Eine Volljährige darf sich in den Tagen der Trauer um ihren Vater nicht verunstalten; demnach darf es eine Halbwüchsige.
אין הבוגרת רשאה לנוול את עצמה בימי אבל אביה הא נערה רשאה
Taanit 13b תענית
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Bezieht sich das nicht auf das Waschen? Und womit? Wollte man sagen: mit warmem – „eine Volljährige darf sich nicht [verunstalten]“? Raw Chisda sagte doch: Einem Trauernden ist es verboten, seinen Finger in warmes [Wasser] zu stecken! Doch wohl mit kaltem. – Nein, [es bezieht sich] auf Augenschminke und Haarpflege.
מאי לאו ברחיצה ובמאי אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן לא אכיחול ופירכוס
Wollen wir sagen, Folgendes unterstütze ihn: Denn Rabbi Abba ha-Kohen sagte im Namen Rabbi Jose ha-Kohens: Es geschah, dass die Söhne Rabbi Joses bar Chanina starben, und er badete die ganzen sieben [Tage] in kaltem [Wasser].
לימא מסייע ליה דא"ר אבא הכהן משום רבי יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של ר' יוסי בר חנינא ורחץ בצונן כל שבעה
Man sagt: Dort war es, als ihn seine Trauerfälle einer nach dem anderen bedrängten; denn es wird gelehrt: Bedrängten ihn seine Trauerfälle einer nach dem anderen und ist sein Haar schwer geworden, so lichtet er es mit dem Schermesser und wäscht seine Kleidung mit Wasser. Raw Chisda sagte: Mit dem Schermesser, aber nicht mit der Schere; mit Wasser, aber nicht mit Natron, nicht mit Sand und nicht mit Aloe.
אמרי התם בשתכפוהו אבליו זה אחר זה דתניא תכפוהו אבליו זה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים אמר רב חסדא בתער אבל לא במספרים במים ולא בנתר ולא בחול ולא באהל
Manche sagen: Rawa sagte: Einem Trauernden ist kaltes [Wasser] die ganzen sieben [Tage] verboten. Was ist der Unterschied zu Fleisch und Wein? Dort tut er es, um seine Bedrückung zu lindern.
איכא דאמרי אמר רבא אבל אסור בצונן כל שבעה מאי שנא מבשר ויין התם לפכוחי פחדיה הוא דעביד
Wollen wir sagen, Folgendes unterstütze ihn: Eine Volljährige darf sich nicht verunstalten – demnach darf es eine Halbwüchsige. Womit? Wollte man sagen: mit warmem – „eine Volljährige darf sich nicht [verunstalten]“? Raw Chisda sagte doch: Einem Trauernden ist es verboten, seinen Finger in warmes [Wasser] zu stecken! Doch wohl mit kaltem. – Nein, [es bezieht sich] auf Augenschminke und Haarpflege.
לימא מסייע ליה אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה הא נערה רשאה במאי אילימא בחמין אין הבוגרת רשאה והאמר רב חסדא אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן לא אכיחול ופירכוס
Raw Chisda sagte: Das besagt, dass einem Trauernden das Wäschewaschen die ganzen sieben [Tage] verboten ist. Und die Halacha ist: Einem Trauernden ist es verboten, seinen ganzen Körper zu waschen, sowohl mit warmem als auch mit kaltem [Wasser], die ganzen sieben [Tage]; Gesicht, Hände und Füße aber sind mit warmem verboten, mit kaltem erlaubt. Sich zu salben ist ihm jedoch auch im Geringsten verboten; um aber den Schmutz zu entfernen, ist es erlaubt.
אמר רב חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת כל שבעה והלכתא אבל אסור לרחוץ כל גופו בין בחמין בין בצונן כל שבעה אבל פניו ידיו ורגליו בחמין אסור בצונן מותר אבל לסוך אפילו כל שהוא אסור ואם לעבר את הזוהמא מותר
Das Gebet des Fastens – wie erwähnen wir es? Raw Jehuda ließ seinen Sohn Raw Jizchak [als Sprecher] auftreten, und er trug vor: Ein Einzelner, der ein Fasten auf sich genommen hat, betet das [Gebet] des Fastens. Und wo sagt er es? Zwischen [dem Segen] „Erlöser“ und [dem Segen] „Heiler“.
