denn es wird gelehrt: Man hüllt ein in Wollschuren, in Wollflocken, in Purpurstreifen und in Werg, aber man darf sie nicht bewegen!
אמר רב יוסף לפי שאין דרכן של בני אדם להטמין בסלעים אמר ליה אביי וכי דרכן של בני אדם להטמין בגיזי צמר ולשונות של ארגמן דתניא טומנין בגיזי צמר ובציפי צמר ובלשונות של ארגמן ובמוכין ואין מטלטלין אותן
Vielmehr sagte Abaje: „Sein Gefährte kündet von ihm“ (Ijob 36,33): Hier lehrt er Felsbrocken, und dasselbe gilt für Sand; dort lehrt er Sand, und dasselbe gilt für Felsbrocken. Rawa sagte zu ihm: Wenn „sein Gefährte kündet von ihm“, dann soll er doch alle zusammen lehren, oder eines von ihnen im anderen lehren, und dasselbe gilt für das andere!
אלא אמר אביי (איוב לו, לג) יגיד עליו ריעו תנא הכא סלעים וה"ה לחול תנא התם חול והוא הדין לסלעים א"ל רבא אי יגיד עליו ריעו ליתנינהו לכולהו בחדא וליתני חדא מנייהו באידך וה"ה לאידך
Vielmehr sagte Rawa: Dort ist der Grund, warum er Felsbrocken nicht lehrt, dass sie den Topf zerbrechen würden; hier ist der Grund, warum er Sand nicht lehrt, dass er das Warme wärmt und das Kalte kühlt.
אלא אמר רבא התם היינו טעמא דלא קתני סלעים משום דמשתכי לה לקדרה הכא היינו טעמא דלא קתני חול משום דמחמימי חיים ומקרירי קריר
Aber Rabbi Oschaja lehrte doch Sand! – Dort [geht es] um Feuchtigkeit. – Dann soll auch unser Tanna [ihn] lehren und es auf Feuchtigkeit beziehen! – Er hat doch schon den Wasserkanal gelehrt.
והא תני רבי אושעיא חול התם במתונא תנא דידן נמי ליתני ולוקמיה במתונא הא תנא ליה אמת המים
Lehrt er etwa nicht den Wasserkanal und lehrt [daneben doch noch] das Wäscherbecken?
אטו מי לא קתני אמת המים וקתני נברכת הכובסין
Diese sind nötig. Denn lehrte er [nur] den Wasserkanal, [könnte man meinen, es gelte,] weil er fest angelegt ist, aber beim Wäscherbecken, das nicht fest angelegt ist, sag: nicht. Und lehrte er [nur] das Wäscherbecken, [könnte man meinen, es gelte,] weil [das Wasser] sich sammelt und steht, aber beim Wasserkanal nicht. Es ist [also beides] nötig.
הנהו צריכי דאי תנא אמת המים משום דקביעא אבל נברכת הכובסין דלא קביעא אימא לא ואי תנא נברכת הכובסין משום דקוו וקיימי אבל אמת המים לא צריכא:
„Man hält Saaten und den Pflug“ usw.: Saaten – das ergibt sich doch schon aus [dem Verbot wegen] des Pfluges! – Bei Aussaat von Hand.
מרחיקין את הזרעים ואת המחרישה וכו': זרעים תיפוק ליה משום מחרישה במפולת יד
Der Pflug – das ergibt sich doch schon aus [dem Verbot wegen] der Saaten! – Bei Pflügen für Bäume. – Und es ergibt sich doch [schon] wegen des Wassers! – Der Tanna steht im Land Israel, denn es steht geschrieben: „Vom Regen des Himmels trinkt es Wasser“ (Dtn 11,11).
מחרישה ותיפוק ליה משום זרעים בחורש לאילנות ותיפוק ליה משום מיא תנא בארץ ישראל קאי דכתיב (דברים יא, יא) למטר השמים תשתה מים
Will das sagen, dass Saaten
למימרא דזרעים
Original: Bava Batra 19a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.