und hier streiten sie über einen Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat: Der erste Tanna meint, ein Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat, ist erlaubt; und Rabbi Jose ha-Gelili meint, ein Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat, ist verboten.
והכא באילן שנטעו ולבסוף עבדו קמיפלגי ת"ק סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו מותר ורבי יוסי הגלילי סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור
Woher? Da er im Schlussteil lehrt: Weshalb ist eine Aschera verboten? Weil an ihr das Zutun von Menschenhand ist; und alles, woran das Zutun von Menschenhand ist, ist verboten. „Und alles, woran das Zutun von Menschen ist“ – was soll das einschließen? Doch wohl einen Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat.
ממאי מדקתני סיפא מפני מה אשירה אסורה מפני שיש בה תפיסת ידי אדם וכל שיש בו תפיסת ידי אדם אסור וכל שיש בו תפיסת אדם לאתויי מאי לאו לאתויי אילן שנטעו ולבסוף עבדו
Und auch Rabbi Jose bar Jehuda meint, ein Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat, ist verboten, denn es wurde gelehrt: Rabbi Jose bar Jehuda sagt: Da es heißt: Ihre Götter auf den Bergen, und nicht: die Berge sind ihre Götter; ihre Götter auf den Hügeln, und nicht: die Hügel sind ihre Götter – könnte ich verstehen: unter jedem grünen Baum [sind] ihre Götter, und nicht: der grüne [Baum ist] ihr Gott.
ואף רבי יוסי בר' יהודה סבר אילן שנטעו ולבסוף עבדו אסור דתניא רבי יוסי בר' יהודה אומר מתוך שנאמר אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם אלהיהם על הגבעות ולא גבעות אלהיהם שומע אני תחת כל עץ רענן אלהיהם ולא רענן אלהיהם
Wozu dann „unter jedem grünen Baum“? Das kommt für [die Lehre] Rabbi Akiwas, denn Rabbi Akiwa sagte: Ich will es erklären und vor dir darlegen: Überall, wo du einen hohen Berg, einen erhabenen Hügel und einen grünen Baum findest, wisse, dass dort Götzendienst ist.
אלא תחת כל עץ רענן ל"ל ההוא לכדר"ע הוא דאתא דאר"ע אני אובין ואדון לפניך כל מקום שאתה מוצא הר גבוה וגבעה נשאה ועץ רענן דע שיש שם עבודת כוכבים
Und die Rabbanan – was machen sie mit „Und ihre Ascherim sollt ihr im Feuer verbrennen“? Sie brauchen es für einen Baum, den man von Anfang an dafür gepflanzt hat.
ורבנן האי ואשריהם תשרפון באש מאי עבדי ליה מיבעי ליה לאילן שנטעו מתחילה לכך
Und Rabbi Jose bar Jehuda braucht es doch auch dafür! – So ist es; aber woher hat er [das Verbot für] einen Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat? Er leitet es ab aus „Und ihre Ascherim sollt ihr umhauen“ (Dtn 7,5): Welcher Baum ist es, dessen Abgehauenes verboten und dessen Stamm erlaubt ist? Sage: ein Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat.
ור' יוסי בר' יהודה נמי מיבעי ליה להכי ה"נ אלא אילן שנטעו ולבסוף עבדו מנא ליה נפקא ליה (דברים ז, ה) מואשריהם תגדעון איזהו עץ שגידועו אסור ועיקרו מותר הוי אומר אילן שנטעו ולבסוף עבדו
Sie meint: Wäre es nicht gesagt – wäre nicht gesagt „sollt ihr im Feuer verbrennen“, hätte ich gesagt, „ihre Ascherim sollt ihr umhauen“ [beziehe sich] auf einen Baum, den man von Anfang an dafür gepflanzt hat; jetzt, da geschrieben steht „Und ihre Ascherim sollt ihr im Feuer verbrennen“, bleibt „Und ihre Ascherim sollt ihr umhauen“ übrig für einen Baum, den man gepflanzt und erst später verehrt hat.
אילו לא נאמר קאמר אילו לא נאמר תשרפון באש הייתי אומר אשריהם תגדעון באילן שנטעו מתחילה לכך השתא דכתיב ואשריהם תשרפון באש אייתר ליה ואשריהם תגדעון לאילן שנטעו ולבסוף עבדו
Und die Rabbanan – was machen sie mit „Und ihre Ascherim sollt ihr umhauen“? Sie brauchen es für [die Lehre] Rabbi Jehoschua ben Levis, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Das Umhauen der Götzen geht der Eroberung des Landes Israel voraus; die Eroberung des Landes Israel geht der Ausrottung der Götzen voraus.
ורבנן האי ואשריהם תגדעון מאי עבדי ליה לכדר' יהושע בן לוי דא"ר יהושע בן לוי גידועי עבודת כוכבים קודמין לכיבוש ארץ ישראל כיבוש ארץ ישראל קודם לביעור עבודת כוכבים
Und Rabbi Jose bar Jehuda – woher hat er diese Überlegung? Er leitet sie ab aus „Vernichten sollt ihr“ (Dtn 12,2): Vernichte [zuerst], und danach sollt ihr [ganz] vernichten.
ור' יוסי בר' יהודה האי סברא מנא ליה נפקא ליה (דברים יב, ב) מאבד תאבדון אבד ואח"כ תאבדון
Und Rabbi Jose bar Jehuda – woher hat er das Ausrotten bis zur Wurzel? Er leitet es ab aus „Und ihr sollt ihren Namen von jenem Ort tilgen“ (Dtn 12,3).
ורבי יוסי בר' יהודה לשרש אחריה מנא ליה נפקא ליה (דברים יב, ג) מואבדתם את שמם מן המקום ההוא
Und die Rabbanan [brauchen] jenes, um ihm einen [Schmäh-]Namen zu geben, denn es wurde gelehrt: Rabbi Elieser sagt: Woher, dass wer einen Götzen ausreißt, ihn bis zur Wurzel ausrotten muss? Die Schrift sagt: „Und ihr sollt ihren Namen tilgen“.
ורבנן ההוא לכנות לה שם דתניא ר"א אומר מנין לעוקר עבודת כוכבים שצריך לשרש אחריה ת"ל ואבדתם את שמם
Original: Avodah Zarah 45b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.