dort um einen anderen Hof. Wie RawaRaw Nachman fragte: War seine Hand voller Früchte und er streckte sie hinaus, darf er sie in denselben Hof zurückziehen? Er sagte zu ihm: Es ist erlaubt. In einen anderen Hof, wie ist es? Er sagte zu ihm: Es ist verboten.
כאן לחצר אחרת כדבעא מיניה רבא מר"נ היתה ידו מלאה פירות והוציאה לחוץ מהו להחזירה לאותה חצר א"ל מותר לחצר אחרת מהו א"ל אסור
Und was ist der Unterschied? – Wenn du darüber ein Kor Salz gegessen hast [, wirst du es verstehen]: Dort ist seine Absicht nicht ausgeführt worden, hier ist seine Absicht ausgeführt worden.
ומאי שנא לכי תיכול עלה כורא דמילחא התם לא איתעבידא מחשבתו הכא איתעבידא מחשבתו:
Zur Sache selbst: Raw Bibi bar Abaje fragte: Hat er Brot an den Ofen geklebt, hat man ihm erlaubt, es herauszunehmen, bevor er zur Pflicht eines Sündopfers kommt, oder hat man es nicht erlaubt?
גופא בעי רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו
Raw Acha bar Abaje sagte zu Rabina: Wie ist der Fall? Wollte man sagen: versehentlich, und es ist ihm nicht bewusst geworden – wem hat man [dann] erlaubt?
א"ל רב אחא בר אביי לרבינא היכי דמי אילימא בשוגג ולא אידכר ליה למאן התירו
Sondern etwa, dass es ihm wieder bewusst geworden ist – ist er [dann] schuldig? Wir haben doch gelernt: Alle, die zu Sündopfern verpflichtet sind, sind erst schuldig, wenn ihr Anfang Versehen und ihr Ende Versehen ist!
ואלא לאו דאיהדר ואידכר מי מחייב והתנן כל חייבי חטאות אינן חייבין עד שתהא תחלתן שגגה וסופן שגגה
Vielmehr sagte Raw Aschi: Tatsächlich vorsätzlich, und sage: bevor er zum Verbot der Steinigung kommt. Raw Acha, der Sohn Rawas, lehrte es ausdrücklich: Raw Bibi bar Abaje sagte: Hat er Brot an den Ofen geklebt, so hat man ihm erlaubt, es herauszunehmen, bevor er zum Verbot der Steinigung kommt.
אלא אמר רב אשי לעולם במזיד ואימא קודם שיבא לידי איסור סקילה רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא אמר רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי איסור סקילה:
„Streckte der Arme seine Hand“: Warum ist er schuldig? Wir brauchen doch ein Aufheben und ein Niederlegen von einer Stelle von vier mal vier [Handbreiten], und das ist nicht gegeben!
פשט העני את ידו: אמאי חייב והא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא
Rabba sagte: Wessen [Ansicht] ist das? Die des Rabbi Akiwa, der sagt, wir brauchen keine Stelle von vier mal vier, denn wir haben gelernt: Wer aus einem privaten Bereich in einen privaten Bereich wirft, und der öffentliche Bereich liegt dazwischen – Rabbi Akiwa erklärt ihn für schuldig, und die Weisen erklären ihn für frei.
אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה דתנן הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב וחכמים פוטרים
Rabbi Akiwa meint, wir sagen: Was [in der Luft] aufgenommen ist, gleicht dem, was niedergelegt worden ist; und die Rabbanan meinen, wir sagen nicht: Was aufgenommen ist, gleicht dem, was niedergelegt worden ist.
ר"ע סבר אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא
Soll das heißen, dass es für Rabba klar ist, dass das Aufgenommene dem Niedergelegten gleicht
למימרא דפשיטא ליה לרבה דבקלוטה כמי שהונחה דמיא
Original: Shabbat 4a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.