Kehre es [doch] um! – Das kann dir nicht in den Sinn kommen, denn es steht geschrieben: „Und zu mir versammelten sich alle, die bei den Worten des Gottes Israels erzitterten, wegen der Untreue der Weggeführten usw.“ (Esra 9,4), und es steht geschrieben: „Und beim Abendopfer erhob ich mich von meinem Fasten und breitete meine Hände aus zum Ewigen“ (Esra 9,5).
איפוך אנא לא סלקא דעתך דכתיב (עזרא ט, ד) ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה וגו' וכתיב (עזרא ט, ה) ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ואפרשה כפי אל ה'
Rafram bar Papa sagte, Raw Chisda habe gesagt: Alles, was wegen der Trauer [verboten] ist, wie der Neunte Aw und ein Trauernder, ist sowohl mit warmem als auch mit kaltem [Wasser] verboten; alles, was wegen des Genusses [verboten] ist, wie ein öffentliches Fasten, ist mit warmem verboten, mit kaltem erlaubt.
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא כל שהוא משום אבל כגון תשעה באב ואבל אסור בין בחמין בין בצונן כל שהוא משום תענוג כגון תענית צבור בחמין אסור בצונן מותר
Raw Idi bar Awin sagte: Auch wir haben es gelernt: „Und man schließt die Badehäuser.“ Abaje sagte zu ihm: Wäre es auch mit kaltem verboten, hätte er lehren müssen: „Man dämmt die Flüsse ab“!
אמר רב אידי בר אבין אף אנן נמי תנינא ונועלין את המרחצאות א"ל אביי ואי בצונן אסור סוכרין את הנהרות מבעי ליה למיתני
Raw Schischa, der Sohn Raw Idis, sagte: Vater hatte folgende Schwierigkeit: Da wir doch gelernt haben: „Das Waschen ist verboten“, wozu brauche ich [noch] „man schließt die Badehäuser“? Ist daraus also nicht zu entnehmen: mit warmem verboten, mit kaltem erlaubt?
אמר רב שישא בריה דרב אידי אבא הכי קשיא ליה מכדי תנן אסור ברחיצה נועלין את המרחצאות למה לי אלא לאו ש"מ בחמין אסור בצונן מותר
Wollen wir sagen, Folgendes unterstütze ihn: Alle, die zum Tauchbad verpflichtet sind, tauchen auf ihre gewöhnliche Weise unter, sowohl am Neunten Aw als auch am Jom Kippur. Worin? Wollte man sagen: in warmem – gibt es denn ein Tauchbad in warmem [Wasser]? Das ist doch geschöpftes [Wasser]!
לימא מסייע ליה כל חייבי טבילות טובלין כדרכן בין בט' באב בין ביוה"כ במאי אילימא בחמין טבילה בחמין מי איכא שאובין נינהו
Doch wohl in kaltem; und die zum Tauchbad Verpflichteten – ja, ein anderer Mensch aber nicht! Raw Chana bar Ketina sagte: Das war nur für die warmen Quellen von Tiberias nötig.
אלא לאו בצונן וחייבי טבילות אין איניש אחרינא לא אמר רב חנא בר קטינא לא נצרכה אלא לחמי טבריא
Wenn dem so ist, sage den Schlussteil: Rabbi Chanina, der Vorsteher der Priester, sagte: Das Haus unseres Gottes ist es wert, dass man seinetwegen einmal im Jahr auf ein Tauchbad verzichtet. Wenn du aber sagst, mit kaltem ist es erlaubt, soll er doch in kaltem baden! Raw Papa sagte: [Es handelt sich] um einen Ort, wo kaltes [Wasser] nicht häufig ist.
אי הכי אימא סיפא א"ר חנינא סגן הכהנים כדי הוא בית אלהינו לאבד עליו טבילה פעם אחת בשנה ואי אמרת בצונן מותר ירחץ בצונן אמר רב פפא באתרא דלא שכיח צונן
Komm und höre: Als man sagte, Arbeit sei verboten, sagte man dies nur für den Tag, in der Nacht aber ist es erlaubt. Und als man sagte, das Anziehen der Sandale sei verboten, sagte man dies nur in der Stadt, unterwegs aber ist es erlaubt. Wie also? Geht er auf den Weg hinaus, zieht er [sie] an; betritt er die Stadt, zieht er [sie] aus. Und als man sagte, das Waschen sei verboten, sagte man dies nur vom ganzen Körper, Gesicht, Hände und Füße aber sind erlaubt. Und ebenso findest du es beim Gebannten und beim Trauernden.
תא שמע כשאמרו אסור במלאכה לא אמרו אלא ביום אבל בלילה מותר וכשאמרו אסור בנעילת הסנדל לא אמרו אלא בעיר אבל בדרך מותר הא כיצד יוצא לדרך נועל נכנס לעיר חולץ וכשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו מותר וכן אתה מוצא במנודה ובאבל
Bezieht sich das nicht auf alles? Und womit haben wir es zu tun? Wollte man sagen: mit warmem – sind denn Gesicht, Hände und Füße erlaubt? Raw Scheschet sagte doch: Einem Trauernden ist es verboten, seinen Finger in warmes [Wasser] zu stecken! Doch wohl mit kaltem.
מאי לאו אכולהו ובמאי עסקינן אילימא בחמין פניו ידיו ורגליו מי שרו והאמר רב ששת אבל אסור להושיט אצבעו בחמין אלא לאו בצונן
Nein, tatsächlich mit warmem; und was dir Schwierigkeiten macht: „Und ebenso findest du es beim Gebannten und beim Trauernden“ – das bezieht sich auf das Übrige.
לא לעולם בחמין ודקא קשיא לך וכן אתה מוצא במנודה ובאבל אשארא קאי
Komm und höre: Denn Rabbi Abba ha-Kohen sagte im Namen Rabbi Jose ha-Kohens: Es geschah, dass die Söhne Rabbi Joses ben Rabbi Chanina starben, und er badete die ganzen sieben [Tage] in kaltem [Wasser]. – Dort war es, als ihn seine Trauerfälle bedrängten; denn es wird gelehrt: Bedrängten ihn seine Trauerfälle einer nach dem anderen und ist sein Haar schwer geworden, so lichtet er es mit dem Schermesser und wäscht seine Kleidung mit Wasser.
תא שמע דאמר ר' אבא הכהן משום ר' יוסי הכהן מעשה ומתו בניו של ר' יוסי בן רבי חנינא ורחץ בצונן כל שבעה התם כשתכפוהו אבליו הוה דתניא תכפוהו אבליו זה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים
Rawa sagte: Ein Trauernder darf die ganzen sieben [Tage] in kaltem [Wasser] baden, so wie es bei Fleisch und Wein ist. Man wandte ein:
אמר רבא אבל מותר לרחוץ בצונן כל שבעה מידי דהוה אבשרא וחמרא מיתיבי
Original: Taanit 13a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.