GEMARA: Die Rabbanan lehrten:
גמ׳ ת"ר
Arachin 25b ערכין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 5Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Wenn er das Feld nicht auslöst“ (Lev 27,20) – die Eigentümer. „Und wenn er das Feld verkauft hat“ (Lev 27,20) – der Schatzmeister.
(ויקרא כז, כ) אם לא יגאל את השדה בעלים (ויקרא כז, כ) ואם מכר את השדה גיזבר
„An einen anderen Mann“ (Lev 27,20) – an einen anderen, und nicht an den Sohn. Du sagst: an einen anderen, und nicht an den Sohn; oder ist es nur: an einen anderen, und nicht an den Bruder? Wenn es „Mann“ sagt, ist ja der Bruder genannt. Wie also erfülle ich [das Wort ‚ein anderer‘]? An einen anderen, und nicht an den Sohn.
(ויקרא כז, כ) לאיש אחר לאחר ולא לבן אתה אומר לאחר ולא לבן או אינו אלא לאחר ולא לאח כשהוא אומר איש הרי אח אמור הא מה אני מקיים אחר ולא לבן
Und was hast du gesehen, den Sohn einzuschließen und den Bruder auszuschließen? Ich schließe den Sohn ein, denn er tritt an die Stelle seines Vaters bei der Bestimmung [der hebräischen Magd] und beim hebräischen Sklaven.
ומה ראית לרבות את הבן ולהוציא את האח מרבה אני הבן שכן קם תחת אביו ליעידה ולעבד עברי
Im Gegenteil, ich schließe den Bruder ein, denn er tritt an die Stelle seines Bruders bei der Leviratsehe! – Gibt es denn eine Leviratsehe anders als dort, wo kein Sohn ist? Wo also ein Sohn ist, gibt es keine Leviratsehe.
אדרבה מרבה אני את האח שכן קם תחת אחיו לייבום כלום יש יבום אלא במקום שאין בן הא יש בן אין יבום
Man sollte es doch daraus herleiten, dass hier zwei [Gründe] sind und dort einer!
ותיפוק ליה דהכא תרתי והכא חדא
Weil man [den Fall] des hebräischen Sklaven auch mit diesem Einwand widerlegen kann: Gibt es denn eine Leviratsehe anders als dort, wo kein Sohn ist?
משום דעבד עברי מהאי פירכא נמי הוא דנפקא ליה כלום יש יבום אלא במקום שאין בן
Rabba bar Abbuha fragte: Was gilt bei einer Tochter – erhält sie das Feld ihrem Vater? Da in Bezug auf die Leviratsehe Sohn und Tochter gleichermaßen befreien, erhält sie es; oder vielleicht, da in Bezug auf das Erbe eine Tochter, wo ein Sohn ist, einem anderen gleicht, erhält sie es nicht?
בעי רבה בר אבוה בת מהו שתעמיד שדה לאביה כיון דלענין יבום בן ובת כי הדדי פטרי מוקמה או דילמא כיון דלענין נחלה בת במקום בן כי אחר דמיא לא מוקמה
Komm und hör, was in der Schule Rabbi Jischmaels gelehrt wurde: Jeder, der ein ‚anderer‘ ist, wo ein Sohn ist – und diese gleicht ja auch, wo ein Sohn ist, einem anderen.
ת"ש דתנא דבי ר' ישמעאל כל שהוא אחר במקום בן והא נמי במקום בן כי אחר דמיא
Rabbi Seira fragte: [Bei] einer Frau – wer erhält ihr das Feld? Erhält es ihr der Ehemann, da er sie beerbt? Oder vielleicht erhält es ihr der Sohn, da er das zu Erwartende wie das Besessene nimmt? Es bleibe [unentschieden].
בעי ר' זירא אשה מי מעמיד לה שדה בעל מוקים לה שכן יורשה א"ד בן מוקים לה שכן נוטל בראוי כבמוחזק תיקו
Rami bar Chama fragte Raw Chisda: Hat er es weniger als zwei Jahre vor dem Jobeljahr geheiligt, was gilt – geht es an die Kohanim?
בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הקדישה פחות משתי שנים לפני היובל מהו שתצא לכהנים
Er sagte zu ihm: Was meinst du? „Und es werde abgezogen von deiner Schätzung … und das Feld sei, wenn es im Jobeljahr frei wird“ (Lev 27,18.21) – [nur] was für einen Abzug geeignet ist, ja; was nicht für einen Abzug geeignet ist, nicht?