צלותא דתעניתא היכי מדכרינן אדבריה רב יהודה לרב יצחק בריה ודרש יחיד שקיבל עליו תענית מתפלל של תענית והיכן אומרה בין גואל לרופא
Raw Jizchak wandte dagegen ein: Setzt denn ein Einzelner für sich selbst einen Segen fest? Vielmehr, sagte Raw Jizchak: in „Der das Gebet erhört“. Und ebenso sagte Raw Scheschet: in „Der das Gebet erhört“.
מתקיף לה רב יצחק וכי יחיד קובע ברכה לעצמו אלא אמר רב יצחק בשומע תפלה וכן אמר רב ששת בשומע תפלה
Man wandte ein: Zwischen einem Einzelnen und der Gemeinde gibt es keinen Unterschied, außer dass dieser achtzehn betet und jener neunzehn. Was ist [hier] „Einzelner“ und was „Gemeinde“? Wollte man sagen: ein wirklicher Einzelner, und „Gemeinde“ ist der Vorbeter – diese neunzehn sind doch vierundzwanzig!
מיתיבי אין בין יחיד לצבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה וזה מתפלל תשע עשרה מאי יחיד ומאי צבור אילימא יחיד ממש וצבור ש"צ הני תשע עשרה עשרין וארבע הוו
Meint er also nicht Folgendes: Zwischen einem Einzelnen, der ein Einzelfasten auf sich genommen hat, und einem Einzelnen, der ein Gemeindefasten auf sich genommen hat, gibt es keinen Unterschied, außer dass dieser achtzehn betet und jener neunzehn? Daraus ist zu entnehmen: Ein Einzelner setzt für sich selbst einen Segen fest.
אלא לאו ה"ק אין בין יחיד דקבל עליו תענית יחיד ליחיד שקבל עליו תענית צבור אלא שזה מתפלל שמונה עשרה וזה מתפלל תשע עשרה ש"מ יחיד קובע ברכה לעצמו
Nein, tatsächlich sage ich dir: [Gemeint ist] der Vorbeter; und was dir Schwierigkeiten macht, dass der Vorbeter vierundzwanzig betet – [es handelt sich] um die ersten drei Fasten, bei denen es keine vierundzwanzig gibt.
לא לעולם אימא לך שליח צבור ודקא קשיא לך שליח צבור עשרין וארבע מצלי בג' תעניות ראשונות דליכא עשרים וארבע
Etwa nicht? Es wird doch gelehrt: Zwischen den ersten drei und den mittleren drei gibt es keinen Unterschied, außer dass bei jenen das Verrichten von Arbeit erlaubt und bei diesen das Verrichten von Arbeit verboten ist; demnach sind beide in Bezug auf die vierundzwanzig gleich!
ולא והא אין בין קתני אין בין ג' ראשונות לג' אמצעיות אלא שבאלו מותרין בעשיית מלאכה ובאלו אסורין בעשיית מלאכה הא לכ"ד זה וזה שוין
Er lehrte [einiges] und ließ [anderes] aus. Was hat er [sonst] ausgelassen, dass er auch dies ausgelassen hätte? Und außerdem lehrt er doch: „Es gibt keinen Unterschied“! Vielmehr: Er spricht von Verboten, von Gebeten spricht er nicht. Und wenn du willst, sage: Auch bei den mittleren betet man nicht vierundzwanzig.
תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר ותו והא אין בין קתני אלא תנא באיסורי קא מיירי בתפלות לא מיירי ואי בעית אימא באמצעייתא נמי לא מצלי כ"ד
Etwa nicht? Es wird doch gelehrt: Zwischen den zweiten drei und den letzten sieben gibt es keinen Unterschied, außer dass man bei diesen Alarm schlägt und die Läden schließt; demnach sind beide in allen ihren [übrigen] Dingen gleich. Und wolltest du sagen, auch hier lehrte er [einiges] und ließ [anderes] aus – er lehrt doch: „Es gibt keinen Unterschied“!
ולא והתניא אין בין ג' שניות לשבע אחרונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות הא לכל דבריהן זה וזה שוין וכי תימא הכא נמי תנא ושייר והא אין בין קתני
Und meinst du denn, „es gibt keinen Unterschied“ sei genau zu nehmen?
ותסברא אין בין דוקא
Original: Taanit 13b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.