Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 2Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
denn der Sohn treibt ein, sowohl mit Schwur als auch ohne Schwur, der Vater aber treibt nur mit Schwur ein. Wie ist der Fall? Dass der Schuldner zu Lebzeiten des Gläubigers gestorben ist;
שהבן גובה בין בשבועה ובין שלא בשבועה והאב אינו גובה אלא בשבועה היכי דמי דמת לוה בחיי מלוה
und er lehrt, dass der Sohn sowohl mit Schwur als auch ohne Schwur eintreibt: mit Schwur – mit dem Erbenschwur; ohne Schwur – nach Rabban Schimon ben Gamliel.
וקתני שהבן גובה בין בשבועה ובין שלא בשבועה בשבועה שבועת יורשין שלא בשבועה כרשב"ג
Raw Nachman kam nach Sura. Raw Chisda und Rabba bar Raw Huna gingen zu ihm hinein und sagten zu ihm: Komm, Meister, lass uns diese [Lehre] Raws und Schmuels entwurzeln. Er sagte zu ihnen: Habe ich mich [etwa] bemüht und bin all diese Parasangen gekommen, um diese [Lehre] Raws und Schmuels zu entwurzeln? Vielmehr: Lasst uns ihr nichts hinzufügen – wie etwa das, was Raw Papa sagte: Wer seinen Schuldschein [durch eigenes Zugeständnis] schmälert und stirbt – [seine] Erben schwören den Erbenschwur und nehmen.
איקלע רב נחמן לסורא עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא אמרו ליה ליתי מר נעקרא להא דרב ושמואל אמר להו איכפלי ואתאי כל הני פרסי למעקרא להא דרב ושמואל אלא הבו דלא לוסיף עלה כגון מאי דאמר רב פפא הפוגם את שטרו ומת יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין
Jemand starb und hinterließ einen Bürgen. Raw Papa wollte sagen: Auch das gehört zu „Lasst uns ihr nichts hinzufügen“. Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, sagte zu Raw Papa: Wendet sich denn der Bürge nicht [danach] an die Waisen?
ההוא דשכיב ושבק ערבא סבר רב פפא למימר הא נמי דלא לוסיף עלה הוא אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא אטו ערבא לאו בתר יתמי אזיל
Jemand starb und hinterließ einen Bruder. Rami bar Chama wollte sagen: Auch das gehört zu „Lasst uns ihr nichts hinzufügen“. Rawa sagte zu ihm: Was macht es für einen Unterschied, ob „Vater hat mir nichts aufgetragen“ oder „Mein Bruder hat mir nichts aufgetragen“?
ההוא דשכיב ושבק אחא סבר רמי בר חמא למימר הא נמי דלא לוסיף עלה הוא אמר ליה רבא מה לי שלא פקדני אבא ומה לי שלא פקדני אחי
Raw Chama sagte: Jetzt, da die Halacha weder nach Raw und Schmuel noch nach Rabbi Elasar festgelegt worden ist – ein Richter, der nach Raw und Schmuel verfährt, hat [rechtens] verfahren; einer, der nach Rabbi Elasar verfährt, hat [rechtens] verfahren.
אמר רב חמא השתא דלא איתמר הלכתא לא כרב ושמואל ולא כרבי אלעזר האי דיינא דעבד כרב ושמואל עבד דעבד כרבי אלעזר עבד
Raw Papa sagte: Einen Schuldschein von Waisen zerreißen wir nicht, und wir treiben mit ihm auch nicht ein. Wir treiben mit ihm nicht ein – vielleicht sind wir der Ansicht Raws und Schmuels; und wir zerreißen ihn nicht, denn ein Richter, der nach Rabbi Elasar verfährt, hat [rechtens] verfahren.
אמר רב פפא האי שטרא דיתמי לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה אגבויי לא מגבינן ביה דלמא סבירא לן כרב ושמואל ומקרע לא קרעינן ליה דהאי דיינא דעבד כרבי אלעזר עבד
Ein Richter verfuhr nach Rabbi Elasar. Es gab einen jungen Gelehrten in seiner Stadt, der sagte zu ihm: Ich bringe [dir] einen Brief aus dem Westen, dass die Halacha nicht nach Rabbi Elasar ist. Er sagte zu ihm: Wenn du ihn bringst [, dann sehen wir weiter]. Er kam vor Raw Chama, und dieser sagte zu ihm: Ein Richter, der nach Rabbi Elasar verfährt, hat [rechtens] verfahren.
Und diese schwören: Haben wir es denn mit Narren zu tun? Er meint Folgendes: Und diese schwören nicht auf eine sichere Behauptung hin, sondern auf eine Vermutung hin: Teilhaber und Teilpächter.
ואלו נשבעין: אטו בשופטני עסקינן הכי קאמר ואלו נשבעין שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא השותפין והאריסין
Es wurde gelehrt: Der Hausverwalter, von dem sie sprachen – nicht dass er [bloß] auf seinen Füßen ein- und ausgeht, sondern dass er für ihn Arbeiter hinein- und hinausführt und Früchte hinein- und hinausbringt.
תנא בן בית שאמרו לא שנכנס ויוצא ברגליו אלא מכניס לו פועלין ומוציא לו פועלין מכניס לו פירות ומוציא לו פירות
Nach wem? Nach Schmuel! Aber Rabbi Chija hat doch [eine Baraita] gelehrt, um Raw zu unterstützen! – Sage: das Ableugnen der Forderung [muss zwei Silbermaot betragen], nach Raw.
כמאן כשמואל והתני רבי חייא לסיועיה לרב אימא כפירת טענה כרב:
Komm und höre: Lieh er von ihm am Vorabend des Siebtjahres, und nach Ablauf des Siebtjahres wurde er sein Teilhaber oder Teilpächter, so bezieht man [den Schwur] nicht ein. Der Grund ist, dass er von ihm am Vorabend des Siebtjahres lieh, sodass das Siebtjahr kam und [die Schuld] aufhob; in den übrigen Jahren des Siebenjahrzyklus aber bezieht man ein!
ת"ש לוה הימנו ערב שביעית ולמוצאי שביעית נעשה לו שותף או אריס אין מגלגלין טעמא דלוה הימנו ערב שביעית דאתיא שביעית אפקעתיה הא שאר שני שבוע מגלגלין
Sage nicht: „in den übrigen Jahren des Siebenjahrzyklus bezieht man ein“, sondern sage: Wurde er am Vorabend des Siebtjahres sein Teilhaber oder Teilpächter und lieh nach Ablauf des Siebtjahres von ihm, so bezieht man ein.
לא תימא הא שאר שני שבוע מגלגלין אלא אימא נעשה לו שותף או אריס ערב שביעית ולמוצאי שביעית לוה הימנו מגלגלין
Das lehrt er doch ausdrücklich: Wurde er am Vorabend des Siebtjahres sein Teilhaber oder Teilpächter und lieh nach Ablauf des Siebtjahres von ihm, so bezieht man ein! Daraus ist zu schließen: Man bezieht [einen Schwur] in [einen Schwur] der Rabbanan ein. Schließe es daraus.
הא בהדיא קתני לה נעשה לו שותף או אריס ערב שביעית ולמוצאי שביעית לוה הימנו מגלגלין ש"מ מגלגלין בדרבנן ש"מ
Original: Shevuot 48b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.