so seien wie du. So auch du – womit soll ich dich segnen? Mit Tora? Du hast schon Tora. Mit Reichtum? Du hast schon Reichtum. Mit Kindern? Du hast schon Kinder. Vielmehr: Möge es [Gottes] Wille sein, dass die Sprösslinge deines Leibes so seien wie du.
יהיו כמותך אף אתה במה אברכך אם בתורה הרי תורה אם בעושר הרי עושר אם בבנים הרי בנים אלא יהי רצון שיהו צאצאי מעיך כמותך:
Unsere Meister lehrten: ‚Joreh‘ (Frühregen) – weil er die Menschen anweist (more), ihre Dächer zu verputzen, ihre Früchte einzubringen und alles zu erledigen, was sie brauchen. Eine andere Erklärung: weil er die Erde tränkt (marweh) und bis in die Tiefe bewässert, wie es heißt: „Ihre Furchen tränkst Du, ebnest ihre Schollen, mit Regenschauern weichst Du sie auf, ihr Gewächs segnest Du“ (Ps 65,11). Eine andere Erklärung: ‚Joreh‘ – weil er sanft herabkommt (jored) und nicht im Ungestüm herabkommt.
ת"ר יורה שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס את פירותיהן ולעשות כל צרכיהן דבר אחר שמרוה את הארץ ומשקה עד תהום שנאמר (תהלים סה, יא) תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמוגגנה צמחה תברך דבר אחר יורה שיורד בנחת ואינו יורד בזעף
Oder heißt ‚Joreh‘ etwa nur, dass er die Früchte abschlägt, die Saaten wegschwemmt und die Bäume wegschwemmt? Die Schrift sagt lehrend: ‚Malkosch‘ (Spätregen) – wie der Malkosch zum Segen ist, so ist auch der Joreh zum Segen. Oder heißt ‚Malkosch‘ etwa nur, dass er die Häuser einstürzen lässt, die Bäume zerbricht und die Heuschrecken heraufbringt? Die Schrift sagt lehrend: ‚Joreh‘ – wie der Joreh zum Segen ist, so ist auch der Malkosch zum Segen.
או אינו יורה אלא שמשיר את הפירות ומשטיף את הזרעים ומשטיף את האילנות ת"ל מלקוש מה מלקוש לברכה אף יורה לברכה או אינו מלקוש אלא שמפיל את הבתים ומשבר את האילנות ומעלה את הסקאין ת"ל יורה מה יורה לברכה אף מלקוש לברכה
Und vom Joreh selbst – woher haben wir [, dass er zum Segen ist]? Denn es steht geschrieben: „Und ihr Kinder Zions, jubelt und freut euch am Ewigen, eurem Gott, denn Er gibt euch den Frühregen zur Gerechtigkeit und lässt euch Regen herabkommen, Frühregen und Spätregen, im ersten [Monat]“ (Joël 2,23).
ויורה גופיה מנלן דכתיב (יואל ב, כג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון:
Unsere Meister lehrten: Der Frühregen im Marcheschwan und der Spätregen im Nissan. Du sagst, der Frühregen im Marcheschwan und der Spätregen im Nissan – oder ist es etwa der Frühregen im Tischri und der Spätregen im Ijar? Die Schrift sagt lehrend: „zu seiner Zeit“.
ת"ר יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון ומלקוש בניסן או אינו אלא יורה בתשרי ומלקוש באייר ת"ל בעתו
‚Malkosch‘ – Raw Nehilai bar Idi sagte im Namen Schmuels: Etwas, das die Halsstarrigkeit (kaschjut) Israels beschneidet (mal). In der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Etwas, das das Getreide in seinen Halmen (kasch) füllt (memale). In einer Baraita wurde gelehrt: Etwas, das auf die Ähren (melilot) und auf die Halme (kaschin) herabkommt.
מלקוש אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל דבר שמל קשיותיהן של ישראל דבי ר' ישמעאל תנא דבר שממלא תבואה בקשיה במתניתא תנא דבר שיורד על המלילות ועל הקשין
Unsere Meister lehrten: Der Frühregen im Marcheschwan und der Spätregen im Nissan. Du sagst, der Frühregen im Marcheschwan – oder ist es etwa im Monat Kislew? Die Schrift sagt lehrend: „zu seiner Zeit, Frühregen und Spätregen“ (Dtn 11,14) – wie der Spätregen zu seiner Zeit, so auch der Frühregen zu seiner Zeit. (Sobald Nissan vorüber ist und Regen fällt, ist das kein Zeichen des Segens.)
ת"ר יורה במרחשון ומלקוש בניסן אתה אומר יורה במרחשון או אינו אלא בחדש כסליו ת"ל (דברים יא, יד) בעתו יורה ומלקוש מה מלקוש בעתו אף יורה בעתו (כיון שיצא ניסן וירדו גשמים אינו סימן ברכה)
Eine andere [Baraita] lehrt: Der Frühregen im Marcheschwan und der Spätregen im Nissan – das sind die Worte Rabbi Meirs; die Weisen aber sagen: Der Frühregen im Kislew.
תניא אידך יורה במרחשון ומלקוש בניסן דברי ר"מ וחכמים אומרים יורה בכסליו
Wer sind die Weisen? Raw Chisda sagte: Es ist Rabbi Jose, denn es wird gelehrt: Wann ist der erste Regenguss? Der frühe am dritten Marcheschwan, der mittlere am siebten desselben, der späte am siebzehnten desselben – das sind die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Am siebten, am siebzehnten und am dreiundzwanzigsten.
מאן חכמים אמר רב חסדא ר' יוסי היא דתניא איזו היא רביעה ראשונה הבכירה בשלשה במרחשון בינונית בשבעה בו אפילה בשבעה עשר בו דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשבעה ובי"ז ובעשרים ושלשה
Rabbi Jose sagt: Am siebzehnten, am dreiundzwanzigsten und am Neumond des Kislew. Und so pflegte Rabbi Jose zu sagen: Einzelne fasten nicht, bevor der Neumond des Kislew herankommt.
ר' יוסי אומר בי"ז ובעשרים ושלשה ובראש חדש כסליו וכן היה ר' יוסי אומר אין היחידים מתענין עד שיגיע ראש חדש כסליו
Raw Chisda sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Jose. Amemar lehrte dieses [Wort] Raw Chisdas in folgender Fassung: Am dritten Marcheschwan erbittet man den Regen; Rabban Gamliel sagt: Am siebten desselben. Raw Chisda sagte: Die Halacha ist wie Rabban Gamliel.
אמר רב חסדא הלכה כר' יוסי אמימר מתני להא דרב חסדא בהא לישנא בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בשבעה בו אמר רב חסדא הלכה כרבן גמליאל
Nach wem geht das, was gelehrt wird: Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Regen, der sieben Tage hintereinander fällt – man zählt darin den ersten, zweiten und dritten Regenguss? Nach wem? Nach Rabbi Jose. Raw Chisda sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Jose.
כמאן אזלא הא דתניא ר"ש בן גמליאל אומר גשמים שירדו שבעה ימים זה אחר זה אתה מונה בהן רביעה ראשונה ושניה ושלישית כמאן כר' יוסי אמר רב חסדא הלכה כר' יוסי
Gewiss, der erste Regenguss [ist maßgebend] für das Erbitten, der dritte für das Fasten; der zweite – wofür? Rabbi Seira sagte: Für Gelübde, denn wir haben gelernt:
בשלמא רביעה ראשונה לשאול שלישית להתענות שניה למאי אמר ר' זירא לנדרים דתנן
Original: Taanit 6a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.