Und es gibt einen Streit bei den Zeugen der Sota – bei den Zeugen des Absonderns: Der eine Meister meint, eine Sache, die Geld bewirkt, gleicht Geld, und er ist schuldig; und der andere Meister meint, sie gleicht nicht Geld, und er ist frei.
ומחלוקת בעדי סוטה בעדי סתירה מר סבר דבר הגורם לממון כממון דמי וחייב ומר סבר לאו כממון דמי ופטור
Alle stimmen überein bei [dem Zeugen], dessen Gegenpartei des Schwurs verdächtig ist. Wer ist verdächtig? Wollte man sagen, der Schuldner ist verdächtig, so dass der Gläubiger zu ihm sagt: Wärest du gekommen und hättest für mich ausgesagt, hätte ich geschworen und genommen – dann sagt er doch zu ihm: Wer sagt, dass du geschworen hättest?
הכל מודים בשכנגדו חשוד על השבועה דחשיד מאן אילימא דחשיד לוה דאמר ליה מלוה אי אתית אסהדת לי הוה משתבענא ושקילנא ולימא ליה מי יימר דמשתבעת
Vielmehr, wenn beide verdächtig sind; denn der Meister sagte: Der Schwur kehrt zu dem zurück, der ihn schuldet, und da er nicht schwören kann, bezahlt er.
אלא כגון ששניהן חשודין דאמר מר חזרה שבועה למחויב לה ומתוך שאינו יכול לישבע משלם
Alle stimmen überein beim einzelnen Zeugen [im Fall]Rabbi Abbas: Ein gewisser Mann entriss seinem Gefährten einen [Metall-]Barren. Er kam vor Rabbi Ami, und Rabbi Abba saß vor ihm. Er [der Kläger] ging und brachte einen Zeugen, dass er ihm [den Barren] entrissen hatte. Er sagte zu ihm: Ja, ich habe ihn entrissen, aber das Meine habe ich entrissen.
הכל מודים בעד אחד דר' אבא דההוא גברא דחטף נסכא מחבריה אתא לקמיה דר' אמי הוה יתיב ר' אבא קמיה אזל אייתי חד סהדא דמיחטף חטפה מיניה אמר ליה אין חטפי ודידי חטפי
Rabbi Ami sagte: Wie sollen die Richter diesen Fall entscheiden? Soll er bezahlen? Es gibt keine zwei Zeugen. Soll man ihn freisprechen? Es gibt doch einen Zeugen, dass er ihn entrissen hat. Soll er schwören? Da er sagt: Ja, ich habe ihn entrissen, aber das Meine habe ich entrissen, ist er wie ein Räuber. Rabbi Abba sagte zu ihm: Er ist einer, der zum Schwur verpflichtet ist und nicht schwören kann, und jeder, der zum Schwur verpflichtet ist und nicht schwören kann, bezahlt.
א"ר אמי היכי לדייני דייני להאי דינא לישלם ליכא תרי סהדי ליפטריה הא איכא חד סהדא דמחטף חטף לישתבע כיון דאמר אין חטפי ודידי חטפי הוה ליה כגזלן א"ל ר' אבא הוה ליה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע וכל המחויב שבועה ואינו יכול לישבע משלם
Alle stimmen überein beim Zeugen des Todes, dass er frei ist – wenn er es ihr gesagt hat und nicht dem Gericht; denn wir haben gelernt: Die Frau, die sagte: Mein Mann ist gestorben, darf [wieder] heiraten; [sagte sie:] Mein Mann ist gestorben, so geht sie die Leviratsehe ein.
הכל מודים בעד מיתה שהוא פטור דאמר לה לדידה ולא אמר להו לבית דין דתנן האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם
„Leugnete einer und gestand einer usw.“: Wenn du jetzt schon bei „nacheinander“, wo beide leugnen, sagst, der erste sei schuldig und der zweite frei – ist es da nötig [zu lehren], wenn einer leugnete und einer gestand?
כפר אחד והודה אחד כו': השתא בזה אחר זה דתרוייהו קא כפרי אמרת הראשון חייב והשני פטור כפר אחד והודה אחד מיבעיא
Es ist nur nötig für den Fall, dass beide leugneten und einer von ihnen innerhalb einer Redespanne zurücktrat und gestand; und das lässt er uns hören: dass [was] innerhalb einer Redespanne [gesagt wird], der Rede gleicht.
לא צריכא כגון שכפרו שניהן וחזר אחד מהן והודה בתוך כדי דיבור והא קא משמע לן דתוך כדי דיבור כדיבור דמי
Gut nach Raw Chisda, der jene [Lehre] nach Rabbi Jose ha-Glili erklärt: Der Anfang [lehrt], man könne genau bemessen, und der Schluss war nötig, um uns hören zu lassen, dass [was] innerhalb einer Redespanne [gesagt wird], der Rede gleicht. Nach Rabbi Jochanan aber [handelt] der Anfang von der Redespanne und der Schluss von der Redespanne – wozu brauche ich beides?
בשלמא לרב חסדא דמוקי לה לההוא כרבי יוסי הגלילי רישא אפשר לצמצם וסיפא איצטריך לאשמועינן דתוך כדי דיבור כדיבור דמי אלא לרבי יוחנן רישא תוך כדי דיבור סיפא תוך כדי דיבור תרתי למה לי
„Waren es zwei Zeugengruppen, und die erste leugnete und danach leugnete die zweite“: Gut, dass die zweite schuldig wird, da die erste [schon] geleugnet hat; die erste aber, weshalb?
היו שתי כיתי עדים כפרה הראשונה ואח"כ כפרה השניה: בשלמא שניה תתחייב דכפרה לה ראשונה אלא ראשונה אמאי
Original: Shevuot 32b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.