GEMARA: Wozu brauche ich die Zahl? Rabbi Jochanan sagte: Dass, wenn er sie alle in einem einzigen Vergessen verrichtet hat, er für jede einzelne schuldig ist.
גמ׳ מנינא למה לי א"ר יוחנן שאם עשאן כולם בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת:
Schabbat 73b שבת
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Wer sät und wer pflügt“: Da man doch zuerst pflügt, sollte er zuerst das Pflügen lehren und danach das Säen! Der Tanna steht im Land Israel, wo man zuerst sät und danach pflügt.
הזורע והחורש: מכדי מכרב כרבי ברישא ליתני חורש והדר ליתני זורע תנא בארץ ישראל קאי דזרעי ברישא והדר כרבי
Es wurde gelehrt: Säen, Beschneiden [der Reben], Pflanzen, Absenken und Pfropfen – sie alle sind eine einzige Arbeit. Was lehrt er uns? [Dies lehrt er uns]: Wer viele Arbeiten von der Art einer einzigen Arbeit verrichtet, ist nur einmal schuldig. Rabbi Acha sagte im Namen von Rabbi Chija bar Aschi im Namen von Rabbi Ami: Wer beschneidet, ist wegen Pflanzens schuldig; und wer pflanzt, absenkt und pfropft, ist wegen Säens schuldig. Wegen Säens ja, wegen Pflanzens nicht? Sag: auch wegen Säens.
תנא הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב כולן מלאכה אחת הן מאי קמ"ל הא קמ"ל] העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת א"ר אחא א"ר חייא בר אשי א"ר אמי זומר חייב משום נוטע והנוטע והמבריך והמרכיב חייב משום זורע משום זורע אין משום נוטע לא אימא אף משום זורע
Raw Kahana sagte: Wer beschneidet und das Holz braucht, ist zweimal schuldig: einmal wegen Erntens und einmal wegen Pflanzens. Raw Josef sagte: Wer Luzerne schneidet, ist zweimal schuldig: einmal wegen Erntens und einmal wegen Pflanzens. Abaje sagte: Wer Mangold stutzt, ist zweimal schuldig: einmal wegen Erntens und einmal wegen Säens.
אמר רב כהנא זומר וצריך לעצים חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע א"ר יוסף האי מאן דקטל אספסתא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע אמר אביי האי מאן דקניב סילקא חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום זורע:
„Und wer pflügt“: Es wurde gelehrt: Pflügen, Graben und Furchenziehen – sie alle sind eine einzige Arbeit. Raw Scheschet sagte: Hatte er einen Erdhügel und trug ihn ab – im Haus ist er wegen Bauens schuldig, auf dem Feld ist er wegen Pflügens schuldig. Rawa sagte: Hatte er eine Grube und schüttete sie zu – im Haus ist er wegen Bauens schuldig, auf dem Feld wegen Pflügens.
והחורש: תנא החורש והחופר והחורץ כולן מלאכה אחת הן אמר רב ששת היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש אמר רבא היתה לו גומא וטממה בבית חייב משום בונה בשדה משום חורש
Rabbi Abba sagte: Wer am Schabbat eine Grube gräbt und nur ihre Erde braucht, ist dafür frei. Und selbst nach Rabbi Jehuda, der sagte: Für eine Arbeit, die nicht um ihrer selbst willen nötig ist, ist man schuldig – das gilt bei einem, der etwas herrichtet; dieser aber beschädigt.
אמר רבי אבא החופר גומא בשבת ואינו צריך אלא לעפרה פטור עליה ואפילו לרבי יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה ה"מ מתקן האי מקלקל הוא:
„Und wer erntet“: Es wurde gelehrt: Ernten, Weinlesen, Datteln ernten, Oliven ernten und Feigen ernten – sie alle sind eine einzige Arbeit. Raw Papa sagte: Wer einen Erdklumpen gegen eine Dattelpalme wirft und Datteln herunterschlägt, ist zweimal schuldig: einmal wegen Abreißens und einmal wegen Herauslösens. Raw Aschi sagte: So pflegt man weder abzureißen noch herauszulösen.
והקוצר: תנא הקוצר הבוצר והגודר והמסיק והאורה כולן מלאכה אחת אמר רב פפא האי מאן דשדא פיסא לדיקלא ואתר תמרי חייב שתים אחת משום תולש ואחת משום מפרק רב אשי אמר אין דרך תלישה בכך ואין דרך פריקה בכך:
„Und wer Garben bindet“: Rawa sagte: Wer Salz aus einer Salzgrube sammelt, ist wegen Garbenbindens schuldig. Abaje sagte: Garbenbinden gibt es nur bei dem, was aus dem Boden wächst.
והמעמר: אמר רבא האי מאן דכניף מילחא ממלחתא חייב משום מעמר אביי אמר אין עימור אלא בגידולי קרקע:
„Und wer drischt“: Es wurde gelehrt: Dreschen, [Flachs] Klopfen und [Baumwolle] Ausschlagen – sie alle sind eine einzige Arbeit.
והדש: תנא הדש והמנפץ והמנפט כולן מלאכה אחת הן:
„Wer worfelt, wer aussondert und wer siebt“: Worfeln ist doch dasselbe wie Aussondern, und dasselbe wie Sieben! Abaje und Rawa sagten beide: Jede Sache, die es im Stiftszelt gab,
הזורה הבורר והטוחן והמרקד: היינו זורה היינו בורר היינו מרקד אביי ורבא דאמרי תרוייהו כל מילתא דהויא במשכן
Original: Shabbat 73b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.