und er aß Feigen und sonderte ein Opfer ab, und danach aß er Trauben allein, so sind die Trauben [nur] eine halbe Mindestmenge, und für eine halbe Mindestmenge schuldet er kein Opfer. So auch hier: etwa wenn er sagte: „Schwur, dass ich nicht zehn esse“, und wieder sagte: „Schwur, dass ich nicht neun esse“, und er aß neun und sonderte ein Opfer ab, und danach aß er das zehnte, so ist das zehnte [nur] eine halbe Mindestmenge, und für eine halbe Mindestmenge ist er nicht schuldig.
ואכל תאנים והפריש קרבן ואח"כ אכל ענבים לחודייהו הויא להו ענבים חצי שיעור ואחצי שיעור לא מיחייב קרבן הכא נמי כגון דאמר שבועה שלא אוכל עשר וחזר ואמר שבועה שלא אוכל תשע ואכל תשע והפריש קרבן ואח"כ אכל עשירית הויא לה עשירית חצי שיעור ואחצי שיעור לא מיחייב:
MISCHNA: Welches ist ein nichtiger Schwur? Er schwört, um das den Menschen Bekannte zu verdrehen: Er sagte von der Steinsäule, dass sie aus Gold sei, vom Mann, dass er eine Frau sei, und von der Frau, dass sie ein Mann sei.
מתני׳ איזו היא שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע לאדם אמר על העמוד של אבן שהוא של זהב ועל האיש שהוא אשה ועל האשה שהיא איש
Er schwört über eine Sache, die unmöglich ist: „wenn ich nicht ein Kamel in der Luft fliegen sah“ und „wenn ich nicht eine Schlange [so dick] wie der Balken einer Ölpresse sah“.
נשבע על דבר שאי אפשר לו אם לא ראיתי גמל שפורח באויר ואם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד
Sagte er zu Zeugen: „Kommt und legt für mich Zeugnis ab“ – „Schwur, dass wir nicht für dich zeugen“; schwor er, ein Gebot aufzuheben: keine Sukka zu machen, keinen Lulaw zu nehmen und keine Tefillin anzulegen – dies ist der nichtige Schwur, für dessen vorsätzliche [Übertretung] man Geißelhiebe schuldet und bei dessen versehentlicher man frei ist.
אמר לעדים בואו והעידוני שבועה שלא נעידך נשבע לבטל את המצוה שלא לעשות סוכה ושלא ליטול לולב ושלא להניח תפילין זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור
„Schwur, dass ich dieses Brot esse“ – „Schwur, dass ich es nicht esse“: Der erste ist ein Schwur der Aussprache, und der zweite ist ein nichtiger Schwur.
שבועה שאוכל ככר זו שבועה שלא אוכלנה הראשונה שבועת ביטוי והשניה שבועת שוא
„Er schwört über eine Sache, die unmöglich ist: wenn ich nicht ein Kamel in der Luft fliegen sah.“ „Schwur, dass ich sah“ sagt er nicht – was [heißt] „wenn ich nicht sah“? Abaje sagte: Lehre: „Schwur, dass ich sah“. Rawa sagte: Wenn er sagt: „Alle Früchte der Welt seien mir verboten, wenn ich nicht ein Kamel in der Luft fliegen sah.“
נשבע על דבר שאי אפשר לו אם לא ראיתי גמל פורח באויר: שבועה שראיתי לא קאמר מאי אם לא ראיתי אביי אמר תני שבועה שראיתי רבא אמר באומר יאסרו כל פירות שבעולם עלי אם לא ראיתי גמל פורח באויר
Rabina sagte zu Raw Aschi: Vielleicht hat dieser Mann einen großen Vogel gesehen und ihn „Kamel“ genannt, und als er schwor, schwor er nach seiner eigenen Meinung?
אמר ליה רבינא לרב אשי ודלמא האי גברא ציפורא רבא חזי ואסיק ליה שמא גמלא וכי קא משתבע אדעתיה דידיה אישתבע
Und wenn du sagst, wir richten uns nach seinem Mund und richten uns nicht nach seiner Meinung – es wird doch gelehrt: Wenn man ihn schwören lässt, sagt man zu ihm: Wisse, dass wir dich nicht nach deiner Meinung schwören lassen, sondern nach unserer Meinung und nach der Meinung des Gerichts. Was ist der Grund? Doch wohl, weil wir sagen: Vielleicht hat er ihm Spielmarken gegeben und nennt sie Sus, sodass er, wenn er schwört, nach seiner eigenen Meinung schwört!
וכי תימא בתר פומיה אזלינן ולא אזלינן בתר דעתיה והא תניא כשמשביעין אותו אומרים לו הוי יודע שלא על דעתך אנו משביעין אותך אלא על דעתנו ועל דעת ב"ד מאי טעמא לאו משום דאמרינן דלמא איסקונדרי יהיב ליה ואסיק להו זוזי דכי קא משתבע אדעתיה דידיה קא משתבע
Komm und höre: Und so finden wir, als Mose Israel schwören ließ, sagte er zu ihnen: Wisst, dass ich euch nicht nach eurer Meinung schwören lasse, sondern nach der Meinung des Allgegenwärtigen und nach meiner Meinung. Und warum? Er hätte ihnen doch sagen sollen: „Erfüllt, was Gott gesagt hat“! Doch wohl, weil sie Götzendienst im Sinn haben könnten!
ת"ש וכן מצינו כשהשביע משה את ישראל אמר להן דעו שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעת המקום ועל דעתי ואמאי לימא להו קיימו מאי דאמר אלוה לאו משום דמסקי אדעתייהו עבודת כוכבים
Er hätte ihnen sagen sollen: „Erfüllt die Tora“! – [Das wäre nur] eine Weisung. Er hätte sagen sollen: „Erfüllt die Weisungen“! – [Das wären] zwei Weisungen: die Weisung des Sündopfers, die Weisung des Schuldopfers. „Erfüllt die ganze Tora“! – [Das wäre] der Götzendienst, denn der Meister sagte: Schwerwiegend ist der Götzendienst, denn jeder, der ihn verleugnet, ist wie einer, der sich zur ganzen Tora bekennt.
ולימא להו קיימו תורה חדא תורה ולימא קיימו שתי תורות תורת חטאת תורת אשם קיימו כל התורה כולה עבודת כוכבים דאמר מר חמורה עבודת כוכבים שכל הכופר בה כמודה בכל התורה כולה
Er hätte ihnen sagen sollen: „Erfüllt das Gebot“! – [Das wäre nur] ein Gebot. „Erfüllt die Gebote“! – [Das wären] zwei. „Alle Gebote“! – [Das wäre] das Gebot der Zizit, denn der Meister sagte: Das Gebot der Zizit wiegt alle Gebote auf.
ולימא להו קיימו מצוה חדא מצוה קיימו מצות תרתי כל המצות כולן מצות ציצית דאמר מר שקולה מצות ציצית כנגד כל המצות כולן
Er hätte ihnen sagen sollen: „Erfüllt die sechshundertdreizehn Gebote“! – Und nach deiner Begründung: Er hätte ihnen [einfach] sagen sollen: „nach meiner Meinung“; wozu brauche ich „nach der Meinung des Allgegenwärtigen“?
ולימא להו קיימו שש מאות ושלש עשרה מצות ולטעמיך לימא להו על דעתי על דעת המקום למה לי
Original: Shevuot 29a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.