Ist denn nicht das Datum des einen dem Datum des anderen ungleich? Beim einfachen: Regiert [der König] ein Jahr, zählt man ihm ein Jahr; zwei, zählt man ihm zwei. Beim geknoteten: Regiert er ein Jahr, zählt man ihm zwei; zwei, zählt man ihm drei.
והלא אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה פשוט מלך שנה מונין לו שנה שתים מונין לו שתים מקושר מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו ג'
Und manchmal leiht einer von ihm Geld mit einem geknoteten [Schuldschein], und zwischendurch kommt er zu Geld und zahlt ihm zurück und sagt zu ihm: Gib mir meine Urkunde; und jener sagt zu ihm: Sie ist mir verloren gegangen; und er schreibt ihm eine Quittung.
וזימנין דיזיף מיניה זוזי במקושר ומיתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה וא"ל הב לי שטראי ואמר ליה אירכס לי וכתב ליה תברא
Ist Rabbi denn im Geknoteten kundig? Es kam doch einmal ein geknotetes [Dokument] vor Rabbi, und Rabbi sagte: Diese Urkunde ist nachdatiert. Da sagte Sunin zu Rabbi: So ist der Brauch dieses Volkes: Regiert [der König] ein Jahr, zählt man ihm zwei; zwei, zählt man ihm drei.
ומי בקי רבי במקושר והא ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי ואמר רבי שטר מאוחר זה וא"ל זונין לרבי כך מנהגה של אומה זו מלך שנה מונין לו שתים שתים מונין לו שלש
Aber vielleicht hat sich seine Herrschaft verlängert? Raw Hoschaja sagte: So ist der Brauch dieses Volkes: Im ersten Jahr nennt man ihn Archon, im zweiten nennt man ihn Digon.
ודלמא דאריך מלכותיה אמר רב הושעיא כך מנהגה של אומה זו שנה ראשונה קורין לו ארכן שניה קורין לו דיגון
Die Rabbanan lehrten: Ein rundes Haus, ein Digon, Trigon oder Pentagon wird durch Aussatzmale nicht unrein; ein Tetragon wird durch Aussatzmale unrein.
תנו רבנן בית עגול דיגון טריגון פנטיגון אינו מטמא בנגעים טטריגון מטמא בנגעים
Woher diese Worte? Denn die Rabbanan lehrten: Oben heißt es „Wand“, „Wände“ (Lev 14,37) – zwei; unten heißt es „Wand“, „Wände“ – zwei; hier sind also vier.
מנא הני מילי דתנו רבנן למעלה אומר (ויקרא יד, לז) קיר קירות שתים למטה אומר קיר קירות שתים הרי כאן ארבע
Ein geknotetes [Dokument] kam vor Rabbi, und Rabbi sagte: Hier ist kein Datum. Da sagte Rabbi Schimon, der Sohn Rabbis, zu Rabbi: Vielleicht ist es zwischen seinen Knoten verborgen? Er trennte es auf und sah es. Danach blickte Rabbi ihn ungehalten an. Er sagte zu ihm: Nicht ich habe es geschrieben, Rabbi Jehuda der Schneider hat es geschrieben. Er sagte zu ihm: Lass ab von dieser üblen Nachrede!
ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי ואמר רבי אין זמן בזה א"ל ר' שמעון ב"ר לרבי שמא בין קשריו מובלע פלייה וחזייה הדר חזא ביה רבי בבישות א"ל לאו אנא כתבתיה ר' יהודה חייטא כתביה א"ל כלך מלשון הרע הזה
Ein andermal saß er vor ihm und beendete einen Abschnitt im Buch der Psalmen. Rabbi sagte: Wie gerade ist diese Schrift! Er sagte zu ihm: Nicht ich habe sie geschrieben, Jehuda der Schneider hat sie geschrieben. Er sagte zu ihm: Lass ab von dieser üblen Nachrede!
זימנין הוה יתיב קמיה וקא פסיק סידרא בספר תהלים אמר רבי כמה מיושר כתב זה אמר ליה לאו אנא כתבתיה יהודה חייטא כתביה א"ל כלך מלשון הרע הזה
Gut, dort gibt es üble Nachrede; aber hier, was für üble Nachrede gibt es? – Wegen [der Lehre] Raw Dimis, denn Raw Dimi, der Bruder Raw Safras, lehrte: Niemals soll ein Mensch das Gute seines Nächsten erzählen, denn vom Erzählen seines Guten kommt man zu seinem Schlechten.
בשלמא התם איכא לשון הרע אלא הכא מאי לשון הרע איכא משום דרב דימי דתני רב דימי אחוה דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו שמתוך טובתו בא לידי רעתו
Raw Amram sagte im Namen Raws: Drei Übertretungen gibt es, denen der Mensch an keinem Tag entgeht: sündige Gedanken, das Grübeln über das Gebet und üble Nachrede. Üble Nachrede, meinst du?
אמר רב עמרם אמר רב שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום הרהור עבירה ועיון תפלה ולשון הרע לשון הרע סלקא דעתך
Original: Bava Batra 164b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.