Hoschana! – Auch anfangs nannte man die Myrte Hoschana.
הושענא מעיקרא נמי לאסא הושענא קרו ליה
Sukka 31a סוכה
Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: Eine geraubte Sukka, und wer auf öffentlichem Gebiet die Bedachung legt – Rabbi Elieser erklärt sie für untauglich, und die Weisen erklären sie für tauglich.
ת"ר סוכה גזולה והמסכך ברשות הרבים ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירין
Raw Nachman sagte: Der Streit [betrifft den Fall], dass er seinen Nächsten überwältigt und ihn aus seiner Sukka vertrieben hat. Und Rabbi Elieser folgt seiner Ansicht, da er sagt: Ein Mensch genügt seiner Pflicht nicht in der Sukka seines Nächsten. Kann Land geraubt werden, so ist es eine geraubte Sukka; und auch wenn Land nicht geraubt werden kann, so ist es eine geliehene Sukka.
אמר רב נחמן מחלוקת בשתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו ורבי אליעזר לטעמיה דאמר אין אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו אי קרקע נגזלת סוכה גזולה היא ואי נמי קרקע אינה נגזלת סוכה שאולה היא
Und die Rabbanan folgen ihrer Ansicht, da sie sagen: Ein Mensch genügt seiner Pflicht in der Sukka seines Nächsten, und Land kann nicht geraubt werden, und es ist eine geliehene Sukka.
ורבנן לטעמייהו דאמרי אדם יוצא ידי חובתו בסוכתו של חבירו וקרקע אינה נגזלת וסוכה שאולה היא
Hat er aber Hölzer geraubt und mit ihnen die Bedachung gelegt, so hat jener nach aller Ansicht nur [Anspruch auf] den Wert der Hölzer.
אבל גזל עצים וסיכך בהן דברי הכל אין לו אלא דמי עצים
Woraus [folgt das]?
ממאי
Da er es gleich dem öffentlichen Gebiet lehrt: Wie beim öffentlichen Gebiet der Boden nicht ihm gehört, so [geht es] auch bei der Sukka [darum, dass] der Boden nicht ihm gehört.
מדקתני דומיא דרשות הרבים מה רשות הרבים קרקע לאו דידיה הוא סוכה נמי לאו קרקע דידיה הוא
Eine Alte kam vor Raw Nachman und sagte zu ihm: Der Exilarch und alle Rabbanan des Hauses des Exilarchen sitzen in einer geraubten Sukka! Sie schrie, und Raw Nachman achtete nicht auf sie. Sie sagte zu ihm: Eine Frau, deren Vater dreihundertachtzehn Knechte hatte, schreit vor euch, und ihr achtet nicht auf sie? Raw Nachman sagte zu ihnen: Diese ist eine Schreierin, und sie hat nur [Anspruch auf] den Wert der Hölzer.
ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד
Rabina sagte: Bei einem geraubten Balken einer Hütte haben die Rabbanan eine Abhilfe getroffen, wegen der Verordnung über den Balken.
אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש
Das ist doch selbstverständlich! Was ist anders als bei Hölzern? – Du könntest sagen: Hölzer sind häufig, dieser aber ist nicht häufig, [und] ich sage: nicht; darum lässt er uns hören [, dass es dasselbe ist].
פשיטא מאי שנא מעצים מהו דתימא עצים שכיחי אבל האי לא שכיחא אימא לא קמ"ל
Diese Dinge [gelten] innerhalb der sieben [Tage]; aber nach den sieben gibt er ihn selbst zurück. Und wenn er ihn mit Lehm befestigt hat, gibt er ihm auch nach den sieben [Tagen nur] den Wert.
הני מילי בגו שבעה אבל לבתר שבעה הדר בעיניה ואי חברו בטינא ואפילו לאחר שבעה נמי יהיב ליה דמי
Es wurde gelehrt: Ein trockener ist untauglich; Rabbi Jehuda erklärt ihn für tauglich. Rawa sagte: Der Streit [betrifft] den Lulaw: Die Rabbanan meinen, wir vergleichen den Lulaw mit dem Etrog; wie der Etrog Pracht braucht, so braucht auch der Lulaw Pracht. Und Rabbi Jehuda meint, wir vergleichen den Lulaw nicht mit dem Etrog. Aber beim Etrog brauchen wir nach aller Ansicht Pracht.
תנא יבש פסול רבי יהודה מכשיר אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ור' יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל הדר בעינן
Und beim Lulaw braucht Rabbi Jehuda keine Pracht? Wir haben doch gelernt: Rabbi Jehuda sagt: Man soll ihn oben zusammenbinden. Was ist der Grund? Ist es nicht, weil er Pracht braucht?
ובלולב לא בעי ר' יהודה הדר והתנן רבי יהודה אומר יאגדנו מלמעלה מ"ט לאו משום דבעי הדר
Nein, wie [eine Baraita] den Grund lehrt: Rabbi Jehuda sagt im Namen Rabbi Tarfons: „Kappot tamarim“ – „kafut“ [gebunden]; und wenn er gespreizt war, soll man ihn binden.
לא כדקתני טעמא רבי יהודה אומר משום ר' טרפון כפות תמרים כפות ואם היה פרוד יכפתנו
Und er braucht keine Pracht? Wir haben doch gelernt: Man bindet den Lulaw nur mit seiner eigenen Art – Worte Rabbi Jehudas. Was ist der Grund? Ist es nicht, weil er Pracht braucht?
ולא בעי הדר והתנן אין אוגדין את הלולב אלא במינו דברי רבי יהודה מאי טעמא לאו משום דבעי הדר
Nein, denn Rawa sagte doch: Selbst mit Bast und selbst mit der Wurzel der Palme. [Was] also ist der Grund Rabbi Jehudas dort? Weil er meint, der Lulaw braucht eine Bindung; und wenn man eine andere Art bringt, sind es fünf Arten.
לא דהא אמר רבא אפילו בסיב ואפילו בעיקרא דדיקלא [ואלא] מאי טעמא דרבי יהודה התם דקא סבר לולב צריך אגד ואי מייתי מינא אחרינא הוה להו חמשה מינין
Und braucht Rabbi Jehuda beim Etrog Pracht? Es wurde doch gelehrt: Die vier Arten beim Lulaw – wie man von ihnen nichts wegnimmt, so fügt man ihnen nichts hinzu. Hat man keinen Etrog gefunden, soll man weder eine Quitte noch einen Granatapfel noch etwas anderes bringen. Welke sind tauglich, trockene untauglich. Rabbi Jehuda sagt: Auch trockene [sind tauglich].
ובאתרוג מי בעי רבי יהודה הדר והתניא ארבעת מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רמון ולא דבר אחר כמושין כשרין יבשין פסולין ר' יהודה אומר אף יבשין
Und Rabbi Jehuda sagte: Es geschah
וא"ר יהודה מעשה
Original: Sukkah 31a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.