einer dem anderen.
זה לזה
Bawa Batra 127b בבא בתרא
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wie dem auch sei: Ist er der Ansicht der Rabbanan, so hätte er ihnen nach den Rabbanan senden sollen; ist er der Ansicht Rabbi Jehudas, so hätte er ihnen nach Rabbi Jehuda senden sollen!
מה נפשך אי כרבנן סבירא ליה לישלח להו כרבנן אי כרבי יהודה סבירא ליה לישלח להו כרבי יהודה
Er war im Zweifel, ob nach Rabbi Jehuda oder nach den Rabbanan.
מספקא ליה אי כרבי יהודה אי כרבנן
Was ist das? Wie gelehrt wurde: „er soll anerkennen“ (Dtn 21,17) – er soll ihn vor anderen anerkennen.
מאי היא דתניא (דברים כא, יז) יכיר יכירנו לאחרים
Von hier aus sagte Rabbi Jehuda: Ein Mensch ist glaubwürdig zu sagen: Dies ist mein erstgeborener Sohn. Und wie ein Mensch glaubwürdig ist zu sagen: Dies ist mein erstgeborener Sohn, so ist ein Mensch glaubwürdig zu sagen: Dies ist der Sohn einer Geschiedenen, und dies ist der Sohn einer Chaluza. Die Weisen aber sagen: Er ist nicht glaubwürdig.
מכאן א"ר יהודה נאמן אדם לומר זה בני בכור וכשם שנאמן אדם לומר זה בני בכור כך נאמן אדם לומר זה בן גרושה וזה בן חלוצה וחכמים אומרים אינו נאמן
Raw Nachman bar Jizchak sagte zu Rawa: Gut nach Rabbi Jehuda – deshalb steht „er soll anerkennen“ geschrieben. Aber nach den Rabbanan – wozu brauche ich „er soll anerkennen“?
א"ל רב נחמן בר יצחק לרבא בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב יכיר אלא לרבנן יכיר למה לי
Wenn er der Anerkennung bedarf.
בצריך היכרא
Für welche Halacha? Um ihm einen doppelten Anteil zu geben? Er sei nicht mehr als ein Fremder – wenn er ihm etwas als Geschenk geben wollte, könnte er es ihm etwa nicht geben?
למאי הלכתא למיתבא לו פי שנים לא יהא אלא אחר אילו בעי למיתבא ליה במתנה מי לא יהיב ליה
Es ist nötig für Güter, die ihm danach zugefallen sind.
לא צריכא בנכסים שנפלו לו לאחר מכאן
Und nach Rabbi Meir, der sagt, ein Mensch kann etwas übereignen, das noch nicht in die Welt gekommen ist – wozu brauche ich „er soll anerkennen“?
ולר"מ דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם יכיר למה לי
Für Güter, die ihm zugefallen sind, als er im Sterben lag.
בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס:
Die Rabbanan lehrten: Hielt man ihn für einen Erstgeborenen, und sein Vater sagte von einem anderen, dass er der Erstgeborene sei, so ist er glaubwürdig. Hielt man ihn für keinen Erstgeborenen, und sein Vater sagte: Er ist ein Erstgeborener, so ist er nicht glaubwürdig.
ת"ר היו מוחזקין בו שהוא בכור ואמר אביו על אחר שהוא בכור נאמן היו מוחזקין בו שאינו בכור ואמר אביו בכור הוא אינו נאמן
Der Anfangssatz ist nach Rabbi Jehuda und der Schlusssatz nach den Rabbanan.
רישא רבי יהודה וסיפא רבנן
Rabbi Jochanan sagte: Sagte er: „Er ist mein Sohn“, und sagte dann wieder: „Er ist mein Sklave“, so ist er nicht glaubwürdig. [Sagte er:] „Er ist mein Sklave“, und sagte dann wieder: „Er ist mein Sohn“, so ist er glaubwürdig, [denn] er meinte: Er dient mir wie ein Sklave.
א"ר יוחנן אמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא נאמן דמשמש לי כעבדא קאמר
Und umgekehrt beim Zollhaus: Ging er am Zollhaus vorbei und sagte: „Er ist mein Sohn“, und sagte dann wieder: „Er ist mein Sklave“, so ist er glaubwürdig; sagte er: „Er ist mein Sklave“, und sagte dann wieder: „Er ist mein Sohn“, so ist er nicht glaubwürdig.
וחילופיה אבית המכס היה עובר על בית המכס ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא נאמן אמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן
Man wandte ein: Diente er ihm wie ein Sohn, und er kam und sagte: „Er ist mein Sohn“, und sagte dann wieder: „Er ist mein Sklave“, so ist er nicht glaubwürdig. Diente er ihm wie ein Sklave, und er kam und sagte: „Er ist mein Sklave“, und sagte dann wieder: „Er ist mein Sohn“, so ist er nicht glaubwürdig.
מיתיבי היה משמשו כבן ובא ואמר בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן היה משמשו כעבד ובא ואמר עבדי הוא וחזר ואמר בני הוא אינו נאמן
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Dort [handelt es sich um einen Fall], wo man ihn „Sklave für hundert“ nannte. Was heißt „Sklave für hundert“? Ein Sklave [im Wert] von hundert Sus.
אר"נ בר יצחק התם דקארו ליה עבדא מצר מאה מאי מצר מאה מצר עבדא ק' זוזי
Rabbi Abba sandte an Raw Josef bar Chama: Wer zu seinem Nächsten sagt: „Du hast meinen Sklaven gestohlen“, und jener sagt: „Ich habe ihn nicht gestohlen“ – „Was macht er dann bei dir?“ – „Du hast ihn mir verkauft,
שלח ליה ר' אבא לרב יוסף בר חמא האומר לחבירו עבדי גנבת והוא אומר לא גנבתי מה טיבו אצלך אתה מכרתו לי
Original: Bava Batra 127b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.