Es wurde gefragt: Erfordern Trankopfer, die für sich allein gebracht werden, Gesang oder erfordern sie keinen Gesang? Da [Rabbi]Schmuel bar Nachmani im Namen Rabbi Jonatans sagte: Woher, dass man das Lied nur beim Wein sagt [usw.] – sagen wir es? Oder sagen wir es [nur] bei Essen und Trinken, beim Trinken allein aber sagen wir es nicht?
איבעיא להו נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או אין טעונין שירה כיון דאמר [רבי] שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין [וכו'] אמרינן או דלמא על אכילה ושתיה אמרינן אשתייה לחודה לא אמרינן
Wofür war dieser Gesang? Wollte man sagen, für ein Pflicht-Brandopfer – gab es das denn? Am siebzehnten Tammus hatte das tägliche Opfer aufgehört! Und für ein freiwilliges Brandopfer – Raw Mari, der Sohn von Raw Kahana, lehrte doch, dass es [keinen Gesang] braucht! Also doch wohl für Trankopfer!
האי שירה מאי עבידתיה אילימא דעולת חובה מי הוה בשבעה עשר בתמוז בטל התמיד ואלא דעולת נדבה והא תני רב מרי בריה דרב כהנא דלא צריכא אלא לאו דנסכין
Rawa sagte, und manche sagen Raw Aschi: Und meinst du das? Das Lied jenes Tages [war]: „Des Herrn ist die Erde und was sie erfüllt“ (Ps 24,1); „und er lässt ihr Unrecht auf sie zurückfallen“ (Ps 94,23) gehört zum Lied des vierten Wochentags! Vielmehr war es bloß ein Klagelied, das ihnen in den Mund gekommen war.
אמר רבא ואיתימא רב אשי ותסברא שירה דיומיה (תהלים כד, א) לה' הארץ ומלואה (תהלים צד, כג) וישב עליהם את אונם בשירה דארבעה בשבא הוא אלא אילייא בעלמא הוא דנפל להו בפומייהו
Aber es heißt doch: „Sie standen auf ihrem Podium“! – Gemäß Resch Lakisch; denn Resch Lakisch sagte: Man sagt das Lied [auch] nicht beim Opfer. – Wenn dem so ist, sollte man es auch bei Trankopfern sagen! – Daraus entsteht Schaden.
והא עומדים על דוכנן קתני כדריש לקיש דאמר ר"ל אומר שירה שלא על הקרבן א"ה בנסכים נמי לימא נפיק מיניה חורבא:
Beim ersten [Mal] – findest du es denn im Jahr nach einem Schmitta-Jahr? Es steht doch geschrieben: „Im fünfundzwanzigsten Jahr unserer Verbannung, am Jahresanfang, am Zehnten des Monats, im vierzehnten Jahr, nachdem die Stadt geschlagen worden war“ (Ez 40,1). Welches Jahr ist es, in dem der Jahresanfang am Zehnten des Monats ist? Sage: Das ist das Jobeljahr.
בראשונה במוצאי שביעית מי משכחת לה והכתיב (יחזקאל מ, א) בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הוכתה העיר איזו היא שנה שראש השנה בעשור לחדש הוי אומר זה יובל
Und wenn du meinst, [der Tempel] wurde im ersten [Jahr] des Siebenjahreszyklus zerstört: Vom ersten des Zyklus bis zum ersten des [nächsten] Zyklus sind es acht, bis zum ersten eines weiteren Zyklus sind es fünfzehn!
ואי ס"ד בחד בשבוע חרוב מחד בשבוע לחד בשבוע תמני לחד בשבוע אחרינא חמש עשרה הוויין
Wenn dem so ist, wären es [statt] „im fünfundzwanzigsten Jahr“ sechsundzwanzig; denn der Meister sagte: Sie wurden im siebten verbannt, sie wurden im achten verbannt,
א"ה בעשרים וחמש שנה עשרים ושש הויין דאמר מר גלו בשבע גלו בשמונה
Rabina kann dir sagen: Ist es denn für dich gut? Nun, sie wurden doch auch im neunzehnten verbannt; von sieben bis neunzehn sind es zwölf, und vierzehn [dazu] – das sind sechsundzwanzig! Was musst du vielmehr sagen? Abgesehen von dem Jahr, in dem sie verbannt wurden. Auch für mich: abgesehen von dem Jahr, in dem sie verbannt wurden.
אמר לך רבינא ולדידך מי ניחא מכדי גלו נמי בתשע עשרה משב ועד תשסרי תרתי סרי וארבע סרי עשרים ושית הויין אלא מאי אית לך למימר לבר משתא דגלו בה לדידי נמי לבר משתא דגלו בה
Meinst du denn, es waren drei Verbannungen? Sie wurden im siebten [Jahr] nach der Unterwerfung Jojakims verbannt, das ist das achte Nebukadnezars; sie wurden im achtzehnten nach der Unterwerfung Jojakims verbannt, das ist das neunzehnte Nebukadnezars.
מי סברת שלש גליות הוי גלו בשבע לכיבוש יהויקים שהיא שמונה לנבוכדנצר גלו בשמונה עשרה לכיבוש יהויקים שהיא תשע עשרה לנבוכד נצר
Denn der Meister sagte: Im ersten Jahr eroberte er Ninive,
אמר מר שנה ראשונה כיבש נינוה
Original: Arakhin 12a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.