Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2Halacha 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Woher [wissen wir], dass man einem Nasiräer keinen Becher Wein und den Noachiden kein Glied von einem lebenden Tier reichen darf? Die Schrift sagt: „Vor einen Blinden sollst du kein Hindernis legen“ (Lev 19,14). Und hier könnte er es doch, wenn wir es ihm nicht geben, selbst nehmen, und dennoch übertritt man „Vor einen Blinden sollst du kein Hindernis legen“!
מנין שלא יושיט אדם כוס של יין לנזיר ואבר מן החי לבני נח ת"ל (ויקרא יט, יד) ולפני עור לא תתן מכשול והא הכא דכי לא יהבינן ליה שקלי איהו וקעבר משום לפני עור לא תתן מכשול
Hier handelt es sich um den Fall, dass er auf den beiden Seiten eines Flusses steht. Das ist auch genau [aus dem Wortlaut] zu entnehmen, denn er lehrt „er darf nicht reichen“ und lehrt nicht „er darf nicht geben“. Schließe daraus.
הב"ע דקאי בתרי עברי נהרא דיקא נמי דקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן ש"מ
Sie fragten: Wenn er [dennoch] Handel getrieben hat, wie ist es? Rabbi Jochanan sagte: Hat er Handel getrieben, ist es verboten. Resch Lakisch sagte: Hat er Handel getrieben, ist es erlaubt. Rabbi Jochanan wandte gegen Resch Lakisch ein: An den Festtagen der Götzendiener – hat man Handel getrieben, ist [der Erlös] verboten. Ist damit nicht [die Zeit] vor ihren Festtagen gemeint? – Nein, gerade ihre Festtage.
איבעיא להו נשא ונתן מאי ר' יוחנן אמר נשא ונתן אסור ר"ל אמר נשא ונתן מותר איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסורין מאי לאו לפני אידיהן לא אידיהן דוקא
Manche sagen: Rabbi Schimon ben Lakisch wandte gegen Rabbi Jochanan ein: An den Festtagen der Götzendiener – hat man Handel getrieben, ist es verboten. An ihren Festtagen ja, vor ihren Festtagen nicht! – Der Tanna nennt das eine wie das andere „ihre Festtage“.
א"ד איתיביה ר"ש בן לקיש לרבי יוחנן אידיהן של עובדי כוכבים נשא ונתן אסור אידיהן אין לפני אידיהן לא תנא אידי ואידי אידיהן קרי ליה
Es wurde in Übereinstimmung mit Resch Lakisch gelehrt: Als sie sagten, es sei verboten, mit ihnen Handel zu treiben, verboten sie es nur bei einer Sache, die sich hält, aber bei einer Sache, die sich nicht hält, nicht. Und selbst bei einer Sache, die sich hält – hat man Handel getrieben, ist es erlaubt. Raw Sewid lehrte in der Schule Rabbi Oschajas: Eine Sache, die sich nicht hält, verkauft man ihnen, aber man kauft nicht von ihnen.
תניא כוותיה דר"ל כשאמרו אסור לשאת ולתת עמהם לא אסרו אלא בדבר המתקיים אבל בדבר שאינו מתקיים לא ואפילו בדבר המתקיים נשא ונתן מותר תני רב זביד בדבי רבי אושעיא דבר שאין מתקיים מוכרין להם אבל אין לוקחין מהם
Ein gewisser Min schickte Rabbi Jehuda Nessia an seinem Festtag einen kaiserlichen Denar. Resch Lakisch saß vor ihm. Er sagte: Was soll ich tun? Nehme ich ihn an, geht er hin und dankt [seinem Götzen]; nehme ich ihn nicht an, wird daraus Feindschaft. Resch Lakisch sagte zu ihm: Nimm ihn und wirf ihn vor seinen Augen in eine Grube. Er sagte: Dann wird erst recht Feindschaft daraus! – [Ich meinte,] wie nebenbei, sagte ich.
ההוא מינאה דשדר ליה דינרא קיסרנאה לרבי יהודה נשיאה ביום אידו הוה יתיב ריש לקיש קמיה אמר היכי אעביד אשקליה אזיל ומודה לא אשקליה הויא ליה איבה א"ל ריש לקיש טול וזרוק אותו לבור בפניו אמר כל שכן דהויא ליה איבה כלאחר יד הוא דקאמינא:
Ihnen etwas zu leihen und von ihnen etwas zu entleihen usw. Zugegeben, ihnen etwas zu leihen [ist verboten], weil man ihnen Gewinn verschafft; aber von ihnen etwas zu entleihen – man vermindert doch ihr [Gut]! Abaje sagte: Das Entleihen von ihnen ist verboten worden wegen des Leihens an sie. Rawa sagte: Alles [ist verboten], weil er hingeht und [seinem Götzen] dankt.
להשאילן ולשאול מהן כו': בשלמא להשאילן דקא מרווח להו אבל לשאול מהן מעוטי קא ממעט להו אמר אביי גזרה לשאול מהן אטו להשאילן רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא:
Ihnen [Geld] zu borgen und von ihnen zu borgen. Zugegeben, ihnen zu borgen [ist verboten], weil man ihnen Gewinn verschafft; aber von ihnen zu borgen – warum? Abaje sagte: Das Borgen von ihnen ist verboten worden wegen des Borgens an sie. Rawa sagte: Alles [ist verboten], weil er hingeht und [seinem Götzen] dankt.
