um den Tag davor zu verbieten, so war es auch hier nur nötig, um den Tag danach zu verbieten. Nach wem? Nach Rabbi Jose, der sagt: Sowohl davor als auch danach ist es verboten. Wenn dem so ist, warum auch beim Neunundzwanzigsten [des Adar] der Grund, dass er der Tag vor dem Tag ist, an dem das tägliche Opfer eingesetzt wurde? Das ergibt sich doch [schon] daraus, dass er der Tag nach dem Achtundzwanzigsten ist!
אלא לאסור יום שלפניו ה"נ לא נצרכה אלא לאסור יום שלאחריו כמאן כרבי יוסי דאמר בין לפניו בין לאחריו אסור אי הכי בעשרים ותשעה נמי מאי איריא דהוי יומא דמקמי יומא דמיתוקם תמידא תיפוק ליה דה"ל יומא דבתר עשרין ותמניא ביה
Denn es wird gelehrt: Am Achtundzwanzigsten desselben kam die gute Botschaft zu den Juden, dass sie nicht von der Tora abweichen müssten. Denn einmal wurde ein Erlass über Israel verhängt, dass sie sich nicht mit der Tora befassen, dass sie ihre Söhne nicht beschneiden und dass sie die Schabbate entweihen sollten. Was taten Jehuda ben Schammua und seine Gefährten? Sie gingen und holten Rat bei einer Matrone, bei der alle Großen Roms verkehrten.
דתניא בעשרים ותמני' ביה אתת בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מן אורייתא שפעם אחת נגזרה גזירה על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את בניהם ושיחללו שבתות מה עשה יהודה בן שמוע וחביריו הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת שכל גדולי רומי מצויין אצלה
Sie sagte zu ihnen: Steht auf und erhebt in der Nacht lautstark Klage. Sie gingen und erhoben in der Nacht lautstark Klage und sagten: Ach, ihr Himmel! Sind wir nicht Brüder? Sind wir nicht Söhne eines Vaters? Sind wir nicht Söhne einer Mutter? Worin sind wir anders als jedes Volk und jede Sprache, dass ihr über uns böse Erlasse verhängt? Und man hob sie auf, und jenen Tag machte man zu einem Feiertag.
אמרה להם עמדו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא אחים אנחנו לא בני אב אחד אנחנו לא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרין עלינו גזירות רעות ובטלום ואותו היום עשאוהו יו"ט
Raw Aschi sagte: Du kannst sogar sagen: für einen mangelhaften Monat. Bei allem, was danach [kommt], ist das Fasten verboten, die Totenklage erlaubt; diesen [Tag] aber hat man, da er zwischen zwei Feiertagen liegt, wie einen Feiertag selbst behandelt, sodass auch die Totenklage verboten ist.
רב אשי אמר אפילו תימא לחדש חסר כל שלאחריו בתענית אסור בהספד מותר וזה הואיל ומוטל בין שני ימים טובים עשאוהו כיו"ט עצמו ואפילו בהספד נמי אסור
Der Meister sagte: „Vom achten desselben bis zum Ende des Festes wurde das Wochenfest wiederhergestellt – man soll keine Totenklage halten.“ Wozu muss er sagen: „vom achten desselben“? Er soll doch sagen: vom neunten desselben, denn der achte selbst ist verboten, da er der Tag ist, an dem das tägliche Opfer eingesetzt wurde!
אמר מר מתמניא ביה ועד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא למיספד למה לי למימר מתמניא ביה לימא מתשעה ביה ותמניא גופיה אסור דה"ל יומא דאיתוקם ביה תמידא
Weil, wenn sich etwas ereignet und man den siebten aufhebt, der achte selbst verboten ist, da er der erste Tag ist, an dem das Wochenfest wiederhergestellt wurde.
Jetzt, da du dahin gekommen bist, [gilt das] auch [für] den Neunundzwanzigsten: Weil, wenn sich etwas ereignet und man den Achtundzwanzigsten aufhebt, der Neunundzwanzigste selbst verboten ist, da er der Tag vor dem Tag ist, an dem das tägliche Opfer eingesetzt wurde.
Hat Schmuel denn so gesagt? Es wird doch gelehrt: Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Was lehrt [der Text mit] „an ihnen“, „an ihnen“ zweimal? Um dir zu sagen, dass sie [selbst] verboten, [die Tage] davor und danach aber erlaubt sind. Und Schmuel sagte: Die Halacha ist nach Rabban Schimon ben Gamliel!
ומי אמר שמואל הכי והתניא רשב"ג אומר ומה תלמוד לומר בהון בהון שתי פעמים לומר לך שהן אסורין לפניהן ולאחריהן מותרין ואמר שמואל הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
Anfangs meinte er, da es keinen Tanna gibt, der [so] erleichtert wie Rabbi Meir, und sagte: Die Halacha ist nach Rabbi Meir; als er Rabban Schimon hörte, der noch mehr erleichtert, sagte er: Die Halacha ist nach Rabban Schimon ben Gamliel.
מעיקרא סבר כיון דליכא תנא דמיקל כרבי מאיר אמר הלכה כרבי מאיר כיון דשמעיה לרבן שמעון דמיקל טפי אמר הלכה כרבן שמעון בן גמליאל
Hat Rabbi Jochanan denn so gesagt? Rabbi Jochanan sagte doch: Die Halacha ist nach einer anonymen Mischna, und wir haben gelernt: Obwohl man sagte, man verlege [die Lesung] nach vorn und nicht nach hinten,
ומי אמר רבי יוחנן הכי והאמר ר' יוחנן הלכה כסתם משנה ותנן אע"פ שאמרו מקדימין ולא מאחרין
Original: Taanit 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.