Zwischen ihnen ist die [rabbinische] Verordnung des Versenkens.
איכא בינייהו גזירת שיקוע
Sewachim 21b זבחים
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 4
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber Rabbi Jochanan sagte doch: Hat er seine Hände für das Abheben der Asche geheiligt, muss er am folgenden Tag nicht [wieder] heiligen, denn er hat schon zu Beginn des Dienstes geheiligt!
והאמר רבי יוחנן קידש ידיו לתרומת הדשן למחר אין צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה
בשלמא לרבא דמוקים לההיא כרבי אלעזר ברבי שמעון הא כרבי
Aber nach Abaje, der es nach Rabbi erklärt, ist [der Widerspruch] von Rabbi gegen Rabbi eine Schwierigkeit: Was ist der Unterschied dort, dass man es versenkt, und was ist der Unterschied hier, dass man es nicht versenkt?
אלא לאביי דמוקים לה כרבי קשיא דרבי אדרבי מאי שנא התם דמשקע ליה ומאי שנא הכא דלא משקע ליה
Dass man es herausnimmt und es dann wieder versenkt.
דמסלק ליה והדר משקע ליה
Wenn dem so ist: „Am folgenden Tag heiligt man nicht“ – [warum muss man nicht heiligen?]
אי הכי למחר אינו מקדש [אמאי אין צריך לקדש]
Soll das heißen, dass es für die erlaubt machenden [Dienste] geeignet ist? Das ist doch [die Lehre] Raw Chisdas!
למימרא דלמתירין מיחזא חזי היינו דרב חסדא
Zwischen ihnen ist das Gebot des Versenkens.
איכא בינייהו מצות שיקוע
Man wandte ein: Sie sahen ihn nicht und hörten seine Stimme nicht, bis sie das Geräusch des Holzes hörten, mit dem Ben Katin die Maschine für das Becken gemacht hatte, und sie sagten: Es ist [die Zeit] der Heiligung von Händen und Füßen aus dem Becken gekommen. Nicht etwa, dass man es heraufholt? Also versenkt man es.
מיתיבי לא היו רואין אותו ולא שומעין את קולו עד ששומעים קול של עץ שעשה בן קטין מוכני לכיור והן אומרים הגיע [עת] קידוש ידים ורגלים מן הכיור מאי לאו דמסלק ליה אלמא משקע ליה
Nein, dass man es versenkt. – Wenn man es versenkt, wird [dann] sein Geräusch gehört? – Man versenkte es mit einem Rad.
לא דמשקע ליה אי דמשקע ליה מי משתמע קליה משקע ליה בגילגלא
Eine andere Fassung: Dass man es mit seinem Gewicht versenkt, damit sein Geräusch gehört werde und sie es hörten und kämen. – Aber es gab doch Gewini, den Ausrufer! – Sie machten zwei Zeichen: Wer das eine hörte, kam, und wer das andere hörte, kam.
לישנא אחרינא דמשקע ליה בחומרתיה כי כי היכי דלישתמע קליה ולשמעי וליתי והא הוה גביני כרוז בי תרי היכרי הוו עבדי דשמע מהאי אתי ושמע מהאי אתי:
Zur Sache selbst: Rabbi Jose ben Rabbi Chanina sagte: Ein Becken, das nicht genug enthält, um daraus vier Priester zu heiligen, mit dem heiligt man nicht, denn es heißt: „Und Mose und Aaron und seine Söhne wuschen sich daraus“ usw. (Ex 40,31).
גופא אמר רבי יוסי ברבי חנינא כל כיור שאין בו כדי לקדש ארבעה כהנים ממנו אין מקדשין בו שנאמר (שמות מ, לא) ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו וגו'
Man wandte ein: Mit allen Gefäßen heiligt man, ob sie ein Viertel [Log] enthalten
מיתיבי כל הכלי' מקדשין בין שיש בהן רביעי'
Original: Zevachim 21b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.