MISCHNA: Von wann an erwähnt man die ‚Macht des Regens‘? Rabbi Elieser sagt: Vom ersten Feiertag des [Laubhütten-]Festes an. Rabbi Jehoschua sagt: Vom letzten Feiertag des Festes an.
מתני׳ מאימתי מזכירין גבורות גשמים רבי אליעזר אומר מיום טוב הראשון של חג ר' יהושע אומר מיום טוב האחרון של חג
Rabbi Jehoschua sagte zu ihm: Da der Regen am Fest doch nichts anderes als ein Zeichen des Fluches ist – warum erwähnt man ihn? Rabbi Elieser sagte zu ihm: Auch ich habe nicht gesagt, ihn zu erbitten, sondern nur, ihn zu erwähnen: ‚Der den Wind wehen und den Regen fallen lässt‘ – zu seiner Zeit. Er sagte zu ihm: Wenn dem so ist, sollte man ihn immer erwähnen.
אמר לו ר' יהושע הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג למה הוא מזכיר אמר לו ר' אליעזר אף אני לא אמרתי לשאול אלא להזכיר משיב הרוח ומוריד הגשם בעונתו אמר לו א"כ לעולם יהא מזכיר
Man erbittet den Regen erst kurz vor [der Zeit] des Regens. Rabbi Jehuda sagt: Wer am letzten Feiertag des Festes vor die Lade tritt – der letzte [Vorbeter] erwähnt ihn, der erste erwähnt ihn nicht; am ersten Feiertag des Pessach erwähnt ihn der erste, der letzte erwähnt ihn nicht.
אין שואלין את הגשמים אלא סמוך לגשמים ר' יהודה אומר העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר הראשון אינו מזכיר ביו"ט הראשון של פסח הראשון מזכיר האחרון אינו מזכיר
wo gelehrt wird: Man erwähnt die Macht des Regens [im Segen über] die Wiederbelebung der Toten, man erbittet [ihn] im Segen der Jahre, und die Hawdala [spricht man] in ‚Der Erkenntnis gewährt‘. Und [hier] lehrt er: Von wann an erwähnt man die Macht des Regens?
Vielmehr: Der Tanna kommt von [Traktat] Rosch Haschana her, denn wir haben gelernt: ‚Und am [Laubhütten-]Fest wird über das Wasser gerichtet.‘ Und da er gelehrt hatte: ‚Am Fest wird über das Wasser gerichtet‘, lehrt er [nun]: Von wann an erwähnt man die Macht des Regens?
אלא תנא מראש השנה סליק דתנן ובחג נידונין על המים ואיידי דתנא ובחג נידונין על המים תנא מאימתי מזכירין גבורות גשמים
Er hätte doch lehren sollen: Von wann an erwähnt man den Regen? Was bedeutet ‚Macht des Regens‘? Rabbi Jochanan sagte: Weil er mit Macht herabkommt, wie es heißt: „Der Großes tut, unerforschlich, und Wunder ohne Zahl“ (Ijob 5,9), und es steht geschrieben: „Der Regen gibt auf die Erde und Wasser sendet auf die Fluren“ (Ijob 5,10).
וליתני מאימתי מזכירין על הגשמים מאי גבורות גשמים א"ר יוחנן מפני שיורדין בגבורה שנאמר (איוב ה, ט) עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר וכתיב (איוב ה, י) הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות
Hier steht geschrieben: „Der Großes tut, unerforschlich“, und dort steht geschrieben: „Weißt du es nicht, hast du es nicht gehört? Der Gott der Welt, der Ewige, der Schöpfer der Enden der Erde, wird nicht müde und nicht matt, unerforschlich ist Seine Einsicht“ (Jes 40,28), und es steht geschrieben: „Der die Berge festigt mit Seiner Kraft, gegürtet mit Macht“ (Ps 65,7).
כתיב הכא עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם (ישעיהו מ, כח) הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו וכתיב (תהלים סה, ז) מכין הרים בכחו נאזר בגבורה
Und woher haben wir, dass [die Erwähnung] im Gebet [geschieht]? Denn es wird gelehrt: „Den Ewigen, euren Gott, zu lieben und Ihm zu dienen mit eurem ganzen Herzen“ (Dtn 11,13) – welcher Dienst ist es, der im Herzen geschieht? Sage: Das ist das Gebet. Und danach steht geschrieben: „So will Ich den Regen eures Landes geben zu seiner Zeit, Frühregen und Spätregen“ (Dtn 11,14).
ומנא לן דבתפלה דתניא (דברים יא, יג) לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם איזו היא עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה וכתיב בתריה (דברים יא, יד) ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש
Rabbi Jochanan sagte: Drei Schlüssel sind in der Hand des Heiligen, gelobt sei Er, die keinem Boten übergeben wurden, und zwar: der Schlüssel des Regens, der Schlüssel der Gebärenden und der Schlüssel der Wiederbelebung der Toten.
אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ביד שליח ואלו הן מפתח של גשמים מפתח של חיה מפתח של תחיית המתים
Der Schlüssel des Regens, denn es steht geschrieben: „Der Ewige wird dir Seine gute Schatzkammer öffnen, den Himmel, um den Regen deines Landes zu geben zu seiner Zeit“ (Dtn 28,12). Der Schlüssel der Gebärenden – woher? Denn es steht geschrieben: „Und Gott gedachte der Rahel, und Gott erhörte
מפתח של גשמים דכתיב (דברים כח, יב) יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו מפתח של חיה מנין דכתיב ויזכור אלהים את רחל וישמע
Original: Taanit 2a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.