Rabbi erklärte ihn nur bei einem überdachten privaten Bereich für schuldig, da wir sagen, ein Haus gilt, als wäre es gefüllt; aber bei einem, der nicht überdacht ist, nicht.
לא מחייב רבי אלא ברשות היחיד מקורה דאמרינן ביתא כמאן דמליא דמיא אבל שאינו מקורה לא
Und wolltest du sagen, auch hier [geht es] um einen überdachten – gut ist es beim überdachten privaten Bereich; ist man aber im überdachten öffentlichen Bereich schuldig? Raw Schmuel bar Jehuda sagte doch im Namen Rabbi Abbas, im Namen Raw Hunas, im Namen Raws: Wer einen Gegenstand vier Ellen weit im überdachten öffentlichen Bereich befördert, ist frei, weil es nicht den Fahnen [des Lagers] in der Wüste gleicht.
וכ"ת הכא נמי במקורה התינח ברשות היחיד מקורה בר"ה מקורה מי חייב והאמר רב שמואל בר יהודה אמר רבי אבא א"ר הונא אמר רב המעביר חפץ ד' אמות בר"ה מקורה פטור לפי שאינו דומה לדגלי מדבר
Vielmehr sagte Rabbi Seira: Wessen [Ansicht] ist das? Es ist die der „Anderen“, denn es wird gelehrt: Andere sagen: Stand er an seinem Platz und fing auf, ist er schuldig; bewegte er sich von seinem Platz und fing auf, ist er frei. „Stand er an seinem Platz und fing auf, ist er schuldig“ – wir brauchen doch ein Niederlegen auf einer Stelle von vier, und das ist nicht gegeben! Folglich schließe daraus: Wir brauchen keine Stelle von vier.
אלא א"ר זירא הא מני אחרים היא דתניא אחרים אומרים עמד במקומו וקבל חייב עקר ממקומו וקבל פטור עמד במקומו וקבל חייב הא בעינן הנחה על גבי מקום ד' וליכא אלא שמע מינה לא בעינן מקום ארבעה
Aber vielleicht brauchen wir kein Niederlegen, ein Aufheben aber brauchen wir! Und auch das Niederlegen – vielleicht [ist es so], dass er den Zipfel seines Gewandes ausbreitete und es auffing, sodass auch ein Niederlegen gegeben ist.
ודילמא הנחה הוא דלא בעינן הא עקירה בעינן והנחה נמי דילמא דפשיט כנפיה וקיבלה דאיכא נמי הנחה
Rabbi Abba sagte: Unsere Mischna [handelt] etwa davon, dass er (es in einem Korb auffing) und es in einen Korb legte, sodass auch ein Niederlegen gegeben ist. – Er lehrt doch „seine Hand“! – Lehre: einen Korb, der in seiner Hand ist.
אמר רבי אבא מתניתין כגון (שקבל בטרסקל) והניח ע"ג טרסקל דאיכא נמי הנחה והא ידו קתני תני טרסקל שבידו
Sollen wir sagen, dass dies nicht gemäß Rabbi Jose ben Rabbi Jehuda ist? Denn es wird gelehrt: Rabbi Jose ben Rabbi Jehuda sagt: Steckte er ein Rohr in den öffentlichen Bereich, und an seiner Spitze ist ein Korb, und er warf, und es blieb darauf liegen, ist er schuldig.
לימא דלא כרבי יוסי בר' יהודה דתניא רבי יוסי בר' יהודה אומר נעץ קנה בר"ה ובראשו טרסקל זרק ונח על גביו חייב
Denn wäre es gemäß Rabbi Jose ben Rabbi Jehuda – [wenn] der Hausherr seine Hand hinausstreckte und [etwas] in die Hand des Armen gab, warum ist er schuldig? Er trägt doch aus einem privaten Bereich in einen privaten Bereich!
דאי כר' יוסי בר' יהודה פשט בעל הבית את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני אמאי חייב מרה"י לרה"י קא מפיק
Für Rabbi Abbahu war es schwierig: Lehrt er denn „einen Korb, der in seiner Hand ist“? Er lehrt doch „seine Hand“! Vielmehr sagte Rabbi Abbahu: Etwa dass er seine Hand bis unterhalb von drei [Handbreiten über dem Boden] herabließ und es auffing.
