Er schneidet in Fleisch! Rabba sagte: Es ist nur nötig, um das Messer über öffentliches Gebiet zu bringen.
מחתך בבשר הוא אמר רבה לא נצרכה להביא סכין דרך רשות הרבים
Arachin 7b ערכין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und was lehrt er uns? Dass man wegen eines Zweifels den Schabbat entweiht? Das haben wir doch gelernt: Wenn auf jemanden ein Trümmerhaufen gefallen ist und es zweifelhaft ist, ob er dort ist oder nicht dort ist, zweifelhaft, ob er lebendig oder tot ist, zweifelhaft, ob ein Kanaaniter oder ein Israelit – räumt man den Haufen für ihn weg.
ומאי קמשמע לן דמספיקא מחללינן שבתא תנינא מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם ספק חי ספק מת ספק כנעני ספק ישראל מפקחין עליו את הגל
Man könnte meinen, dort hatte er eine Vermutung des Lebens, hier aber, wo er von vornherein keine Vermutung des Lebens hatte, sage ich: nicht. Daher lehrt er uns [dies].
מהו דתימא התם הוא דהוה ליה חזקה דחיותא אבל הכא דלא הוה ליה חזקה דחיותא מעיקרא אימא לא קמ"ל:
„Von einer hingerichteten Frau usw.“: Warum? Es ist doch zur Nutzung verboten! Raw sagte: Wenn sie sagt: „Gebt mein Haar meiner Tochter.“ – Hätte sie gesagt: „Gebt meine Hand meiner Tochter“, würden wir sie ihr etwa geben?
האשה שנהרגה וכו': ואמאי איסורי הנאה נינהו אמר רב באומרת תנו שערי לבתי אילו אמרה תנו ידי לבתי מי יהבינן לה
Raw sagte [vielmehr]: Es geht um eine Perücke. Der Grund ist, dass sie „gebt“ gesagt hat; hätte sie nicht „gebt“ gesagt, wäre sie ihr Körper und würde verboten.
אמר רב בפאה נכרית טעמא דאמרה תנו הא לא אמרה תנו גופה הוא ומיתסר
Aber das war doch Rabbi Jose bar Rabbi Chanina fraglich! Denn Rabbi Jose bar Rabbi Chanina fragte: Wie ist es mit dem Haar gerechter Frauen?
והא מיבעיא ליה לר' יוסי בר' חנינא דבעי ר' יוסי בר' חנינא שער נשים צדקניות מהו
Und Rawa sagte: Bei einer Perücke war es ihm (nicht) fraglich; fraglich war es Rabbi Jose bar Rabbi Chanina, wenn sie an einem Haken hängt.
ואמר רבא בפאה נכרית (לא) קמיבעיא ליה כי קמיבעיא ליה לר' יוסי בר' חנינא דתלי בסיכתא
Hier ist sie mit ihr verbunden: Der Grund ist, dass sie „gebt“ gesagt hat; hätte sie nicht „gebt“ gesagt, wäre sie ihr Körper und würde verboten.
הכא דמחבר בה טעמא דאמרה תנו הא לא אמרה תנו גופה הוא ומיתסר:
Raw Nachman bar Jizchak hatte Schwierigkeiten damit: Er lehrt es doch ähnlich dem Tier; wie dort sein Körper [gemeint ist], so auch hier ihr Körper!
קשיא ליה לרב נחמן בר יצחק והא דומיא דבהמה קתני מה התם גופיה אף ה"נ גופיה
Vielmehr sagte Raw Nachman: Diese [die Frau] wird durch ihren Tod verboten, und dieses [das Tier] wird durch den Abschluss seines Urteils verboten.
אלא א"ר נחמן זו מיתתה אוסרתה וזו גמר דינה אוסרתה
Lewi lehrte übereinstimmend mit Raw, Lewi lehrte übereinstimmend mit Raw Nachman bar Jizchak. Lewi lehrte übereinstimmend mit Raw: Eine Frau, die zur Hinrichtung hinausgeführt wird und sagt: „Gebt mein Haar meiner Tochter“, dem gibt man; ist sie gestorben, gibt man nicht, weil der Tote zur Nutzung verboten ist.
תני לוי כוותיה דרב תני לוי כוותיה דר"נ בר יצחק תני לוי כוותיה דרב האשה שיוצאה ליהרג ואמרה תנו שערי לבתי נותנין מתה אין נותנין מפני שהמת אסור בהנאה
Das ist doch selbstverständlich! – Vielmehr: Der Schmuck des Toten ist zur Nutzung verboten.
