Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Einwand 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa sagte: Alle meinen, Zins nach einer Seite ist verboten, und hier ist [der Unterschied] zwischen ihnen Zins unter der Bedingung der Rückgabe: Der eine Meister meint, verboten, und der andere Meister meint, erlaubt.
רבא אמר דכולי עלמא צד אחד ברבית אסור והכא ברבית על מנת להחזיר איכא בינייהו מר סבר אסור ומר סבר מותר:
„Ist der Verkäufer gestorben, soll sein Sohn auslösen.“ Das ist selbstverständlich! – Man hätte meinen können: „Und wenn jemand ein Wohnhaus verkauft“ (Lev 25,29), sagt der Allbarmherzige, und dieser hat nicht verkauft; darum lehrt er uns: „Und seine Auslösung soll sein“ (Lev 25,29) – in jedem Fall.
מת המוכר יגאל בנו: פשיטא מהו דתימא (ויקרא כה, כט) ואיש כי ימכר בית מושב אמר רחמנא והאי לאו מכר קמשמע לן (ויקרא כה, כט) והיתה גאולתו מכל מקום:
„Ist der Käufer gestorben, soll er aus der Hand seines Sohnes auslösen“ usw. Das ist selbstverständlich! – Man hätte meinen können: „Dem, der es gekauft hat“ (Lev 25,30), sagt der Allbarmherzige, und dieser hat nicht gekauft; darum lehrt er uns: „Und seine Auslösung soll sein“ – in jedem Fall.
מת הלוקח יגאל מיד בנו וכו': פשיטא מהו דתימא {ויקרא כה } לקונה אותו אמר רחמנא והא לא קנה קמ"ל והיתה גאולתו מכל מקום:
„Man zählt ihm das Jahr erst von der Zeit an, da er verkauft hat“ usw. Die Rabbanan lehrten: „Ein Jahr“ – ich weiß nicht, ob ein Jahr für den Ersten oder ein Jahr für den Zweiten; wenn es heißt: „bis ihm ein ganzes Jahr voll ist“, so ist es ein Jahr für den Ersten.
אין מונין לו שנה אלא משעה שמכר כו': תנו רבנן שנה איני יודע אם שנה לראשון אם שנה לשני כשהוא אומר עד מלאת לו שנה תמימה הוי שנה לראשון
Für wen ist es endgültig? Rabbi Elasar sagt: Für den Ersten ist es endgültig; Rabbi Jochanan sagt: Für den Zweiten ist es endgültig. Gut nach Rabbi Elasar, denn wir zählen nach ihm; aber nach Rabbi Jochanan – was ist der Grund? Rabbi Abba bar Memel sagte: Was hat der Erste dem Zweiten verkauft? Jedes Recht, das ihm zufallen wird.
למי חלוט רבי אלעזר אומר לראשון חלוט רבי יוחנן אמר לשני חלוט בשלמא לר' אלעזר דלדידיה קא מנינן אלא לרבי יוחנן מאי טעמא אמר רבי אבא בר ממל מה מכר לו ראשון לשני כל זכות שתבא לידו
Rabbi Abba bar Memel sagte: Hat er zwei Häuser in ummauerten Städten verkauft, eines am fünfzehnten des ersten Adar und eines am ersten des zweiten Adar – bei dem, das er ihm im zweiten Adar verkauft hat, ist ihm, sobald der Erste des Adar im folgenden Jahr gekommen ist, das Jahr vollendet; bei dem, das er ihm am fünfzehnten des ersten Adar verkauft hat, ist ihm das Jahr nicht vollendet bis zum fünfzehnten Adar des folgenden Jahres.
אמר רבי אבא בר ממל מכר שני בתי ערי חומה אחד בחמשה עשר באדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שמכר לו באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שמכר לו בחמשה עשר של אדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה
Und Rabbi Abba bar Memel sagte: Wurden ihm zwei Lämmer geboren, eines am fünfzehnten des ersten Adar und eines am ersten des zweiten Adar – bei dem, das im zweiten Adar geboren wurde, ist, sobald der Erste des Adar (des zweiten) im folgenden Jahr gekommen ist, das Jahr vollendet; bei dem, das ihm am fünfzehnten des ersten Adar geboren wurde, ist das Jahr nicht vollendet bis zum fünfzehnten Adar des folgenden Jahres.
וא"ר אבא בר ממל נולדו לו שני טלאים אחד בחמשה עשר של אדר הראשון ואחד באחד באדר השני זה שנולד באדר השני כיון שהגיע יום אחד באדר (השני) של שנה הבאה עלתה לו שנה זה שנולד לו בחמשה עשר באדר הראשון לא עלתה לו שנה עד חמשה עשר באדר של שנה הבאה
Rabina wandte ein: Es soll ihm doch sagen: Ich habe vor dir Grünes gefressen! – Weil es zu ihm sagt: Du bist in die Schaltung hineingeraten, ich bin nicht in die Schaltung hineingeraten.
מתקיף לה רבינא ולימא ליה אנא קדים אכיל ירוקא מקמא דידך משום דאמר ליה את נחיתת לעיבורא אנא לא נחיתנא לעיבורא
Wozu noch dieses? Das ist doch dasselbe! – Man hätte meinen können: Dort, wo „ganz“ geschrieben steht, [ja]; hier, wo nicht „ganz“ geschrieben steht, nicht; darum lehrt er uns, dass „Jahr“ – „Jahr“ voneinander abgeleitet werden.
