Sagt einer: [Der Mond stand] zwei Ochsenstecken hoch, und einer sagt: drei – so besteht ihr Zeugnis. Sagt einer: drei, und einer sagt: fünf – so ist ihr Zeugnis ungültig, aber sie können sich mit einem anderen Zeugnis verbinden.
אחד אומר גבוה ב' מרדעות ואחד אומר שלש עדותן קיימת אחד אומר ג' ואחד אומר ה' עדותן בטלה ומצטרפין לעדות אחרת
Doch wohl zu einem Zeugnis über Geld? – Rawa sagte: [Jeder von ihnen] kann sich mit einem anderen zu einem anderen Zeugnis über den Neumond verbinden, denn dann sind es zwei gegen einen, und die Worte eines Einzelnen gelten nicht gegenüber zweien.
מאי לאו לעדות ממון אמר רבא הוא ואחר מצטרפין לעדות אחרת של ר"ח דהוי להו תרי וחד ואין דבריו של אחד במקום שנים:
Sagte er zum Krämer: „Gib mir für einen Denar Früchte“ usw.: Es wurde gelehrt: Rabbi Jehuda sagte: Wann? Wenn die Früchte aufgehäuft daliegen und beide sie beanspruchen; hat er sie aber in seinem Korb über den Rücken geworfen, so liegt auf dem, der von seinem Nächsten fordert, der Beweis.
אמר לחנוני תן לי בדינר פירות כו': תניא א"ר יהודה אימתי בזמן שהפירות צבורין ומונחין ושניהן עוררין עליהן אבל הפשילן בקופתו לאחוריו המע"ה:
Sagte er zum Geldwechsler: „Gib mir“ usw.: Und es ist nötig: Hätte er uns [nur] jenen ersten [Fall] hören lassen – bei jenem sagen die Rabbanan [ihre Ansicht], weil Früchte zu verderben pflegen, und da sie verderben, lässt man sie [nicht] bei ihm liegen; aber bei Geld, das nicht verdirbt, würde ich sagen, stimmen sie Rabbi Jehuda zu.
אמר לשולחני תן לי כו': וצריכא אשמעינן הא קמייתא בהך קא אמרי רבנן משום דפירי עבידי דמרקבי וכיון דמרקבי לא משהו ליה אבל מעות דלא מרקבי אימא מודו ליה לרבי יהודה
Und wäre es [nur] bei diesem gesagt worden – bei diesem sagt Rabbi Jehuda[seine Ansicht], aber bei jenem, würde ich sagen, stimmt er den Rabbanan zu. [Daher] ist es nötig.
ואי איתמר בהא בהא קאמר רבי יהודה אבל בהך אימא מודה להו לרבנן צריכא:
So wie sie gesagt haben: Eine [Frau], die ihre Ketubba schmälert [usw.], und ebenso dürfen Waisen nicht bezahlt werden [außer mit einem Schwur]: Von wem? Wollte man sagen, vom Schuldner – ihr Vater hätte ohne Schwur genommen, und sie [nur] mit Schwur? Er meint Folgendes: Und ebenso dürfen Waisen von Waisen nur mit einem Schwur bezahlt werden.
כשם שאמרו הפוגמת כתובתה [וכו'] וכן היתומים לא יפרעו: ממאן אילימא מלוה אבוהון שקיל בלא שבועה ואינהו בשבועה הכי קאמר וכן היתומים מן היתומים לא יפרעו אלא בשבועה
Raw und Schmuel sagten beide: Das lehrten sie nur, wenn der Gläubiger zu Lebzeiten des Schuldners gestorben ist; ist aber der Schuldner zu Lebzeiten des Gläubigers gestorben, so war der Gläubiger den Söhnen des Schuldners bereits einen Schwur schuldig, und ein Mensch vererbt keinen Schwur an seine Söhne.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו לא שנו אלא שמת מלוה בחיי לוה אבל מת לוה בחיי מלוה כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו
Man schickte [die Frage] vor Rabbi Elasar: Was hat es mit diesem Schwur auf sich? Er ließ ihnen ausrichten: Die Erben schwören den Erbenschwur und nehmen. Man schickte sie [erneut] in den Tagen Rabbi Amis. Er sagte: So oft schicken sie sie herum – hätten wir einen Grund dafür gefunden, hätten wir ihn ihnen nicht geschickt? Doch Rabbi Ami sagte: Da es [nun] zu uns gekommen ist, wollen wir etwas dazu sagen:
שלחוה קמיה דר' אלעזר שבועה זו מה טיבה שלח להו יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין שלחוה בימי רבי אמי אמר כולי האי שלחי לה ואזלי אי אשכחינן בה טעמא מי לא שלחינן להו אלא אמר רבי אמי הואיל ואתא לידן נימא בה מילתא
Ist er vor Gericht getreten und gestorben, so war der Gläubiger den Söhnen des Schuldners bereits einen Schwur schuldig, und ein Mensch vererbt keinen Schwur an seine Söhne; ist er nicht vor Gericht getreten und gestorben, so schwören die Erben den Erbenschwur und nehmen.
עמד בדין ומת כבר נתחייב מלוה לבני לוה שבועה ואין אדם מוריש שבועה לבניו לא עמד בדין ומת יורשין נשבעין שבועת יורשין ונוטלין
Raw Nachman wandte ein: Verpflichtet ihn denn [erst] das Gericht zum Schwur? Von dem Zeitpunkt an, da der Schuldner gestorben ist, war der Gläubiger den Söhnen des Schuldners einen Schwur schuldig!
מתקיף לה רב נחמן אטו בי דינא קא מחייבי ליה שבועה מעידנא דשכיב לוה איחייב ליה מלוה לבני לוה שבועה
Vielmehr sagte Raw Nachman: Gilt [die Lehre] Raws und Schmuels, so gilt sie; gilt sie nicht, so gilt sie nicht. Demnach ist er sich unsicher. Aber Raw Josef bar Minjomi hat doch gesagt: Raw Nachman hat einen Fall [so] entschieden: Sie sollen teilen! – Er sagte es nach den Worten Rabbi Meirs, er selbst aber ist nicht dieser Ansicht.
אלא אמר רב נחמן אי איתא לדרב ודשמואל איתא אי ליתא ליתא אלמא מספקא ליה והאמר רב יוסף בר מניומי עבד רב נחמן עובדא יחלוקו לדבריו דרבי מאיר קאמר וליה לא סבירא ליה
Raw Oschaja wandte ein: Ist sie gestorben, so erwähnen ihre Erben ihre Ketubba [noch] bis zu fünfundzwanzig Jahren. – Womit haben wir es hier zu tun? Damit, dass sie geschworen hat und [dann] gestorben ist.
מתיב רב אושעיא מתה יורשיה מזכירין את כתובתה עד עשרים וחמש שנים הכא במאי עסקינן שנשבעה ומתה
Komm und höre: Hat er eine erste [Frau] geheiratet, und sie ist gestorben, [und dann] eine zweite geheiratet, und er ist gestorben, so gehen die zweite und ihre Erben den Erben der ersten vor. – Auch hier [geht es darum], dass sie geschworen hat und [dann] gestorben ist.
תא שמע נשא ראשונה ומתה נשא שניה ומת הוא שניה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה ה"נ שנשבעה ומתה
Raw Natan bar Hoschaja wandte ein: Die Kraft des Sohnes ist größer als die Kraft des Vaters,
מתיב רב נתן בר הושעיא יפה כח הבן מכח האב
Original: Shevuot 48a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.