Vielmehr, dass es oberhalb von zehn keinen öffentlichen Bereich gibt? Das ist [doch schon] eine Mischna, denn wir haben gelernt: Wer vier Ellen weit gegen eine Mauer wirft – oberhalb von zehn Handbreiten ist es, wie wenn er in die Luft wirft; unterhalb von zehn Handbreiten ist es, wie wenn er auf die Erde wirft.
אלא דאין רה"ר למעלה מי' מתני' היא דתנן הזורק ד' אמות בכותל למעלה מי' טפחים כזורק באויר למטה מי' טפחים כזורק בארץ
Vielmehr [bezieht es sich] auf die Karmelit: dass es oberhalb von zehn keine Karmelit gibt. Und die Rabbanan haben bei ihr Erleichterungen des privaten Bereichs und Erleichterungen des öffentlichen Bereichs angewandt. Erleichterungen des privaten Bereichs: dass sie nur dann Karmelit ist, wenn eine Stelle von vier vorhanden ist, und wenn nicht, ist sie bloß ein freigestellter Ort. Erleichterungen des öffentlichen Bereichs: dass sie nur bis zehn Handbreiten Karmelit ist; oberhalb von zehn Handbreiten ist sie keine Karmelit.
אלא אכרמלית דאין כרמלית למעלה מי' ואקילו בה רבנן מקולי רה"י ומקולי רה"ר מקולי רה"י דאי איכא מקום ארבעה הוא דהויא כרמלית ואי לא מקום פטור בעלמא הוא מקולי רה"ר דעד י' טפחים הוא דהויא כרמלי' למעלה מי' טפחים לא הויא כרמלי':
Zur Sache selbst: Raw Giddel sagte im Namen Raw Chija bar Josefs, im Namen Raws: Ein Haus, dessen Inneres nicht zehn [hoch] ist, dessen Bedachung es aber auf zehn ergänzt – auf seinem Dach darf man überall umhertragen; in seinem Inneren trägt man nur innerhalb von vier Ellen umher.
גופא אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין תוכו י' וקרויו משלימו לי' על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא בד' אמות
Abaje sagte: Und hat er darin [eine Fläche von] vier mal vier ausgehöhlt und es auf zehn ergänzt, darf man überall umhertragen. Was ist der Grund? Es sind Löcher des privaten Bereichs, und Löcher des privaten Bereichs gleichen dem privaten Bereich. Denn es wurde gesagt: Löcher des privaten Bereichs gleichen dem privaten Bereich. Löcher des öffentlichen Bereichs – Abaje sagt, sie gleichen dem öffentlichen Bereich; Rawa sagt, sie gleichen nicht dem öffentlichen Bereich.
אמר אביי ואם חקק בו ד' על ד' והשלימו לי' מותר לטלטל בכולהו מאי טעמא הוי חורי רה"י וחורי רה"י כרה"י דמו דאיתמר חורי רה"י כרה"י דמו חורי רה"ר אביי אומר כרה"ר דמו רבא אומר לאו כרה"ר דמו
Rawa sagte zu Abaje: Nach dir, der du sagst, Löcher des öffentlichen Bereichs gleichen dem öffentlichen Bereich – was ist der Unterschied zu dem, was Raw Dimi, als er kam, im Namen Rabbi Jochanans sagte: Das ist nur für einen Winkel nötig, der an den öffentlichen Bereich grenzt? Er sollte doch wie die Löcher des öffentlichen Bereichs sein! – Dort ist seine Benutzung unbequem, hier ist seine Benutzung bequem.
א"ל רבא לאביי לדידך דאמרת חורי רה"ר כרה"ר דמו מ"ש מהא דכי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרה"ר ותיהוי כחורי רה"ר התם לא ניחא תשמישתיה הכא ניחא תשמישתיה
Wir haben gelernt: Wer vier Ellen weit gegen eine Mauer wirft – oberhalb von zehn ist es, wie wenn er in die Luft wirft; unterhalb von zehn Handbreiten ist es, wie wenn er auf die Erde wirft. Und wir erörterten dies: Was [heißt]: „wie wenn er auf die Erde wirft“? Es ist doch nicht zur Ruhe gekommen!
