Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Erzählung 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Friede mit dir! – da war ersichtlich, dass er schlief. Er schlug ihn mit seinem Stock, und er hatte die Befugnis, sein Gewand zu verbrennen. Und sie sagten: Was ist das für ein Lärm im Vorhof? – Das Geschrei eines Leviten, der geschlagen wird und dessen Kleider verbrannt werden, weil er auf seiner Wache eingeschlafen ist. Rabbi Elieser ben Jakob sagt: Einmal fand man den Bruder meiner Mutter schlafend, und man verbrannte sein Gewand.
שלום עליך ניכר שהוא ישן חובטו במקלו ורשות היתה לו לשרוף את כסותו והם אומרים מה קול בעזרה קול בן לוי לוקה ובגדיו נשרפין שישן לו על משמר ר' אליעזר בן יעקב אומר פעם אחת מצאו את אחי אמי ישן ושרפו את כסותו
Rabbi Chija bar Abba sagte: Wenn Rabbi Jochanan zu dieser Mischna kam, sagte er so: Wohl den Früheren, die selbst wegen eines Schlafes aus Übermannung Strafe vollzogen; um wie viel mehr wegen eines Schlafes, der nicht aus Übermannung kommt!
א"ר חייא בר אבא כי מטי רבי יוחנן בהא מתניתא אמר הכי אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין שלא על אונס שינה על אחת כמה וכמה
Es wurde gelehrt: Rabbi sagt: Welches ist der rechte Weg, den sich der Mensch wählen soll? Er liebe die Zurechtweisungen; denn solange es Zurechtweisungen in der Welt gibt, kommt Zufriedenheit in die Welt, Gutes und Segen kommen in die Welt, und das Böse entfernt sich aus der Welt, wie es heißt: „Den Zurechtweisenden aber wird es wohlergehen, und über sie kommt Segen des Guten“ (Spr 24,25). Und manche sagen: Er halte sich an übergroße Treue, wie es heißt: „Meine Augen [sind] auf die Treuen des Landes [gerichtet], dass sie bei mir wohnen“ usw. (Ps 101,6).
תניא רבי אומר איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחות שכל זמן שתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם טובה וברכה באין לעולם ורעה מסתלקת מן העולם שנאמר (משלי כד, כה) ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב ויש אומרים יחזיק באמונה יתירה שנאמר (תהלים קא, ו) עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי וגו'
Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen von Rabbi Jonatan: Wer seinen Nächsten um des Himmels willen zurechtweist, erlangt den Anteil des Heiligen, gelobt sei Er, wie es heißt: „Wer einen Menschen zurechtweist, [folgt] mir nach“ (Spr 28,23). Und nicht nur das, sondern man zieht über ihn einen Faden der Gnade, wie es heißt: „Er wird mehr Gunst finden als der mit glatter Zunge“ (Spr 28,23).
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל המוכיח את חבירו לשם שמים זוכה לחלקו של הקדוש ברוך הוא שנאמר (משלי כח, כג) מוכיח אדם אחרי ולא עוד אלא שמושכין עליו חוט של חסד שנאמר (משלי כח, כג) חן ימצא ממחליק לשון:
„Fand er ihn verschlossen, so wusste er“ usw. „Wer den Altar abheben will“ [usw.]: Dies selbst ist schwierig: Du sagst: Wer den Altar abheben will, steht früh auf und taucht unter, bevor der Beauftragte kommt – also hängt die Sache nicht vom Los ab; und dann lehrt er: „Er komme und lose“ – also hängt die Sache vom Los ab!
מצאו נעול יודע וכו' מי שהוא רוצה לתרום את המזבח [וכו']: הא גופא קשיא אמרת מי שהוא רוצה לתרום את המזבח משכים וטובל עד שלא יבא הממונה אלמא לאו בפייס תליא מילתא והדר תני יבא ויפייס אלמא בפייס תליא מילתא
Denn wir haben gelernt: Anfangs nahm jeder, der den Altar abheben wollte, die Abhebung vor. Wenn sie zahlreich waren, liefen sie und stiegen die Rampe hinauf; wer seinem Gefährten innerhalb der [letzten] vier Ellen zuvorkam, gewann. Waren zwei gleich, sagte der Beauftragte zu ihnen: Streckt [die Finger] aus!
דתנן בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח תורם בזמן שהן מרובין רצין ועולין בכבש כל הקודם את חבירו בתוך ארבע אמות זכה היו שנים שוין הממונה אומר להם הצביעו
Es geschah, dass zwei gleich waren; sie liefen und stiegen die Rampe hinauf, und einer von ihnen stieß seinen Gefährten, und dessen Bein brach. Als das Gericht sah, dass sie in Gefahr gerieten, verordneten sie, dass man den Altar nur durch das Los abhebt.
מעשה ב' היו שוין רצין עולין בכבש ודחף אחד מהם את חבירו ונשברה רגלו וכשראו בית דין שהיו באים לידי סכנה התקינו שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס
MISCHNA: Er nahm den Schlüssel, öffnete das Pförtchen und trat aus dem Haus des Herdfeuers in den Vorhof, und die Kohanim traten hinter ihm ein, mit zwei Feuerfackeln in ihrer Hand.
מתני׳ נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה ונכנסו הכהנים אחריו ושתי אבוקות של אור בידם
Sie teilten sich in zwei Gruppen: Diese gingen in der Säulenhalle ostwärts, und jene gingen in der Säulenhalle westwärts. Sie gingen prüfend weiter, bis sie zu dem Ort gelangten, wo man die Pfannenopfer (Chawitin) bereitet. Als diese und jene [dort] ankamen, sagten sie: Friede? – Alles ist in Frieden! Sie stellten den Bereiter der Pfannenopfer an, die Pfannenopfer zu bereiten.
נחלקו לשתי כיתות אלו מהלכין באכסדרה דרך מזרח ואלו מהלכין באכסדרה דרך מערב היו בודקין והולכים עד שמגיעים למקום עושה חביתים הגיעו אלו ואלו אמרו שלום הכל שלום העמידו עושה חביתים לעשות חביתים
Wer gewonnen hatte, den Altar abzuheben, der hob ihn ab. Und sie sagten [zu ihm]: Sei vorsichtig, dass du kein Gerät berührst, bevor du deine Hände und Füße am Becken geheiligt hast. Und siehe, die Kohlenpfanne steht im Winkel zwischen Rampe und Altar, westlich der Rampe.
מי שזכה לתרום את המזבח הוא יתרום והם אומרים הוי זהיר שלא תגע בכלי עד שתקדש ידיך ורגליך מן הכיור והרי המחתה נתונה במקצוע בין הכבש למזבח במערבו של כבש
Niemand trat mit ihm ein, und kein Licht war in seiner Hand, sondern er ging beim Licht des Holzstoßes. Sie sahen ihn nicht
אין אדם נכנס עמו ולא נר בידו אלא מהלך לאור המערכה לא היו רואין אותו
Original: Tamid 28a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.