so zieht das Ernten das Ernten mit sich und das Mahlen das Mahlen. Wurde ihm aber [nur] das Ernten [bei] Vorsatz hinsichtlich des Schabbats und Versehen hinsichtlich der Arbeiten bewusst, so zieht das Ernten das Ernten und das Mahlen, das mit ihm ist, mit sich, und das Mahlen ihm gegenüber bleibt an seiner Stelle.
קצירה גוררת קצירה וטחינה גוררת טחינה אבל נודע לו על קצירה של זדון שבת ושגגת מלאכות קצירה גוררת קצירה וטחינה שעמה וטחינה שכנגדה במקומה עומדת
Abaje sagte: Auch das Mahlen zieht das Mahlen mit sich; es ist eine einzige Kategorie des Mahlens. Aber hält Rawa überhaupt vom Mitziehen? Es wurde doch gesagt: Hat er zwei Olivengrößen Fett in einem einzigen Vergessen gegessen, und wurde ihm eine von ihnen bewusst, und hat er danach eine Olivengröße im Vergessen der zweiten gegessen – Rawa sagte: Bringt er ein Opfer für die erste, so werden die erste und die zweite gesühnt, die dritte wird nicht gesühnt.
אביי אמר טחינה נמי גוררת טחינה שם טחינה אחת היא ומי אית ליה לרבא גרירה והא איתמר אכל שני זיתי חלב בהעלם אחד ונודע לו על אחת מהן וחזר ואכל כזית בהעלמו של שני אמר רבא הביא קרבן על ראשון ראשון ושני מתכפרין ג' אינו מתכפר
Bringt er ein Opfer für die dritte, so werden die dritte und die zweite gesühnt, die erste wird nicht gesühnt. Bringt er ein Opfer für die mittlere, so werden alle gesühnt. Abaje sagte: Selbst wenn er ein Opfer für eine beliebige von ihnen bringt, werden alle gesühnt. – Nachdem er es von Abaje gehört hatte, übernahm er es. Wenn so, sollte auch das Mahlen das Mahlen mit sich ziehen! Vom Mitziehen hält er; vom Mitziehen des Mitziehens hält er nicht.
הביא קרבן על השלישי שלישי ושני מתכפרין ראשון אינו מתכפר הביא קרבן על האמצעי נתכפרו כולן אביי אמר אפילו הביא קרבן על אחד מהן נתכפרו כולן בתר דשמעה מאביי סברה אי הכי טחינה נמי תגרר לטחינה גרירה אית ליה גרירה דגרירה לית ליה
Eine Sache, die für Abaje und Rawa selbstverständlich war, war für Rabbi Seira fraglich. Denn Rabbi Seira fragte Rabbi Assi, und manche sagen, Rabbi Jirmeja fragte Rabbi Seira: Hat er eine halbe getrocknete Feige geerntet und gemahlen bei Versehen hinsichtlich des Schabbats und Vorsatz hinsichtlich der Arbeiten, und wiederum eine halbe getrocknete Feige geerntet und gemahlen bei Vorsatz hinsichtlich des Schabbats und Versehen hinsichtlich der Arbeiten – werden sie zusammengerechnet? Er sagte zu ihm: Sie sind hinsichtlich der Sündopfer getrennt und werden nicht zusammengerechnet.
מילתא דפשיטא להו לאביי ורבא מבעיא לר' זירא דבעי רבי זירא מרבי אסי ואמרי לה בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא קצר וטחן חצי גרוגרת בשגגת שבת וזדון מלאכות וחזר וקצר וטחן חצי גרוגרת בזדון שבת ושגגת מלאכות מהו שיצטרפו אמר ליה חלוקין לחטאות ולא מצטרפין
Und wo immer sie hinsichtlich der Sündopfer getrennt sind, werden sie nicht zusammengerechnet? Wir haben doch gelernt: Hat er Fett und [wieder] Fett in einem einzigen Vergessen gegessen, ist er nur einmal schuldig. Hat er Fett, Blut, Notar und Piggul in einem einzigen Vergessen gegessen, ist er für jedes einzelne schuldig. Hierin ist [die Regel] bei vielen Arten strenger als bei einer Art; und hierin ist sie bei einer Art strenger als bei vielen Arten: Denn hat er eine halbe Olivengröße gegessen und wiederum eine halbe Olivengröße, von einer Art, ist er schuldig; von zwei Arten, ist er frei.
וכל היכא דחלוקין לחטאות לא מצטרפי והתנן אכל חלב וחלב בהעלם אחד אינו חייב אלא אחת אכל חלב ודם ונותר ופגול בהעלם אחד חייב על כל אחת ואחת זו חומר במינין הרבה ממין אחד וזו חומר במין אחד ממינין הרבה שאם אכל חצי זית וחזר ואכל חצי זית ממין אחד חייב משני מינין פטור
Und wir fragten dazu: Von einer Art ist er schuldig – muss man das sagen? Und Resch Lakisch sagte im Namen von Bar Tutani: Hier handelt es sich um [den Fall], dass er sie aus zwei Schüsseln gegessen hat, und es ist Rabbi Jehoschua, der sagte: Schüsseln trennen. Man hätte meinen können, Rabbi Jehoschua habe es sowohl zur Erleichterung als auch zur Erschwerung gesagt – das lehrt er uns: Zur Erleichterung hat er es nicht gesagt, zur Erschwerung hat er es gesagt.
והוינן בה ממין אחד חייב צריכא למימר ואמר ריש לקיש משום בר תוטני הכא במאי עסקינן כגון שאכלו בשני תמחויין ורבי יהושע היא דאמר תמחויין מחלקין מהו דתימא אמר רבי יהושע בין לקולא בין לחומרא קא משמע לן דלקולא לא אמר לחומרא קאמר
Und hier sind sie doch hinsichtlich der Sündopfer getrennt und werden zusammengerechnet! Er sagte zu ihm: Der Meister lehrt es zum ersten Teil, und darum ist es für ihn schwierig; wir lehren es zum letzten Teil, und es ist für uns nicht schwierig: „Von zwei Arten ist er frei“ – muss man das sagen? Und Resch Lakisch sagte im Namen von Bar Tutani: Tatsächlich von einer Art; und warum nennt er es zwei Arten? Weil er sie aus zwei Schüsseln gegessen hat, und es ist Rabbi Jehoschua, der sagte: Schüsseln trennen. Und das lehrt er uns, dass Rabbi Jehoschua es sowohl zur Erleichterung als auch zur Erschwerung gesagt hat.
והא הכא דחלוקין לחטאות וקא מצטרפי אמר ליה מר ארישא מתני לה וקשיא ליה אנן אסיפא מתנינן לה ולא קשיא לן משני מינין פטור צריכה למימר ואמר ריש לקיש משום בר תוטני לעולם ממין אחד ואמאי קרי ליה שני מינין שאכלו בשני תמחויין ור' יהושע היא דאמר תמחויין מחלקין והא קא משמע לן דאמר רבי יהושע בין לקולא בין לחומרא
Da der letzte Teil eine Art und zwei Schüsseln [behandelt],
מדסיפא מין אחד ושני תמחויין
Original: Shabbat 71a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.