dreier Ältester, und dies ist eines davon: Rabbi Jischmael sagt: Man könnte meinen, ein Mensch dürfe den Zweiten Zehnten nach Jerusalem hinaufbringen und ihn in der jetzigen Zeit essen, und es ist ein Schluss: Das Erstgeborene erfordert das Bringen an den Ort, und der Zehnt erfordert das Bringen an den Ort; wie das Erstgeborene nur [gilt], solange das Haus [besteht], so auch der Zehnt nur, solange das Haus [besteht].
ג' זקנים וזה אחד מהן רבי ישמעאל אומר יכול יעלה אדם מעשר שני לירושלים ויאכלנו בזמן הזה ודין הוא בכור טעון הבאת מקום ומעשר טעון הבאת מקום מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית
Darum heißt es: „Und dorthin sollt ihr eure Brandopfer bringen“ usw. (Dtn 12,6) – er stellt den Zehnten dem Erstgeborenen gleich: Wie das Erstgeborene nur [gilt], solange das Haus [besteht], so auch der Zehnt nur, solange das Haus [besteht].
ת"ל (דברים יב, ו) והבאתם שמה עולותיכם וגו' מקיש מעשר לבכור מה בכור אינו אלא בפני הבית אף מעשר אינו אלא בפני הבית
Was meint er? Wenn er meint, die erste Heiligung hat für ihre Zeit geheiligt und [auch] für die Zukunft geheiligt, dann [gilt das] sogar für das Erstgeborene; und wenn er meint, sie hat nicht für die Zukunft geheiligt – ist das sogar beim Erstgeborenen eine Frage?
מאי קסבר אי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי ואי קסבר לא קידשה לעתיד לבא אפילו בכור נמי תיבעי
Rabina sagte: Tatsächlich meint er, sie hat nicht geheiligt; und hier, womit haben wir es zu tun? Mit einem Erstgeborenen, dessen Blut vor der Zerstörung des Hauses gesprengt wurde, und das Haus wurde zerstört, während sein Fleisch noch vorhanden ist.
אמר רבינא לעולם קסבר לא קידשה והכא במאי עסקינן בבכור שנזרק דמו קודם חורבן הבית וחרב הבית ועדיין בשרו קיים
Und sein Fleisch wird seinem Blut gleichgestellt: Wie sein Blut [nur] am Altar, so auch sein Fleisch [nur bei bestehendem] Altar; und der Zehnt kommt und lernt vom Erstgeborenen.
ואיתקש בשרו לדמו מה דמו במזבח אף בשרו במזבח ואתי מעשר ויליף מבכור
Als Rawin hinaufzog, sagte er diese Lehre vor Rabbi Jirmeja. Er sagte: Törichte Babylonier! Weil sie in einem finsteren Land wohnen, sagen sie finstere Lehren. Haben sie nicht gehört, was gelehrt wird: Zur Zeit des Aufbruchs der Lagerzüge werden die Opfer untauglich, und Flussbehaftete und Aussätzige werden aus der Umzäunung hinausgeschickt?
כי סליק רבין אמרה לשמעתא קמיה דרבי ירמיה אמר בבלאי טפשאי אמטול דיתבי בארעא חשוכא אמרי שמעתא דמחשכא לא שמיע להו הא דתניא בשעת סילוק מסעות קדשים נפסלין וזבים ומצורעים משתלחים חוץ למחיצה
Und eine andere [Baraita] lehrt: An zwei Orten werden Opfer gegessen. Bezieht sich nicht die eine auf hochheilige Opfer und die andere auf minderheilige Opfer?
ותניא אידך בשני מקומות קדשים נאכלים מאי לאו הא בקדשי קדשים הא בקדשים קלים
Rabina sagte: Die eine wie die andere [bezieht sich] auf minderheilige Opfer, und es ist kein Widerspruch:
אמר רבינא אידי ואידי בקדשים קלים ולא קשיא
Original: Zevachim 60b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.