א"ל מאי דעתיך (ויקרא כז, יח) ונגרע מערכך והיה השדה בצאתו ביובל דבת גירעון אין דלאו בת גירעון לא
Im Gegenteil: „Wenn er das Feld nicht auslöst … und das Feld sei, wenn es im Jobeljahr frei wird“ (Lev 27,20–21) – und auch dieses ist für die Auslösung geeignet.
אדרבה אם לא יגאל השדה והיה השדה בצאתו ביובל והאי נמי בת גאולה היא:
„Hat es einer der Kohanim ausgelöst“ usw. Die Rabbanan lehrten: „Dem Kohen soll es als sein Besitz gehören“ (Lev 27,21) – was lehrt der Vers?
גאלה אחד מן הכהנים כו': תנו רבנן (ויקרא כז, כא) לכהן תהיה אחוזתו מה ת"ל
Woher [wissen wir] bei einem Feld, das im Jobeljahr an die Kohanim gehen soll, und einer der Kohanim hat es ausgelöst – woher, dass er nicht sagen soll: Da es an den Kohen geht, und es ist in meiner Hand, soll es mir gehören? Und es ist [doch] folgerichtig: Wenn ich [es] beim Eigentum anderer erwerbe, um wie viel mehr bei meinem eigenen!
מנין לשדה שיוצא לכהנים ביובל וגאלה אחד מן הכהנים מנין שלא יאמר הואיל ויוצאה לכהן הרי תחת ידי ותהא שלי ודין הוא בשל אחרים אני זוכה בשל עצמי לא כ"ש
So lehrt der Vers: „sein Besitz“ – ein Besitz, der ihm gehört, und dieses gehört nicht ihm. Wie also? Es geht aus seiner Hand und wird unter seine Brüder, die Kohanim, verteilt.
ת"ל אחוזתו אחוזה שלו ואין זה שלו הא כיצד יוצא מתחת ידו ומתחלקת לאחיו הכהנים:
MISCHNA: Kam das Jobeljahr, und es war nicht ausgelöst worden, so treten die Kohanim hinein und geben seinen Wert – [das sind] die Worte Rabbi Jehudas. Rabbi Schimon sagt: Sie treten hinein und geben nicht[s].
מתני׳ הגיע יובל ולא נגאלה הכהנים נכנסין לתוכה ונותנין את דמיה דברי ר' יהודה ר"ש אומר נכנסין ולא נותנין
Rabbi Elieser sagt: Sie treten nicht hinein und geben nicht[s], sondern es heißt ‚aufgegebenes Feld‘ bis zum zweiten Jobeljahr. Kam das zweite Jobeljahr, und es war nicht ausgelöst worden, heißt es ‚aufgegebenes der Aufgegebenen‘ bis zum dritten Jobeljahr. Niemals treten die Kohanim hinein, bis ein anderer es auslöst.
ר"א אומר לא נכנסין ולא נותנין אלא נקראת שדה רטושין עד היובל השני הגיע היובל השני ולא נגאלה נקראת רטושי רטושין עד היובל השלישי לעולם אין הכהנים נכנסין לתוכה עד שיגאלנה אחר:
GEMARA: Was ist der Grund Rabbi Jehudas? Er lernt [aus dem Wort] „heilig“ – „heilig“ von dem, der ein Haus heiligt:
גמ׳ מ"ט דרבי יהודה גמר קודש קודש ממקדיש בית
So wie dort gegen Geld, so auch hier gegen Geld.
מה להלן בדמים אף כאן בדמים
Und Rabbi Schimon lernt [aus dem Wort] „heilig“ – „heilig“ von den Lämmern des Wochenfestes: So wie dort umsonst, so auch hier umsonst.
ור"ש גמר קודש קודש מכבשי עצרת מה להלן בחנם אף כאן בחנם
Und Rabbi [Jehuda] – soll er doch auch von den Lämmern des Wochenfestes lernen! – Man folgert Heiliges für die Instandhaltung des Tempels
ורבי [יהודה] נמי ניליף מכבשי עצרת דנין קדשי בדק הבית
Original: Arakhin 25b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.