Gestand er einen Teil der Grundstücke, so ist er frei; einen Teil der Geräte, so ist er schuldig.
הודה במקצת קרקעות פטור במקצת כלים חייב
Schewuot 40b שבועות
Aufbau der Debatte:Beweis 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Der Grund ist, [dass es um] Geräte und Grundstücke [geht], da ein Grundstück keinem Schwur unterliegt; bei Geräten und [anderen] Geräten aber, in der Art wie Geräte und Grundstücke, ist er schuldig.
טעמא דכלים וקרקעות דקרקע לאו בת שבועה היא הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות חייב
Dasselbe gilt, dass er selbst bei Geräten und Geräten frei ist; und dass er Geräte und Grundstücke lehrt, lässt uns hören, dass er, wenn er einen Teil der Geräte gesteht, auch über die Grundstücke schuldig ist.
הוא הדין דאפי' כלים וכלים נמי פטור והא דקתני כלים וקרקעות קמ"ל דכי הודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות
Was lässt er uns [damit] hören – das Nach-sich-Ziehen? Das haben wir [schon] gelernt: Sie ziehen die Güter, die Haftung bieten, nach sich, sodass man über sie schwören muss.
מאי קמ"ל זוקקין תנינא זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן
Diese [Stelle] ist die Hauptsache; jene hat er nebenbei mitgenommen.
הא עיקר ההיא אגב גררא נסבה
Und Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Forderte er von ihm Weizen und Gerste, und er gestand ihm eines davon, so ist er frei. Rabbi Jizchak sagte doch: Recht so, und so sagte auch Rabbi Jochanan! – Es sind Amoraim, [die verschieden] nach Rabbi Jochanan [berichten].
ור' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן טענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן פטור והאמר ר' יצחק יישר וכן אמר רבי יוחנן אמוראי נינהו אליבא דר' יוחנן
Komm und höre: Forderte er Weizen von ihm, und er gestand ihm Gerste, so ist er frei; Rabban Gamliel erklärt für schuldig. Der Grund ist, dass er Weizen forderte und er ihm Gerste gestand; [forderte er aber] Weizen und Gerste, und er gestand ihm eines davon, so ist er schuldig.
ת"ש טענו חטין והודה לו בשעורין פטור ורבן גמליאל מחייב טעמא דטענו חטין והודה לו בשעורין הא חטין ושעורין והודה לו באחד מהן חייב
Dasselbe gilt, dass er selbst bei Weizen und Gerste frei ist; und dass er es so lehrt, [ist], um dir die Kraft [der Ansicht] Rabban Gamliels kundzutun.
ה"ה דאפילו חטין ושעורין נמי פטור והאי דקתני הכי להודיעך כחו דרבן גמליאל
Komm und höre: Forderte er von ihm Geräte und Grundstücke, und er gestand die Geräte und leugnete die Grundstücke, [oder er gestand] die Grundstücke und leugnete die Geräte, so ist er frei; gestand er einen Teil des Grundstücks, so ist er frei; einen Teil der Geräte, so ist er schuldig. Der Grund ist, [dass es um] Geräte und Grundstücke [geht], da ein Grundstück keinem Schwur unterliegt; bei Geräten und [anderen] Geräten aber, in der Art wie Geräte und Grundstücke, ist er schuldig.
ת"ש טענו כלים וקרקעות והודה בכלים וכפר בקרקעות בקרקעות וכפר בכלים פטור הודה במקצת קרקע פטור במקצת כלים חייב טעמא דכלים וקרקעות דקרקע לאו בת שבועה היא הא כלים וכלים דומיא דכלים וקרקעות חייב
Dasselbe gilt, dass er selbst bei Geräten und Geräten frei ist; und das lässt er uns hören: dass er, wenn er einen Teil der Geräte gesteht, auch über die Grundstücke schuldig ist. Was lässt er uns [damit] hören – das Nach-sich-Ziehen? Das haben wir [schon] gelernt: Sie ziehen die Güter, die Haftung bieten, nach sich, sodass man über sie schwören muss. – Diese [Stelle] ist die Hauptsache; jene hat er nebenbei mitgenommen.
ה"ה דאפילו כלים וכלים נמי פטור והא קמשמע לן דהודה במקצת כלים חייב אף על הקרקעות מאי קמ"ל זוקקין תנינא זוקקין את הנכסים שיש להן אחריות לישבע עליהן הא עיקר ההיא אגב גררא נסבה
Rabbi Abba bar Memel wandte gegen Rabbi Chija bar Abba ein: Forderte er von ihm einen Ochsen, und er gestand ihm ein Schaf, [forderte er] ein Schaf, und er gestand ihm einen Ochsen, so ist er frei; forderte er von ihm einen Ochsen und ein Schaf, und er gestand ihm eines davon, so ist er schuldig.
