„Und wenn er zu arm ist für deine Schätzung“ (Lev 27,8) – lass ihn leben von deiner Schätzung.
(ויקרא כז, ח) ואם מך הוא מערכך החייהו מערכך:
Arachin 24a ערכין
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Aber nicht seiner Frau und seinen Söhnen“ usw. Was ist der Grund? „Er“ [ist zu arm] für deine Schätzung, und nicht seine Frau und seine Söhne für deine Schätzung.
אבל לא לאשתו ובניו וכו': מ"ט הוא מערכך ולא אשתו ובניו מערכך:
„Rabbi Elieser sagt: Ist er ein Bauer, gibt man ihm sein Gespann“ [usw.]. Und die Rabbanan? Diese sind keine Werkzeuge, sondern sie sind Güter.
רבי אליעזר אומר אם היה איכר נותן לו צמדו [וכו']: ורבנן הנהו לאו כלי אומנות נינהו אלא נכסים נינהו:
„Hatte er von einer Art“ [usw.]. Das ist doch selbstverständlich! So wie es ihm bisher genügt hat, so genügt es ihm auch jetzt.
היה לו מין אחד [וכו']: פשיטא כי היכי דסגי ליה עד השתא השתא נמי סגי ליה
Man könnte meinen: Bisher, als er [jemanden] hatte, [von dem er] leihen [konnte], hat man ihm geliehen; jetzt, da er niemanden hat, der ihm leiht, nicht – so lässt er uns hören [dass dem nicht so ist].
מהו דתימא עד האידנא דהוה ליה לאושולי הוה מושלי ליה השתא דליכא דמשיל ליה לא קמ"ל:
„Wer seine Güter heiligt, dem schätzt man seine Tefillin mit ein.“ Ein Mann verkaufte seine Güter und kam vor Raw Jemar. Er sagte zu ihnen: Schätzt ihm [auch] die Tefillin ein! – Was lässt er uns hören? Das ist [doch] unsere Mischna: „Wer seine Güter heiligt, dem schätzt man seine Tefillin mit ein“!
המקדיש את נכסיו מעלין לו תפילין: ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה אתא לקמיה דרב יימר אמר להו סליקו ליה תפילין מאי קמ"ל מתני׳ היא המקדיש נכסיו מעלין לו תפיליו
Man könnte meinen: Dort [gilt es], weil er der Ansicht ist: Ich tue ein gutes Werk; aber in Bezug auf das Verkaufen – ein Gebot, das an seinem Körper [haftet], verkauft ein Mensch nicht. So lässt er uns hören [dass dem nicht so ist].
מהו דתימא התם הוא דסבר מצוה קא עבידנא אבל לענין זבוני מצוה דגופיה לא זבין איניש קמ"ל:
MISCHNA: Sowohl der, der seine Güter heiligt, als auch der, der seinen eigenen Schätzwert gelobt, hat keinen Anspruch auf die Kleidung seiner Frau, die Kleidung seiner Söhne, die für sie gefärbte Farbe und die neuen Sandalen, die er für sie gekauft hat.
מתני׳ אחד המקדיש נכסיו ואחד המעריך עצמו אין לו בכסות אשתו ולא בכסות בניו ולא בצבע שצבע לשמן ולא בסנדלים חדשים שלקחן לשמן
Obwohl man gesagt hat: Sklaven werden mit ihrer Kleidung verkauft, zur Wertsteigerung – denn wenn man ihm Kleidung für dreißig Denar kauft, steigt er um eine Mine im Wert –, und ebenso eine Kuh: Wenn man sie bis zum Markttag zurückhält, steigt sie im Wert, und ebenso eine Perle: Wenn man sie in die Großstadt hinaufbringt, steigt sie im Wert – so hat das Heiligtum nur [Anspruch auf] ihren Ort und ihre Zeit.
