Gut nach Abaje, der es nach Rabbi erklärt, und Rabbi stimmt zu, dass vom Hahnenschrei bis zum Morgen das Übernachten nicht untauglich macht – wer ist [der Autor] davon? Es ist Rabbi.
בשלמא לאביי דמוקים לה כרבי ומודי רבי דמקרות הגבר עד צפרא לא פסלה לינה הא מני רבי היא
Aber nach Rawa, der es nach Rabbi Elasar ben Rabbi Schimon erklärt, für Rabbi aber macht das Übernachten vom Hahnenschrei bis zum Morgen untauglich – wer ist [der Autor] davon? Wenn Rabbi – das Übernachten macht doch untauglich; wenn Rabbi Elasar ben Rabbi Schimon – er sagte doch, selbst von da an bis zu zehn Tagen müsse man nicht heiligen!
אלא לרבא דמוקים לה כרבי אלעזר ברבי שמעון אבל לרבי מקרות הגבר עד צפרא פסלה לינה הא מני אי רבי פסלה לינה אי רבי אלעזר בר"ש הא אמר אפי' מיכן ועד עשרה ימים אינו צריך לקדש
Es wurde ihnen die Frage gestellt: Das Hinausgehen – wirkt es sich auf die Heiligung von Händen und Füßen aus? Wenn du sagen willst, das Übernachten macht nicht untauglich, weil er sich nicht entfernt – aber [beim] Hinausgehen, wo er sich entfernt, wendet er seine Aufmerksamkeit ab? Oder vielleicht: Da es in seiner Hand steht zurückzukehren, wendet er sie nicht ab?
איבעיא להו יציאה מהו שתועיל בקידוש ידים ורגלים אם תימצי לומר לינה לא פסלה דלא פריש אבל יציאה דפריש אסוחי מסח דעתיה או דלמא כיון דבידו לחזור לא מסח
Komm und höre: Hat er seine Hände und Füße geheiligt und sie wurden unrein, so taucht er sie unter und muss nicht [erneut] heiligen. Sind sie hinausgegangen, bleiben sie in ihrer Heiligung.
ת"ש קידש ידיו ורגליו ונטמאו מטבילן ואין צריך לקדש יצאו הרי הן בקדושתן
Komm und höre: Einer, der Hände und Füße nicht gewaschen hat, heiligt mit einem Dienstgefäß drinnen. Hat er mit einem Dienstgefäß draußen oder mit einem profanen Gefäß drinnen geheiligt, oder ist er in Höhlenwasser untergetaucht und hat Dienst getan, so ist sein Dienst untauglich. Der Grund ist, dass er mit einem Dienstgefäß draußen geheiligt hat; hat er aber drinnen geheiligt und ist hinausgegangen, so ist sein Dienst tauglich.
ת"ש שלא רחוץ ידים ורגלים מקדש בכלי שרת בפנים קידש בכלי שרת בחוץ או בכלי חול בפנים או שטבל במי מערה ועבד עבודתו פסולה טעמא דקידש בכלי שרת בחוץ הא קידש בפנים ויצא עבודתו כשירה
Vielleicht: Wie ist der Fall, dass er mit einem Dienstgefäß draußen geheiligt hat? Etwa wenn er seine Hände nach draußen hinausgestreckt und geheiligt hat; (also wenn er drinnen geheiligt hat und hinausgegangen ist, indem er seine Hand nach draußen hinausstreckte, ist es tauglich;) aber ist sein ganzer Körper hinausgegangen – das bleibt für dich eine Frage.
דלמא קידש בכלי שרת בחוץ היכי דמי כגון דאפיק ידיו לבר וקידש (הא קידש בפנים ויצא דאפיק ידיה לבר כשירה) אבל יצא כל גופו תיבעי לך
Raw Sewid sagte zu Raw Papa: Komm und höre: Ist er außerhalb der Umgrenzung der Vorhofmauer hinausgegangen – wenn um zu verweilen, bedarf er des Untertauchens; wenn für einen Augenblick, bedarf er der Heiligung von Händen und Füßen.
