aber man darf mit ihm ausreißen, um das Anstößige zu vermindern.
אבל עוקרין עמו כדי למעוטי את התיפלה
Awoda Sara 64a עבודה זרה
Aufbau der Debatte:Frage 4Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Sie meinten: Wessen [Ansicht] ist das? Es ist Rabbi Akiwa, der sagt, wer Mischsaat bestehen lässt, wird gegeißelt; denn es wurde gelehrt: Wer bei Mischsaat jätet oder [Erde] darüberdeckt, wird gegeißelt; Rabbi Akiwa sagt: Auch wer sie bestehen lässt.
סברוה הא מני ר' עקיבא היא דאמר המקיים בכלאים לוקה דתניא המנכש והמחפה בכלאים לוקה ר"ע אומר אף המקיים
Was ist der Grund Rabbi Akiwas? Der Vers sagt: „Dein Feld sollst du nicht mit Mischsaat besäen“ (Lev 19,19). Ich hätte nur den, der sät; woher [wissen wir es] für den, der bestehen lässt? Die Schrift sagt: „nicht Mischsaat“.
מ"ט דר"ע אמר קרא שדך לא תזרע כלאים אין לי אלא זורע מקיים מנין ת"ל לא כלאים
Und doch ist es erlaubt, um das Anstößige zu vermindern.
ואילו למעוטי תיפלה שרי
Nein, wessen [Ansicht] ist das? Es sind die Rabbanan.
לא הא מני רבנן היא
Wenn es die Rabbanan sind – warum gerade ausreißen? Selbst [sie] bestehen zu lassen, ist doch in Ordnung! – Hier handelt es sich darum, dass er es umsonst tut, und es ist Rabbi Jehuda, der sagt, es sei verboten, ihnen ein unentgeltliches Geschenk zu geben.
אי רבנן מאי איריא עוקרין אפי' קיומי נמי שפיר דמי הכא במאי עסקינן כגון דקא עביד בחנם ור' יהודה היא דאמר ליתן להם מתנת חנם אסור
Aus [der Ansicht] Rabbi Jehudas können wir [es] für Rabbi Akiwa entnehmen: Sagt nicht Rabbi Jehuda, es sei verboten, ihnen ein unentgeltliches Geschenk zu geben, aber um das Anstößige zu vermindern, ist es in Ordnung? Auch für Rabbi Akiwa: Obwohl Rabbi Akiwa sagt, wer Mischsaat bestehen lässt, wird gegeißelt, ist es, um das Anstößige zu vermindern, in Ordnung. Und es gibt nichts weiter [dazu zu sagen].
מדרבי יהודה נשמע לר"ע לאו אמר ר' יהודה אסור ליתן להם מתנת חנם אבל למעוטי תיפלה שפיר דמי לר"ע נמי אע"ג דא"ר עקיבא המקיים בכלאים לוקה למעוטי תיפלה שפיר דמי ותו לא מידי
Wiederum saßen sie und fragten: Der Erlös eines Götzen in der Hand eines Nichtjuden – wie ist es? Erfasst er seinen Erlös in der Hand eines Nichtjuden oder nicht?
הדור יתבי וקמבעיא להו דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מהו מי תופסת דמיה ביד עובד כוכבים או לא
Raw Nachman sagte zu ihnen: Es ist einleuchtend, dass der Erlös eines Götzen in der Hand eines Nichtjuden erlaubt ist, aus [dem Fall] jener, die vor Rabba bar Abuha kamen; er sagte zu ihnen: Geht, verkauft alles, was ihr habt, und dann tretet über.
אמר להו רב נחמן מסתברא דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין מדהנהו דאתו לקמיה דרבה בר אבוה אמר להו זילו זבינו כל מה דאית לכו ותו איתגיירו
Was ist der Grund? Weil er meint, der Erlös eines Götzen in der Hand eines Nichtjuden ist erlaubt. – Vielleicht ist es dort anders: Da er die Absicht hat überzutreten, hat er [den Götzen] gewiss aufgehoben?
מ"ט משום דקסבר דמי עבודת כוכבים ביד עובד כוכבים מותרין ודלמא שאני התם דכיון דדעתיה לאיגיורי ודאי בטלה
Vielmehr von hier: Ein Israelit, der von einem Nichtjuden eine Mine zu fordern hatte, und dieser verkaufte einen Götzen und brachte sie ihm, [verkaufte] Libationswein und brachte sie ihm – [das Geld] ist erlaubt. Hat er aber zu ihm gesagt: „Warte auf mich, bis ich den Götzen verkaufe und dir [das Geld] bringe, [bis ich] Libationswein [verkaufe] und dir [das Geld] bringe“, ist es verboten.
אלא מהכא ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ומכר עבודת כוכבים והביא לו יין נסך והביא לו מותר אבל אם אמר לו המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים ואביא לך יין נסך ואביא לך אסור
Was ist der Unterschied zwischen dem Anfangsteil und dem Schlussteil? Raw Scheschet sagte: Beim Schlussteil, weil es so ist, als sei er an seinem Fortbestand interessiert.
מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב ששת סיפא משום דהוה ליה כי רוצה בקיומו
Und ist es denn, wenn er in solcher Weise an seinem Fortbestand interessiert ist, verboten? Wir haben doch gelernt: Ein Proselyt und ein Nichtjude, die ihren nichtjüdischen Vater beerbt haben – der Proselyt kann zu ihm sagen: Nimm du den Götzen, und ich das Geld; nimm du den Libationswein, und ich die Früchte. Wenn sie [aber schon] in den Besitz des Proselyten gekommen sind, ist es verboten.
וכי רוצה בקיומו כה"ג מי אסיר והתנן גר ועובד כוכבים שירשו אביהן עובד כוכבים גר יכול לומר לו טול אתה עבודת כוכבים ואני מעות טול אתה יין נסך ואני פירות אם משבאו לרשות הגר אסור
Rawa bar Ulla sagte: Unsere Mischna [spricht] von einem Götzen, der sich nach seinen Bruchstücken teilen lässt.
אמר רבא בר עולא מתני' בעבודת כוכבים המתחלקת לפי שבריה
Das passt beim Götzen; was ist beim Libationswein zu sagen? – Bei hadrianischen Tonscherben.
תינח עבודת כוכבים יין נסך מאי איכא למימר בחרס הדרייני
Aber er ist doch an ihrem Fortbestand interessiert, dass sie nicht gestohlen werden und nicht verloren gehen! Vielmehr sagte Raw Papa: Du sprichst vom Erbe eines Proselyten? Beim Erbe eines Proselyten ist es anders, denn bei ihm haben die Rabbanan Erleichterung gewährt – eine Verordnung, damit er nicht zu seinem Verderben zurückkehre.
והלא רוצה בקיומו שלא יגנובו ושלא יאבדו אלא א"ר פפא ירושת הגר קאמרת שאני ירושת הגר דאקילו בה רבנן גזירה שמא יחזור לקלקולו
Original: Avodah Zarah 64a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.