הא תו למה לי היינו הך מהו דתימא התם דכתיב תמימה הכא דלא כתיב תמימה לא קמ"ל דשנה שנה מהדדי גמרי:
„Wenn es ‚ganz‘ sagt“ usw. „Rabbi sagt: um ein Jahr samt seiner Schaltung zu geben.“ Die Rabbanan lehrten: „Ein ganzes Jahr“ (Lev 25,30) – Rabbi sagt: Er zählt dreihundertfünfundsechzig Tage, wie die Zahl der Sonnentage; und die Weisen sagen: Er zählt zwölf Monate von Tag zu Tag, und ist [das Jahr] geschaltet, so ist es für ihn geschaltet.
כשהוא אומר תמימה כו' רבי אומר ליתן שנת עיבורה: ת"ר (ויקרא כה, ל) שנה תמימה רבי אומר מונה שלש מאות וששים וחמשה ימים כמנין ימות החמה וחכמים אומרים מונה שנים עשר חודש מיום ליום ואם נתעברה נתעברה לו:
„Ist der Tag nach zwölf Monaten gekommen, und es wurde nicht ausgelöst“ usw. Die Rabbanan lehrten: „Für immer“ – endgültig. Eine andere Auslegung: „Für immer“ – um das Geschenk einzuschließen. Was ist der Grund? [Statt] „zemit“ [steht] „zemitut“.
הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאל כו': ת"ר לצמיתות לחלוטין דבר אחר לצמיתות לרבות את המתנה מאי טעמא צמית צמיתות
Die Rabbanan sagten es vor Raw Papa: Nach wem [ist das]? Nicht nach Rabbi Meir; denn wäre es nach Rabbi Meir – er sagt doch, ein Geschenk ist nicht wie ein Verkauf. Raw Papa sagte: Du kannst sogar sagen, nach Rabbi Meir; hier ist es anders, denn der Allbarmherzige hat es mit „für immer“ eingeschlossen.
Die Rabbanan sagten zu Raw Papa – und manche sagen, Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua, sagte es zu Raw Papa: Beim Jobeljahr steht doch „ihr sollt zurückkehren“ geschrieben, um das Geschenk einzuschließen, und Rabbi Meir schließt es nicht ein! Vielmehr ist dies sicher nicht nach Rabbi Meir.
אמרו רבנן לרב פפא ואמר לה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא והא גבי יובל דכתיב תשובו לרבות את המתנה ור"מ לא קא מרבי אלא הא ודאי דלא כר"מ:
Die Rabbanan lehrten: Wer ein Haus unter den Häusern ummauerter Städte heiligt, der löst aus und löst jederzeit aus. Hat es ein anderer aus der Hand des Heiligtums ausgelöst, und der Tag nach zwölf Monaten ist gekommen, und es wurde nicht [zurück] ausgelöst, so gehört es ihm endgültig.
ת"ר המקדיש בית בבתי ערי חומה הרי זה גואל וגואל לעולם גאלו אחר מיד הקדש הגיע יום שנים עשר חודש ולא נגאל היה חלוט לו
Woher diese Dinge? Schmuel sagte: Denn der Vers sagt: „Dem, der es gekauft hat“ (Lev 25,30) – und sogar aus der Hand des Heiligtums. Dann soll es [doch auch] dem Heiligtum endgültig gehören! Der Vers sagt: „Für seine Generationen“ (Lev 25,30) – ausgenommen ist das Heiligtum, das keine Generationen hat.
מנא ה"מ אמר שמואל דאמר קרא {ויקרא כה } לקונה אותו ואפילו מיד הקדש ולחלטיה הקדש אמר קרא לדורותיו יצא הקדש שאין לו דורות
Wozu „es geht im Jobeljahr nicht frei aus“? Raw Safra sagte: Es ist nur nötig für den, der ein Haus unter den Häusern ummauerter Städte verkauft, und das Jobeljahr traf es innerhalb seines Jahres. Man hätte meinen können, es solle im Jobeljahr frei ausgehen; darum lehrt er uns: „Es geht im Jobeljahr nicht frei aus.“
לא יצא ביובל למה לי אמר רב ספרא לא נצרכא אלא למוכר בית בבתי ערי חומה ופגע בו יובל בתוך שנתו סד"א ליפוק ביובל קמ"ל לא יצא ביובל:
MISCHNA: Früher versteckte sich [der Käufer] am letzten Tag der zwölf Monate, damit es ihm endgültig gehöre. Hillel verordnete, dass [der Verkäufer] sein Geld in die Kammer werfen, die Tür aufbrechen und eintreten kann, wann er will; und jener soll kommen und sein Geld nehmen.
מתני׳ בראשונה היה נטמן יום שנים עשר חודש כדי שיהא חלוט לו התקין הלל שיהא חולש מעותיו ללשכה ויהא שובר את הדלת ונכנס אימתי שירצה הלז יבא ויטול את מעותיו:
GEMARA:Rawa sagte: Aus der Verordnung Hillels [ist zu entnehmen]: „Hier ist dein Scheidebrief, unter der Bedingung, dass du mir zweihundert Sus gibst“ – hat sie sie ihm mit seinem Einverständnis gegeben, ist sie geschieden; gegen seinen Willen, ist sie nicht geschieden.
גמ׳ אמר רבא מתקנתו של הלל הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת בעל כרחו אינה מגורשת
Original: Arakhin 31b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.