einzelne Hauptarbeit verpflichtet. Wer viele Arbeiten getan hat, die einer einzigen Arbeit gleichen, ist nur zu einem einzigen Sündopfer verpflichtet.
אב מלאכה ומלאכה העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא חטאת אחת:
Schabbat 68a שבת
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Was ist der Grund, dass er „eine große Regel“ lehrt? Willst du sagen, weil er noch eine weitere Regel lehren will, lehrt er „eine große Regel“ – und beim Siebentjahr lehrt er auch „eine große Regel“, weil er noch eine weitere Regel lehren will? Aber beim Maasser lehrt er doch eine weitere Regel und lehrt nicht „eine große Regel“!
גמ׳ מ"ט תנא כלל גדול אילימא משום דקבעי למיתני עוד כלל אחר תנא כלל גדול וגבי שביעית נמי משום דקבעי למיתני עוד כלל אחר תנא כלל גדול והא גבי מעשר דקתני כלל אחר ולא תני כלל גדול
Rabbi Jose bar Awin sagte: Beim Schabbat und beim Siebentjahr, bei denen es Hauptarten und Ableitungen gibt, lehrt er „groß“; beim Maasser, bei dem es keine Hauptarten und Ableitungen gibt, lehrt er nicht „eine große Regel“. – Und nach Bar Kappara, der beim Maasser „eine große Regel“ lehrt – welche Hauptarten und welche Ableitungen gibt es da?
א"ר יוסי בר אבין שבת ושביעית דאית בהו אבות ותולדות תנא גדול מעשר דלית בה אבות ותולדות לא תנא כלל גדול ולבר קפרא דתני כלל גדול במעשר מאי אבות ומאי תולדות איכא
Ist das nicht vielmehr der Grund: Größer ist die Strafbarkeit beim Schabbat als beim Siebentjahr, denn der Schabbat gilt sowohl bei Abgetrenntem als auch bei [mit dem Boden] Verbundenem, das Siebentjahr aber gilt nicht bei Abgetrenntem, [sondern nur] bei Verbundenem; und größer ist die Strafbarkeit beim Siebentjahr als beim Maasser, denn das Siebentjahr gilt sowohl bei Menschennahrung als auch bei Tierfutter, der Maasser aber gilt bei Menschennahrung und nicht bei Tierfutter.
אלא לאו היינו טעמא גדול עונשו של שבת יותר משל שביעית דאילו שבת איתא בין בתלוש בין במחובר ואילו שביעית בתלוש ליתא במחובר איתא וגדול עונשה של שביעית יותר מן המעשר דאילו שביעית איתא בין במאכל אדם בין במאכל בהמה ואילו מעשר במאכל אדם איתא במאכל בהמה ליתא
Und nach Bar Kappara, der beim Maasser „eine große Regel“ lehrt: Größer ist die Strafbarkeit beim Maasser als bei der Pea, denn der Maasser gilt bei Feige und Gemüse, die Pea aber gilt nicht bei Feige und Gemüse, denn wir haben gelernt: Eine Regel haben sie über die Pea gesagt: Alles, was Nahrung ist, bewacht wird, aus der Erde wächst, auf einmal geerntet und zur Aufbewahrung eingebracht wird, ist zur Pea verpflichtet.
ולבר קפרא דתני כלל גדול במעשר גדול עונשו של מעשר יותר משל פיאה דאילו מעשר איתא בתאנה וירק ואילו פיאה ליתא בתאנה וירק דתנן כלל אמרו בפיאה כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפיאה
„Nahrung“ – um die Nachwüchse von Waid und Saflor auszuschließen; „und bewacht wird“ – um Herrenloses auszuschließen; „und aus der Erde wächst“ – um Trüffeln und Pilze auszuschließen; „und auf einmal geerntet“ – um die Feige auszuschließen; „und zur Aufbewahrung eingebracht wird“ – um Gemüse auszuschließen.
אוכל למעוטי ספיחי סטיס וקוצה ונשמר למעוטי הפקר וגידולו מן הארץ למעוטי כמיהין ופטריות ולקיטתו כאחת למעוטי תאנה ומכניסו לקיום למעוטי ירק
Beim Maasser aber haben wir gelernt: Eine Regel haben sie über den Maasser gesagt: Alles, was Nahrung ist, bewacht wird und aus der Erde wächst, ist zum Maasser verpflichtet; „auf einmal geerntet“ und „zur Aufbewahrung eingebracht“ aber haben wir nicht gelernt.
ואילו גבי מעשר תנן כלל אמרו במעשר כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ חייב במעשר ואילו לקיטתו כאחת ומכניסו לקיום לא תנן:
Raw und Schmuel sagten beide: Unsere Mischna [handelt] von einem Kind, das unter die Nichtjuden gefangen geführt wurde, und von einem Proselyten, der unter den Nichtjuden übergetreten ist; aber wer [es] kannte und schließlich vergaß, ist für jeden einzelnen Schabbat verpflichtet. – Wir haben gelernt: „Wer das Grundprinzip des Schabbats vergessen hat“ – folgt daraus nicht, dass er anfangs Kenntnis hatte? – Nein. Was bedeutet „jeder, der das Grundprinzip des Schabbats vergessen hat“? Dass ihm das Grundprinzip des Schabbats unbekannt war.
רב ושמואל דאמרי תרוייהו מתניתין בתינוק שנשבה לבין הנכרים וגר שנתגייר לבין הנכרים אבל הכיר ולבסוף שכח חייב על כל שבת ושבת תנן השוכח עיקר שבת לאו מכלל דהויא ליה ידיעה מעיקרא לא מאי כל השוכח עיקר שבת דהיתה שכוח ממנו עיקרה של שבת
Aber wer [es] kannte und schließlich vergaß – was ist mit ihm? Er ist für jeden einzelnen Schabbat verpflichtet. – Statt zu lehren: „Wer das Grundprinzip des Schabbats kennt und viele Arbeiten an vielen Schabbatot getan hat, ist für jeden einzelnen Schabbat verpflichtet“, sollte er doch lehren: „Wer [es] kannte und schließlich vergaß“, und umso mehr dieses! – Was bedeutet „wer das Grundprinzip des Schabbats kennt“? Wer das Grundprinzip des Schabbats kannte und es vergaß.
אבל הכיר ולבסוף שכח מאי חייב על כל שבת ושבת אדתני היודע עיקר שבת ועשה מלאכות הרבה בשבתות הרבה חייב על כל שבת ושבת ליתני הכיר ולבסוף שכח וכ"ש הא מאי היודע עיקר שבת מי שהיה יודע עיקרה של שבת ושכחה
Original: Shabbat 68a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.