Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 1Halacha 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er war ein [direkt haftender] Garant. Das ist recht nach dem, der sagt: Ein Garant haftet, auch wenn der Schuldner keine Güter hat. Aber nach dem, der sagt: Hat er [Güter], haftet er, hat er keine, haftet er nicht – was ist da zu sagen?
קבלן הוה הניחא למאן דאמר קבלן אע"ג דלית ליה נכסים ללוה משתעבד אלא למ"ד אית ליה משתעבד לית ליה לא משתעבד מאי איכא למימר
Wenn du willst, sage ich: Raw Huna hatte [Güter], und sie wurden vom Brand vernichtet. Und wenn du willst, sage ich: Ein Vater verpfändet sich gegenüber seinem Sohn selbst.
Denn es wurde gesagt: Der Bürge für eine Ketubba haftet nach allen nicht. Der Garant eines Gläubigers haftet nach allen. Über den Bürgen eines Gläubigers und den Garanten einer Ketubba streiten sie: Einer sagt: Hat der Schuldner Güter, haftet er, hat er keine, haftet er nicht; und einer sagt: Auch wenn er keine hat, haftet er.
דאיתמר ערב דכתובה דברי הכל לא משתעבד קבלן דבעל חוב דברי הכל משתעבד ערב דבעל חוב וקבלן דכתובה פליגי איכא למאן דאמר אית ליה נכסי ללוה משתעבד לית ליה לא משתעבד ואיכא למאן דאמר אע"ג דלית ליה משתעבד
Und die Halacha ist: In allen [Fällen] haftet er, auch wenn er keine hat, außer dem Bürgen für eine Ketubba, der nicht haftet, selbst wenn er [Güter] hat. Was ist der Grund? Er tut ein gutes Werk, und er hat ihr nichts weggenommen.
והלכתא בכולהו אע"ג דלית ליה נמי משתעבד לבר מערב דכתובה דאע"ג דאית ליה לא משתעבד מ"ט מצוה קעביד ולא מידי חסריה
Ein Mann verkaufte seine Güter und schied sich [dann] von seiner Frau. Raw Josef, der Sohn Rawas, sandte [die Frage] zu Raw Papa: Vom Bürgen haben wir gelernt, vom Heiligtum haben wir gelernt – was gilt vom Käufer? Er sagte zu ihm: Soll der Tanna denn wie ein Hausierer aufzählen und weitergehen?
ההוא גברא דזבנינהו לנכסיה וקא גרשה לדביתהו שלחה רב יוסף בריה דרבא לקמיה דרב פפא ערב תנן הקדש תנן לוקח מהו אמר ליה תנא כי רוכלא ניחשיב וניזיל
Die Nehardeer sagen: Was wir gelernt haben, haben wir gelernt, was wir nicht gelernt haben, haben wir nicht gelernt. Raw Mescharschja sagte: Was ist der Grund der Nehardeer? Recht ist es beim Heiligtum, wegen des Gewinns des Heiligtums; auch der Bürge tut ein gutes Werk und hat ihr nichts weggenommen.
נהרדעי אמרי דתנן תנן דלא תנן לא תנן אמר רב משרשיא מאי טעמא דנהרדעי בשלמא הקדש משום ריוח דהקדש ערב נמי מצוה הוא דעבד ולאו מידי חסריה
MISCHNA: Wer seine Güter heiligt, und es lasten auf ihm die Ketubba einer Frau und ein Gläubiger, so kann die Frau ihre Ketubba nicht vom Heiligtum eintreiben, noch der Gläubiger seine Schuld. Vielmehr löst der Auslösende [sie] aus unter der Bedingung, [den Erlös] der Frau für ihre Ketubba und dem Gläubiger für seine Schuld zu geben. Hat er neunzig Minen geheiligt, und seine Schuld betrug hundert Minen, so fügt er noch einen Denar hinzu und löst diese Güter aus unter der Bedingung, der Frau ihre Ketubba und dem Gläubiger seine Schuld zu geben.
מתני׳ המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובעל חוב אין האשה יכולה לגבות כתובתה מן ההקדש ולא ב"ח את חובו אלא הפודה פודה ע"מ ליתן לאשה בכתובתה ולבעל חוב את חובו הקדיש תשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף עוד דינר ופודה את הנכסים האלו על מנת ליתן לאשה כתובתה ולבעל חוב את חובו:
GEMARA: Wozu muss man sagen: „löst der Auslösende aus“? Wegen [der Lehre] des Rabbi Abbahu, denn Rabbi Abbahu sagte: Damit man nicht sage, Geheiligtes gehe ohne Auslösung hinaus.
גמ׳ למה לי למימר הפודה פודה משום דר' אבהו דא"ר אבהו שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון
MISCHNA: Obwohl man gesagt hat: Von denen, die Schätzungen schulden, nimmt man Pfänder, gibt man ihm Nahrung für dreißig Tage und Kleidung für zwölf Monate, ein bezogenes Bett, seine Sandalen und seine Tefillin – ihm, aber nicht seiner Frau und seinen Söhnen.
מתני׳ אע"פ שאמרו חייבי ערכין ממשכנין אותו נותנין לו מזון שלשים יום וכסות שנים עשר חדש מטה מוצעת וסנדליו ותפליו לו אבל לא לאשתו ולבניו
Ist er ein Handwerker, gibt man ihm zwei Werkzeuge von jeder Art. [Ist er] Zimmermann, gibt man ihm zwei Äxte und zwei Sägen. Rabbi Elieser sagt: Ist er ein Bauer, gibt man ihm sein Gespann; [ist er] Eseltreiber, gibt man ihm seinen Esel.
אם היה אומן נותן לו שני כלי אומנות מכל מין ומין חרש נותנין לו שני מצעדין ושני מגירות רבי אליעזר אומר אם היה איכר נותן לו צמדו חמר נותן לו חמורו
Hatte er von einer Art viel und von einer Art wenig, so sagt man nicht, er solle von dem Vielen verkaufen und von dem Wenigen dazukaufen; vielmehr gibt man ihm zwei Arten von dem Vielen und alles, was er von dem Wenigen hat. Wer seine Güter heiligt, dem schätzt man seine Tefillin mit ein.
היה לו מין אחד מרובה ומין אחד מועט אין אומר למכור את המרובה וליקח מן המועט אלא נותנין לו שני מינין מן המרובה וכל שיש לו מן המועט המקדיש נכסיו מעלין לו תפיליו:
Original: Arakhin 23b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.