אע"פ שאמרו עבדים נמכרין בכסותן לשבח שאם תלקח לו כסות בשלשים דינר משובח מנה וכן פרה אם ממתינין אותה לאיטליס משובחת היא וכן מרגלית אם מעלין אותה לכרך משובחת היא אין להקדש אלא מקומו ושעתו:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: „Und er gebe deinen Schätzwert an jenem Tag“ (Lev 27,23) – dass er nicht verzögere [wie] eine Perle ‚für Kelim‘. „Heilig dem Ewigen“ – unbestimmte Heiligungen [fallen] an die Instandhaltung des Tempels.
גמ׳ ת"ר (ויקרא כז, כג) ונתן את הערכך ביום ההוא שלא ישהה מרגלית לקלים קודש לה' סתם ההקדישות לבדק הבית:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Die Schätzung der Waisen“.
הדרן עלך שום היתומים
MISCHNA: Man heiligt [ein Erbfeld] nicht weniger als zwei Jahre vor dem Jobeljahr, und man löst [es] nicht weniger als ein Jahr nach dem Jobeljahr aus. Man rechnet dem Heiligtum gegenüber keine Monate, aber das Heiligtum rechnet Monate.
מתני׳ אין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלין אחר היובל פחות משנה אחת אין מחשבין חדשים להקדש אבל הקדש מחשב חדשים:
GEMARA: Man wandte aber ein: Man heiligt sowohl vor dem Jobeljahr als auch nach dem Jobeljahr; im Jobeljahr selbst aber soll er nicht heiligen, und hat er geheiligt, ist es nicht heilig.
גמ׳ ורמינהו מקדישין בין לפני היובל בין לאחר היובל ובשנת היובל עצמה לא יקדיש ואם הקדיש אינה קדושה
Raw und Schmuel sagten beide: Man heiligt nicht weniger als zwei Jahre [vor dem Jobeljahr], um [es] mit Abzug auszulösen. Und da man nicht weniger als zwei Jahre [vorher] heiligt, um [es] mit Abzug auszulösen, soll ein Mensch seine Güter schonen und nicht weniger als zwei Jahre [vorher] heiligen.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים וכיון דאין מקדישין ליגאל בגירוע פחות משתי שנים יהא אדם חס על נכסיו ואל יקדיש פחות משתי שנים
Es wurde gesagt: Wer sein Feld im Jobeljahr selbst heiligt – Raw sagte: Es ist heilig, und er gibt fünfzig [Schekel]. Und Schmuel sagte: Es ist überhaupt nicht heilig.
איתמר המקדיש שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר קדושה ונותן חמשים ושמואל אמר אינה קדושה כל עיקר
Raw Josef wandte dagegen ein: Recht ist es in Bezug auf den Verkauf, wo Schmuel mit Raw streitet; da kann man einen Schluss vom Leichten auf das Schwere ziehen: Wenn schon [ein Feld], das bereits verkauft ist, [im Jobeljahr] hinausgeht, ist es da nicht folgerichtig, dass [eines], das jetzt nicht verkauft ist, nicht verkauft werden kann?
מתקיף לה רב יוסף בשלמא לענין מכירה דפליג שמואל עליה דרב איכא למימר קל וחומר ומה מכורה כבר יוצאה עכשיו שאינה מכורה אינו דין שלא תימכר
Aber kann man hier etwa einen Schluss vom Leichten auf das Schwere ziehen? Wir haben doch gelernt: Kam das Jobeljahr, und es war nicht ausgelöst worden, so treten die Kohanim hinein und geben seinen Wert – [das sind] die Worte Rabbi Jehudas!
אלא הכא מי איכא למימר ק"ו והא תנן הגיע יובל ולא נגאלה כהנים נכנסין לתוכה ונותנין דמיה דברי רבי יהודה
Schmuel ist der Ansicht Rabbi Schimons, der sagt: Sie treten hinein und geben nicht[s].
שמואל כר"ש סבירא ליה דאמר נכנסין ולא נותנין
Original: Arakhin 24a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.