קשיא ליה לר' אבהו מי קתני טרסקל שבידו והא ידו קתני אלא א"ר אבהו כגון ששלשל ידו למטה מג' וקבלה
Rawa sagte: Hat sich der Tanna [so] abgemüht, um uns all das mitzuteilen? Vielmehr sagte Rawa: Die Hand eines Menschen gilt für ihn wie [eine Fläche von] vier mal vier. Und ebenso, als Rawin kam, sagte er im Namen Rabbi Jochanans: Die Hand eines Menschen gilt für ihn wie vier mal vier.
אמר רבא איכפל תנא לאשמעינן כל הני אלא אמר רבא ידו של אדם חשובה לו כד' על ד' וכן כי אתא רבין א"ר יוחנן ידו של אדם חשובה לו כד' על ד'
Rabbi Awin sagte im Namen Rabbi Ilais, im Namen Rabbi Jochanans: Warf er einen Gegenstand, und er blieb in der Hand seines Genossen liegen, ist er schuldig. Was lehrt er uns? Dass die Hand eines Menschen für ihn wie vier mal vier gilt – das hat Rabbi Jochanan doch schon einmal gesagt! – Man könnte meinen, diese Worte gelten [nur] dort, wo er selbst seine Hand [dafür] bestimmt hat; aber wo er sie nicht selbst [dafür] bestimmt hat, sage [ich] nicht [so]. Das lehrt er uns.
א"ר אבין א"ר אילעאי א"ר יוחנן זרק חפץ ונח בתוך ידו של חבירו חייב מאי קמ"ל ידו של אדם חשובה לו כד' על ד' והא אמרה ר' יוחנן חדא זימנא מהו דתימא ה"מ היכא דאחשבה הוא לידיה אבל היכא דלא אחשבה הוא לידיה אימא לא קא משמע לן
Rabbi Awin sagte im Namen Rabbi Ilais, im Namen Rabbi Jochanans: Stand er an seinem Platz und fing auf, ist er schuldig; bewegte er sich von seinem Platz und fing auf, ist er frei. So wird auch gelehrt: Andere sagen: Stand er an seinem Platz und fing auf, ist er schuldig; bewegte er sich von seinem Platz und fing auf, ist er frei.
א"ר אבין א"ר אילעאי א"ר יוחנן עמד במקומו וקיבל חייב עקר ממקומו וקיבל פטור תניא נמי הכי אחרים אומרים עמד במקומו וקיבל חייב עקר ממקומו וקיבל פטור
Was ist ihm fraglich? Raw Ada bar Ahawa sagte: Zwei Kräfte bei einem Menschen sind ihm fraglich: Gleichen zwei Kräfte bei einem Menschen einem einzigen Menschen, und er ist schuldig, oder gleichen sie vielleicht zwei Menschen, und er ist frei? Es bleibt unentschieden.
מאי קמבעיא ליה אמר רב אדא בר אהבה שני כחות באדם אחד קא מבעיא ליה שני כחות באדם אחד כאדם אחד דמי וחייב או דילמא כשני בני אדם דמי ופטור תיקו
Rabbi Awin sagte im Namen Rabbi Jochanans: Steckte er seine Hand in den Hof seines Genossen, fing Regenwasser auf und trug es hinaus, ist er schuldig. Rabbi Seira wandte dagegen ein: Was macht es für einen Unterschied, ob sein Genosse ihn beladen hat oder ob der Himmel ihn beladen hat? Er selbst hat [doch] kein Aufheben vollzogen! – Sage nicht „fing auf“, sondern „fing ab“. – Wir brauchen doch ein Aufheben von einer Stelle von vier, und das ist nicht gegeben!
א"ר אבין א"ר יוחנן הכניס ידו לתוך חצר חבירו וקיבל מי גשמים והוציא חייב מתקיף לה ר' זירא מה לי הטעינו חבירו מה לי הטעינו שמים איהו לא עביד עקירה לא תימא קיבל אלא קלט והא בעינן עקירה מעל גבי מקום ד' וליכא
Rabbi Chija, der Sohn Raw Hunas, sagte: Etwa dass er es von einer Mauer abfing. – Auch auf der Mauer ist es doch nicht zur Ruhe gekommen! – Wie Rawa sagte: an einer schrägen Mauer – so auch hier: an einer schrägen Mauer. Und wo wurde [das Wort] Rawas gesagt? Zu dem, was wir gelernt haben:
אמר רבי חייא ברי' דרב הונא כגון שקלט מעל גבי הכותל על גבי כותל נמי והא לא נח כדאמר רבאבכותל משופע הכא נמי בכותל משופע והיכא איתמר דרבא אהא דתנן
Original: Shabbat 5a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.