איתיביה ר' אבא בר ממל לר' חייא בר אבא טענו שור והודה לו בשה שה והודה לו בשור פטור טענו בשור ושה והודה לו באחד מהן חייב
Er sagte zu ihm: Wessen [Lehre] ist dies? Die Rabban Gamliels. – Wenn Rabban Gamliel, dann [wäre er] auch im Anfang [schuldig]!
א"ל הא מני רבן גמליאל היא אי רבן גמליאל אפילו רישא נמי
Vielmehr, wessen [Lehre] ist dies? Die Admons. Und ich weise dich nicht [bloß] ab, sondern es ist eine geordnete Lehre im Mund Rabbi Jochanans: Wessen [Lehre] ist dies? Die Admons.
אלא הא מני אדמון היא ולא דחויי מדחינא לך אלא תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' יוחנן הא מני אדמון היא
Raw Anan sagte im Namen Schmuels: Forderte er Weizen von ihm, und er kam ihm zuvor und gestand ihm Gerste: Wenn [er es] wie einer [tut], der eine List anwendet, so ist er schuldig; wenn er es ernst meint, so ist er frei.
אמר רב ענן אמר שמואל טענו חטין וקדם והודה לו בשעורין אם כמערים חייב אם במתכוין פטור
Und Raw Anan sagte im Namen Schmuels: Forderte er von ihm zwei Nadeln, und er gestand ihm eine davon, so ist er schuldig. Deshalb sind Geräte [von der Wertgrenze] ausgenommen, [und es gilt,] was sie sind.
ואמר רב ענן אמר שמואל טענו שתי מחטין והודה לו באחת מהן חייב לפיכך יצאו כלים למה שהן
Raw Papa sagte: Forderte er von ihm Geräte und eine Pruta, und er gestand die Geräte und leugnete die Pruta, so ist er frei; gestand er die Pruta und leugnete die Geräte, so ist er schuldig.
אמר רב פפא טענו כלים ופרוטה והודה בכלים וכפר בפרוטה פטור הודה בפרוטה וכפר בכלים חייב
Eines nach Raw und eines nach Schmuel. Eines nach Raw, der sagt: Das Abgeleugnete der Forderung [muss] zwei Silberstücke [betragen]; eines nach Schmuel, der sagt: Forderte er von ihm Weizen und Gerste, und er gestand ihm eines davon, so ist er schuldig.
חדא כרב וחדא כשמואל חדא כרב דאמר כפירת טענה שתי כסף חדא כשמואל דאמר טענו חטין ושעורין והודה לו באחת מהן חייב:
„‚Eine Mine habe ich bei dir.‘ – ‚Du hast nichts bei mir‘: frei“: Raw Nachman sagte: Doch lässt man ihn einen Heset-Schwur schwören. Was ist der Grund? Es gilt als feste Annahme, dass ein Mensch nur dann fordert, wenn er [etwas] gegen ihn hat.
מנה לי בידך אין לך בידי פטור: אמר רב נחמן ומשביעין אותו שבועת היסת מאי טעמא חזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו עליו
Im Gegenteil, es gilt als feste Annahme, dass ein Mensch nicht die Stirn hat, seinem Gläubiger ins Gesicht [zu leugnen]! – Er will sich ihm nur entziehen; er denkt: Bis ich [Geld] habe, dann bezahle ich ihn.
אדרבה חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו אשתמוטי הוא דקא משתמיט ליה סבר עד דהוה לי ופרענא ליה
Wisse [dass es so ist], denn Raw Idi bar Awin sagte im Namen Raw Chisdas: Wer ein Darlehen ableugnet, ist zum Zeugnis tauglich; [wer] ein anvertrautes Gut [ableugnet], ist zum Zeugnis untauglich.
תדע דאמר רב אידי בר אבין אמר רב חסדא הכופר במלוה כשר לעדות בפקדון פסול לעדות
Raw Chawiwa lehrte es zum Schluss: „Eine Mine habe ich bei dir.“ Er sagte zu ihm: Ja. Am nächsten Tag sagte er zu ihm: Gib sie mir! – „Ich habe sie dir gegeben“: frei. Und Raw Nachman sagte: Man lässt ihn einen Heset-Schwur schwören.
רב חביבא מתני אסיפא מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי נתתיו לך פטור ואמר רב נחמן משביעין אותו שבועת היסת
Wer es zum Anfang lehrt, [lehrt es] um so mehr zum Schluss.
מאן דמתני ארישא כל שכן אסיפא
Original: Shevuot 40b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.