תנן הזורק ד' אמות בכותל למעל' מי' כזורק באויר למטה מי' טפחים כזורק בארץ והוינן בה מאי כזורק בארץ והא לא נח
Und Rabbi Jochanan sagte: Bei einem fetten Feigenkuchen hat man es gelehrt. Und käme es dir in den Sinn, Löcher des öffentlichen Bereichs gleichen dem öffentlichen Bereich – wozu muss ich es auf einen fetten Feigenkuchen beziehen? Man beziehe es auf einen Kiesel oder einen Gegenstand, der in einem Loch liegen blieb!
וא"ר יוחנן בדבילה שמינה שנו ואי ס"ד חורי רה"ר כרה"ר דמו למה לי לאוקמה בדביל' שמינה לוקמה בצרור וחפץ ודנח בחור
Manchmal antwortet er darauf: Ein Kiesel oder ein Gegenstand ist anders, da er zurückprallt. Manchmal antwortet er darauf: bei einer Mauer, in der kein Loch ist. Woher [das]? Da er im Anfangsteil lehrt: Warf er oberhalb von zehn Handbreiten, ist es, wie wenn er in die Luft wirft. Und käme es dir in den Sinn, bei einer Mauer, in der ein Loch ist – warum ist es, wie wenn er in die Luft wirft? Es ist doch in einem Loch liegen geblieben!
זימנין משני לה שאני צרור וחפץ דמיהדר ואתי זימנין משני לה בכותל דלית ביה חור ממאי מדקתני רישא זרק למעלה מי' טפחים כזורק באויר ואי ס"ד בכותל דאית ביה חור אמאי כזורק באויר הא נח בחור
Und wolltest du sagen, unsere Mischna [handelt von Löchern], die nicht vier mal vier haben – Raw Jehuda sagte doch im Namen Rabbi Chijas: Warf er oberhalb von zehn Handbreiten, und es flog und blieb in einem Loch beliebiger Größe liegen, so sind wir zum Streit zwischen Rabbi Meir und den Rabbanan gekommen: Rabbi Meir meint, man höhlt [in Gedanken] aus, um zu ergänzen, und die Rabbanan meinen, man höhlt nicht aus, um zu ergänzen. Schließe also nicht vielmehr daraus: bei einer Mauer, in der kein Loch ist? Schließe daraus.
וכי תימא מתני' דלית בהו ד' על ד' והאמר רב יהודה א"ר חייא זרק למעלה מי' טפחים והלכה ונחה בחור כל שהוא באנו למחלוקת ר"מ ורבנן דר"מ סבר חוקקין להשלים ורבנן סברי אין חוקקין להשלים אלא לאו ש"מ בכותל דלית ביה חור שמע מינה:
Zur Sache selbst: Raw Chisda sagte: Steckte er ein Rohr in den privaten Bereich und warf, und es blieb oben darauf liegen, ist er schuldig, selbst wenn es hundert Ellen hoch ist, weil der private Bereich bis zum Himmel aufsteigt. Sollen wir sagen, dass Raw Chisda gemäß Rabbi spricht? Denn es wird gelehrt: Warf er, und es blieb auf einem Vorsprung von beliebiger Größe liegen – Rabbi erklärt ihn für schuldig, und die Weisen erklären ihn für frei. (Folglich brauchen wir keine Stelle von vier mal vier.)
גופא אמר רב חסדא נעץ קנה ברשות היחיד וזרק ונח על גביו אפי' גבוה מאה אמה חייב מפני שרה"י עולה עד לרקיע לימא רב חסדא דאמר כרבי דתניא זרק ונח ע"ג זיז כ"ש ר' מחייב וחכמים פוטרים (אלמא לא בעינן מקום ד' על ד')
Original: Shabbat 7b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.