להלוותם וללוות מהן: בשלמא להלוותם משום דקא מרווח להו אלא ללוות מהן אמאי אמר אביי גזרה ללוות מהן אטו להלוותם רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא:
Ihnen [eine Schuld] zu bezahlen und von ihnen [eine Schuld] einzutreiben usw. Zugegeben, ihnen zu bezahlen [ist verboten], weil man ihnen Gewinn verschafft; aber von ihnen einzutreiben – man vermindert doch ihr [Gut]! Abaje sagte: Das Eintreiben von ihnen ist verboten worden wegen des Bezahlens an sie. Rawa sagte: Alles [ist verboten], weil er hingeht und [seinem Götzen] dankt.
לפורען ולפרוע מהן כו': בשלמא לפורען משום דקא מרווח להו אלא לפרוע מהן מעוטי ממעט להו אמר אביי גזירה לפרוע מהן אטו לפורען רבא אמר כולה משום דאזיל ומודה הוא
Und [alle Fälle] sind nötig. Denn hätte er [nur] gelehrt, mit ihnen Handel zu treiben, [so hätte ich gedacht: Das ist verboten,] weil man ihnen Gewinn verschafft und er hingeht und dankt; aber von ihnen zu entleihen, wodurch man ihr [Gut] vermindert, ist in Ordnung.
וצריכי דאי תנא לשאת ולתת עמהן משום דקא מרווח להו ואזיל ומודה אבל לשאול מהן דמעוטי קא ממעט להו שפיר דמי
Und hätte er [nur] gelehrt, von ihnen zu entleihen, [so hätte ich gedacht: Das ist verboten,] weil ihm die Sache als bedeutend erscheint und er hingeht und dankt; aber von ihnen zu borgen – da hat er bloß Kummer, [denn] er sagt: Das Geld kommt nicht mehr zurück.
ואי תנא לשאול מהן משום דחשיבא ליה מילתא ואזיל ומודה אבל ללוות מהן צערא בעלמא אית ליה אמר תוב לא הדרי זוזי
Und hätte er [nur] gelehrt, von ihnen zu borgen, [so hätte ich gedacht: Das ist verboten,] weil er sagt: Gegen seinen Willen werde ich es eintreiben, und jetzt geht er jedenfalls hin und dankt; aber [eine Schuld] von ihnen einzutreiben, wo das Geld nicht mehr zurückkommt, sage ich, hat er Kummer und geht nicht hin und dankt. Daher ist es nötig.
ואי תנא ללוות מהן משום דקאמר בעל כרחיה מיפרענא והשתא מיהא אזיל ומודה אבל ליפרע מהן דתו לא הדרי זוזי אימא צערא אית ליה ולא אזיל ומודה צריכא
Rabbi Jehuda sagt: Man darf sich von ihnen bezahlen lassen usw. Hält denn Rabbi Jehuda nichts von [dem Grundsatz]: Auch wenn es ihn jetzt betrübt, so freut er sich doch später?
רבי יהודה אומר נפרעין מהן כו': ולית ליה לרבי יהודה אף על פי שמיצר עכשיו שמח הוא לאחר זמן
Es wurde doch gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: Eine Frau darf sich in der Halbfestwoche nicht mit Kalk bestreichen, weil es sie [zunächst] entstellt. Doch Rabbi Jehuda räumt ein bei Kalk, den sie in der Halbfestwoche abschälen kann, dass sie ihn in der Halbfestwoche auftragen darf; denn auch wenn es sie jetzt betrübt, so freut sie sich doch später.
והתניא רבי יהודה אומר אשה לא תסוד במועד מפני שניוול הוא לה ומודה ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד שטופלתו במועד אע"פ שמצירה עכשיו שמחה היא לאחר זמן
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Lass die Vorschriften der Halbfestwoche beiseite, denn bei ihnen allen [gilt]: Es betrübt jetzt und erfreut später. Rabina sagte: Ein Götzendiener ist in Bezug auf das Bezahlen [einer Schuld] immer betrübt.
אר"נ בר יצחק הנח להלכות מועד דכולהו מיצר עכשיו שמחה לאחר זמן רבינא אמר עובד כוכבים לענין פרעון לעולם מיצר
Unsere Mischna ist nicht im Sinne von Rabbi Jehoschua ben Korcha, denn es wurde gelehrt: Rabbi Jehoschua ben Korcha sagt: Ein Darlehen mit Schuldschein darf man nicht von ihnen eintreiben; ein mündliches Darlehen darf man von ihnen eintreiben, weil es so ist, als rette man es aus ihrer Hand.
מתניתין דלא כר' יהושע בן קרחה דתניא ריב"ק אומר מלוה בשטר אין נפרעין מהן מלוה על פה נפרעין מהן מפני שהוא כמציל מידם
Die Halacha ist nach Rabbi Jehoschua[ben Korcha] – das ist das, was wir gesagt haben. Nach Rabbi Jehuda – denn es wurde gelehrt: Wer einem Färber Wolle gibt, damit er sie ihm rot färbe, und er färbt sie schwarz, [oder] schwarz, und er färbt sie rot –
הלכתא כרבי יהושע הא דאמרן כר' יהודה דתניא הנותן צמר לצבע לצבוע לו אדום וצבעו שחור שחור וצבעו אדום
Original: Avodah Zarah 6b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.