א"ל רב זביד לרב פפא ת"ש יצא חוץ למחיצת חומת העזרה אם לשהות טעון טבילה אם לפי שעה טעון קידוש ידים ורגלים
Er sagte zu ihm: Womit haben wir es hier zu tun? Etwa wenn er hinausgegangen ist, um seine Füße zu bedecken [seine Notdurft zu verrichten] und Wasser zu lassen.
א"ל הכא במאי עסקינן כגון שיצא להסך רגליו ולהטיל מים
Das wird doch ausdrücklich gelehrt: Jeder, der seine Füße bedeckt, bedarf des Untertauchens, und jeder, der Wasser lässt, bedarf der Heiligung von Händen und Füßen! – Er lehrt es und erklärt es dann.
הא בהדיא קתני לה כל המיסך רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קידוש ידים ורגלים תני והדר מפרש
Komm und höre: [Bei der roten] Kuh – Rabbi Chija bar Josef sagte: Er heiligt mit einem Dienstgefäß drinnen und geht hinaus; und Rabbi Jochanan sagte: Selbst draußen, selbst mit einem profanen Gefäß, selbst mit einer Tonschale.
ת"ש פרה רבי חייא בר יוסף אמר מקדש בכלי שרת בפנים ויוצא ורבי יוחנן אמר אפי' בחוץ ואפי' בכלי חול ואפי' במקידה של חרס
Raw Papa sagte: Die Kuh ist anders: Da alle ihre Handlungen draußen geschehen, macht bei ihr das Hinausgehen nicht untauglich. – Wenn dem so ist, wozu muss er [überhaupt] heiligen? – Ähnlich dem Dienst drinnen.
אמר רב פפא שאני פרה הואיל וכל מעשיה בחוץ לא פסלה בה יציאה אי הכי למה לי דמקדש כעין עבודה פנים
Es wurde ihnen die Frage gestellt: Die Unreinheit – wirkt sie sich auf die Heiligung von Händen und Füßen aus? Wenn du sagen willst, das Hinausgehen macht nicht untauglich, weil der Mann geeignet ist – aber hier, wo der Mann nicht geeignet ist, wendet er seine Aufmerksamkeit ab? Oder vielleicht: Da er wieder geeignet wird, [achtet er darauf] und wendet seine Aufmerksamkeit nicht ab?
איבעיא להו טומאה מהו שתועיל לקידוש ידים ורגלים אם תימצי לומר יציאה לא פסלה דגברא חזי אבל הכא דגברא לא חזי אסוחי מסח דעתיה או דלמא כיון דהדר חזי [דק ליה] ולא מסח דעתיה
Wenn seine Hände unrein wurden, fragen wir nicht; [wenn wir fragen]: Ist sein ganzer Körper unrein geworden [, was gilt]? – Beim ganzen Körper kann ich es doch ableiten: Da er den Sonnenuntergang abwarten muss, wendet er seine Aufmerksamkeit ab! – Etwa wenn er kurz vor Sonnenuntergang unrein wurde.
נטמאו ידיו לא מיבעיא לן [כי מיבעיא לן] נטמא כל גופו כל גופו תיפוק לי כיון דבעי למעבד הערב שמש אסוחי מסח דעתיה כגון דאיטמי סמוך לשקיעת החמה
Komm und höre: [Bei der roten] Kuh – Rabbi Chija ben Rabbi Josef sagte: Er heiligt mit einem Dienstgefäß drinnen und geht hinaus; und Rabbi Jochanan sagte: Selbst draußen, selbst mit einem profanen Gefäß, selbst mit einer Tonschale.
ת"ש פרה רבי חייא ברבי יוסף אמר מקדש בכלי שרת בפנים ויוצא ורבי יוחנן אמר אפילו בחוץ ואפילו בכלי חול ואפילו במקידה של חרס
Original: Zevachim 20b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.