פשיטא אלא שנויי המת אסור בהנאה
Es wird gelehrt übereinstimmend mit Raw Nachman bar Jizchak: Von einer Frau, die gestorben ist, darf man das Haar nutzen; ein hingerichtetes Tier ist zur Nutzung verboten. Und was ist der Unterschied zwischen dem einen und dem anderen? Diese wird durch ihren Tod verboten, und jenes wird durch den Abschluss seines Urteils verboten.
תניא כוותיה דרב נחמן בר יצחק האשה שמתה נהנין בשערה בהמה שנהרגה אסורה בהנאה ומה הפרש בין זה לזה זו מיתתה אוסרתה וזו גמר דינה אוסרתה:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Alle können schätzen“.
הדרן עלך הכל מעריכין:
MISCHNA: Man wird nicht auf weniger als einen Sela geschätzt und nicht auf mehr als fünfzig Sela. Wie das? Hat er einen Sela gegeben und ist reich geworden, gibt er nichts [mehr]; [hat er] weniger als einen Sela [gegeben] und ist reich geworden, gibt er fünfzig Sela.
מתני׳ אין נערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע כיצד נתן סלע והעשיר אינו נותן כלום פחות מסלע והעשיר נותן חמשים סלע
Hatte er fünf Sela in seinem Besitz – Rabbi Meir sagt: Er gibt nur einen; und die Weisen sagen: Er gibt alle. Man wird nicht auf weniger als einen Sela geschätzt und nicht auf mehr als fünfzig Sela.
היו בידיו חמש סלעים ר"מ אומר אינו נותן אלא אחת וחכמים אומרים נותן את כולן אין נערכין פחות מסלע ולא יתר על חמשים סלע:
GEMARA: „Man wird nicht auf weniger als einen Sela geschätzt“ – woher haben wir das? Denn es steht geschrieben: „Und jede Schätzung soll nach dem heiligen Schekel sein“ (Lev 27,25) – alle Schätzungen, die du schätzt, sollen nicht weniger als ein Schekel betragen.
גמ׳ אין נערכין פחות מסלע מנלן דכתיב (ויקרא כז, כה) וכל ערכך יהיה בשקל הקדש כל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותין משקל
„Und nicht auf mehr als fünfzig Sela“ – denn es steht geschrieben: „fünfzig“ (Lev 27,3).
ולא יתר על חמשים סלעים דכתיב חמשים:
„Hatte er fünf in seinem Besitz usw.“: Was ist der Grund Rabbi Meirs? Es steht geschrieben „fünfzig“ und es steht geschrieben „Schekel“: entweder fünfzig oder ein Schekel.
היו בידיו חמשה כו': מ"ט דר"מ כתיב חמשים וכתיב שקל או חמשים או שקל
Und die Rabbanan? Jenes kommt [zu lehren]: Alle Schätzungen, die du schätzt, sollen nicht weniger als ein Schekel betragen. Wo er [mehr] hat, sagt der Vers: „wie es die Hand des Gelobenden aufbringen kann“ (Lev 27,8), und siehe, seine Hand kann es aufbringen.
ורבנן ההוא לכל ערכין שאתה מעריך לא יהו פחותים משקל הוא דאתא היכא דאית ליה אמר קרא (ויקרא כז, ח) אשר תשיג יד הנודר והרי ידו משגת
Und Rabbi Meir? Jenes kommt [zu lehren]: die Hand des Gelobenden, nicht die Hand dessen, der Gegenstand des Gelübdes ist. Und die Rabbanan? Entnimmst du daraus nicht von selbst, dass man, wo seine Hand es aufbringen kann, von ihm nimmt?
ור"מ ההוא יד הנודר ולא יד הנידר הוא דאתא ורבנן לאו ממילא שמעת מינה דהיכא דידו משגת שקול מיניה
Raw Adda bar Ahawa sagte: Hatte er fünf Sela in seinem Besitz und sagte: „Meine Schätzung obliegt mir“, und sagte nochmals: „Meine Schätzung obliegt mir“, und gab vier für die zweite und einen für die erste, so hat er beiden Genüge getan.
א"ר אדא בר אהבה היו בידיו חמש סלעים ואמר ערכי עלי וחזר ואמר ערכי עלי ונתן ארבע לשניה ואחד לראשונה יצא ידי שתיהן
Was ist der Grund? Ein späterer Gläubiger, der zuvorgekommen ist und eingezogen hat – was er eingezogen hat, hat er eingezogen.
מ"ט ב"ח מאוחר שקדם וגבה מה שגבה גבה
Zu der Zeit, als er für die zweite gab, war [das Geld] für die erste verpfändet; zu der Zeit, als er für die erste gab, hatte er nichts mehr.
בעידנא דיהיב לשניה משעבד לראשונה בעידנא דיהיב לראשונה תו לית ליה
Original: Arakhin 7b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.