Rabbi Jose sagt: Das Pferd verunreinigt durch seine Vorderbeine, der Esel durch seine Hinterbeine, denn das Pferd stützt sich auf seine Vorderbeine und der Esel auf seine Hinterbeine. Warum aber? Sie helfen einander doch! Ist es nicht, weil wir sagen: Ein Helfer hat keine Substanz? Raw Aschi sagte: Auch wir haben es gelernt: Rabbi Elieser sagt: [Stand der Kohen] mit einem Fuß auf einem Gerät und mit einem Fuß auf dem Fußboden, mit einem Fuß auf einem Stein und mit einem Fuß auf dem Fußboden – man prüft: Wenn er, würde man das Gerät oder den Stein wegnehmen, auf einem Fuß stehen könnte, ist sein Dienst gültig, und wenn nicht, ist sein Dienst untauglich.
רבי יוסי אומר הסוס מטמא על ידיו החמור על רגליו שמשענת הסוס על ידיו וחמור על רגליו ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש אמר רב אשי אף אנן נמי תנינא ר' אליעזר אומר רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה רואין כל שאילו ינטל הכלי ותינטל האבן יכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה ואם לאו עבודתו פסולה
Warum aber? Sie helfen einander doch! Ist es nicht, weil wir sagen: Ein Helfer hat keine Substanz? Rabina sagte: Auch wir haben es gelernt: Nahm er [das Blut] mit der Rechten auf, und die Linke half ihm, ist sein Dienst gültig. Warum aber? Sie helfen einander doch! Ist es nicht, weil wir sagen: Ein Helfer hat keine Substanz? Schließe daraus.
ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש אמר רבינא אף אנן נמי תנינא קיבל בימין ושמאל מסייעתו עבודתו כשרה ואמאי הא קא מסייע בהדי הדדי לאו משום דאמרינן מסייע אין בו ממש ש"מ:
Der Meister sagte: Kann dieser und kann jener – Rabbi Meir erklärt für schuldig. Man fragte: Brauchen wir ein Mindestmaß für diesen und ein Mindestmaß für jenen, oder vielleicht ein einziges Mindestmaß für alle? Raw Chisda und Raw Hamnuna – einer sagte: ein Mindestmaß für diesen und ein Mindestmaß für jenen; und einer sagte: ein einziges Mindestmaß für alle. Raw Papa sagte im Namen Rawas: Auch wir haben es gelernt: Saß er auf einem Bett, und vier Tücher [lagen] unter den vier Füßen des Bettes, sind sie unrein, weil es nicht auf dreien stehen kann. Warum aber? Man müsste doch das Maß für Flussunreinheit bei diesem und das Maß für Flussunreinheit bei jenem verlangen! Ist es nicht, weil wir sagen: ein einziges Mindestmaß für alle?
אמר מר זה יכול וזה יכול ר"מ מחייב איבעיא להו בעינן שיעור לזה ושיעור לזה או דילמא שיעור אחד לכולם רב חסדא ורב המנונא חד אמר שיעור לזה ושיעור לזה וחד אמר שיעור אחד לכולן אמר רב פפא משמיה דרבא אף אנן נמי תנינא היה יושב על גבי מטה וארבע טליות תחת ארבע רגלי המטה טמאות מפני שאין יכולה לעמוד על שלש ואמאי ליבעי שיעור זיבה לזה ושיעור זיבה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולן
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Auch wir haben es gelernt: Ein Hirsch, der in ein Haus gelaufen ist, und einer schloss vor ihm ab – er ist schuldig; schlossen zwei ab, sind sie frei; konnte einer nicht abschließen, und zwei schlossen ab, sind sie schuldig. Warum aber? Man müsste doch das Maß des Fangens für diesen und das Maß des Fangens für jenen verlangen! Ist es nicht, weil wir sagen: ein einziges Mindestmaß für alle? Rabina sagte: Auch wir haben es gelernt: Teilhaber, die gestohlen und geschlachtet haben, sind schuldig. Warum aber? Man müsste doch das Maß des Schlachtens für diesen und das Maß des Schlachtens für jenen verlangen! Ist es nicht, weil wir sagen: ein einziges Mindestmaß für alle?
אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו חייב נעלו שנים פטורין לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים חייבים ואמאי ליבעי שיעור צידה לזה ושיעור צידה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם אמר רבינא אף אנן נמי תנינא השותפין שגנבו וטבחו חייבין ואמאי ליבעי שיעור טביחה לזה ושיעור טביחה לזה לאו משום דאמרינן שיעור אחד לכולם
Und Raw Aschi sagte: Auch wir haben es gelernt: Zwei, die den Stab eines Webers hinaustrugen, sind schuldig. Warum aber? Man müsste doch das Maß des Hinaustragens für diesen und das Maß des Hinaustragens für jenen verlangen! Ist es nicht, weil wir sagen: ein einziges Mindestmaß für alle? Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Vielleicht, wenn darin [genug ist], um ein leichtes Ei für diesen und ein leichtes Ei für jenen zu kochen? – Wenn so, hätte er uns ein gewöhnliches Rohr lehren sollen; was ist [das Besondere] an dem des Webers? – Und vielleicht, wenn darin [genug ist], um ein Tuch für diesen und ein Tuch für jenen zu weben? – Vielmehr: Daraus ist nichts zu entnehmen.
ואמר רב אשי אף אנן נמי תנינא שנים שהוציאו קנה של גרדי חייבין ואמאי ליבעי שיעור הוצאה לזה ושיעור הוצאה לזה לאו משום דאמרי' שיעור א' לכולם א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי דילמא דאית ביה כדי לבשל ביצה קלה לזה וביצה קלה לזה א"כ לישמעינן קנה דעלמא מ"ש דגרדי ודילמא דאית בי' כדי לארוג מפה לזה וכדי לארוג מפה לזה אלא מהא ליכא למשמע מינה
Ein Tanna lehrte vor Raw Nachman: Zwei, die den Stab eines Webers hinaustrugen, sind frei, und Rabbi Schimon erklärt für schuldig. – Das ist verkehrt herum! Sag vielmehr: Sie sind schuldig, und Rabbi Schimon erklärt für frei.
תני תנא קמיה דרב נחמן שנים שהוציאו קנה של גרדי פטורין ורבי שמעון מחייב כלפי לייא אלא אימא חייבין ור"ש פוטר:
MISCHNA: Wer Speisen unter dem Mindestmaß in einem Gefäß hinausträgt, ist frei, auch wegen des Gefäßes, denn das Gefäß ist ihnen nebensächlich. Einen Lebenden in einem Bett – frei, auch wegen des Bettes, denn das Bett ist ihm nebensächlich. Einen Toten in einem Bett – schuldig. Und ebenso: eine Olivengröße von einem Toten, eine Olivengröße von einem Aas und eine Linsengröße von einem Kriechtier – schuldig; und Rabbi Schimon erklärt für frei.
מתני׳ המוציא אוכלין פחות מכשיעור בכלי פטור אף על הכלי שהכלי טפלה לו) את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפלה לו את המת במטה חייב וכן כזית מן המת וכזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ חייב ורבי שמעון פוטר:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Wer Speisen im Mindestmaß hinausträgt: wenn in einem Gefäß, ist er schuldig wegen der Speisen und frei wegen des Gefäßes; braucht er aber das Gefäß, ist er auch wegen des Gefäßes schuldig. Daraus folgt: Wer zwei Olivengrößen Talg in einem einzigen Versehen isst, ist zu zweien verpflichtet! Raw Scheschet sagte: Womit befassen wir uns hier? Wenn er etwa
גמ׳ ת"ר המוציא אוכלין כשיעור אם בכלי חייב על האוכלין ופטור על הכלי ואם היה כלי צריך לו חייב אף על הכלי שמע מינה אוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד חייב שתים אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון
Original: Shabbat 93b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.