Armreifen, Nasenringe und Fingerringe gleichen allen Geräten, die man im Hof bewegen darf; und Ulla sagte: Was ist der Grund? Weil sie den Status eines Geräts haben. Ebenso hier: Weil sie den Status eines Geräts hat. Raw Nachman bar Jizchak sagte: Gepriesen sei der Allbarmherzige, dass Rawa den Raw Awja nicht beschämt hat.
השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הנטלים בחצר ואמר עולא מה טעם הואיל ואיכא תורת כלי עליה הכא נמי הואיל ואיכא תורת כלי עליה א"ר נחמן בר יצחק בריך רחמנא דלא כסיפיה רבא לרב אויא
Abaje hielt Rabba einen Widerspruch vor: Es wird gelehrt: Das übrig gebliebene Öl in der Lampe und in der Schüssel ist verboten, und Rabbi Schimon erlaubt es; demnach kennt Rabbi Schimon kein Mukze. Und dem widersprechend: Rabbi Schimon sagt: [Ein Erstgeborenes,] dessen Gebrechen nicht schon am Vorabend des Feiertags erkennbar war, gehört nicht zum Bereiteten.
רמי ליה אביי לרבה תניא מותר השמן שבנר ושבקערה אסור ורבי שמעון מתיר אלמא לר' שמעון לית ליה מוקצה ורמינהו רבי שמעון אומר כל שאין מומו ניכר מעי"ט אין זה מן המוכן
Wie kann man vergleichen! Dort sitzt ein Mensch und wartet, wann seine Lampe erlischt; sitzt hier [etwa] ein Mensch und wartet, wann [dem Tier] ein Gebrechen zustößt? Er sagt sich: Wer sagt, dass ihm ein Gebrechen zustößt? Und wenn du sagst, dass ihm ein Gebrechen zustößt – wer sagt, dass ihm ein bleibendes Gebrechen zustößt? Und wenn du sagen willst, dass ihm ein bleibendes Gebrechen zustößt – wer sagt, dass sich ein Gelehrter seiner annimmt?
הכי השתא התם אדם יושב ומצפה אימתי תכבה נרו הכא אדם יושב ומצפה מתי יפול בו מום מימר אמר מי יימר דנפיל ביה מומא ואת"ל דנפיל ביה מומא מי יימר דנפיל ביה מום קבוע ואם תמצי לומר דנפל ביה מום קבוע מי יימר דמזדקק ליה חכם
Rami bar Chama wandte ein: Man darf am Schabbat Gelübde aufheben, und man darf sich wegen Gelübden, die den Bedarf des Schabbats betreffen, [um Auflösung] befragen lassen. Warum denn? Man sollte doch sagen: Wer sagt, dass sich der Ehemann ihrer annimmt?
מתיב רמי בר חמא מפירין נדרים בשבת [ונשאלין לנדרים שהן] לצורך השבת ואמאי לימא מי יימר דמיזדקק לה בעל
Dort [gilt es] nach Raw Pinchas im Namen Rawas; denn Raw Pinchas sagte im Namen Rawas: Jede, die ein Gelübde ablegt, gelobt mit Rücksicht auf ihren Ehemann.
התם כדרב פנחס משמיה דרבא דאמר רב פנחס משמיה דרבא כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת
Komm und höre: Man darf sich am Schabbat wegen Gelübden, die den Bedarf des Schabbats betreffen, [um Auflösung] befragen lassen. Warum denn? Man sollte doch sagen: Wer sagt, dass sich ein Gelehrter seiner annimmt? – Wenn sich dort kein Gelehrter seiner annimmt, genügen ihm drei Laien; hier aber: Wer sagt, dass sich ein Gelehrter seiner annimmt?
ת"ש נשאלין לנדרים של צורך השבת בשבת ואמאי לימא מי יימר דמזדקק ליה חכם התם אי לא מיזדקק ליה חכם סגיא ליה בג' הדיוטות הכא מי יימר דמיזדקק ליה חכם
Abaje hielt Raw Josef einen Widerspruch vor: Sagte Rabbi Schimon denn: „Ist sie erloschen, darf man sie bewegen“ – ist sie erloschen, ja, ist sie nicht erloschen, nein? Was ist der Grund? Vielleicht erlischt sie, während man sie hält. Wir haben doch von Rabbi Schimon gehört, dass er sagt: Eine unbeabsichtigte Handlung ist erlaubt! Denn es wird gelehrt: Rabbi Schimon sagt: Ein Mensch darf einen Stuhl, ein Bett und eine Bank ziehen, nur darf er nicht beabsichtigen, eine Furche zu machen.
רמי ליה אביי לרב יוסף מי אמר ר' שמעון כבתה מותר לטלטלה כבתה אין לא כבתה לא מאי טעמא דילמא בהדי דנקיט לה כבתה הא שמעינן ליה לר' שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר דתניא ר' שמעון אומר גורר אדם כסא מטה וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ
Überall, wo bei Absicht ein Verbot der Tora vorliegt, hat Rabbi Schimon[es] ohne Absicht rabbinisch verboten; überall, wo bei Absicht [nur] ein rabbinisches Verbot vorliegt, hat Rabbi Schimon es ohne Absicht von vornherein erlaubt.
כל היכא דכי מיכוין איכא איסורא דאורייתא כי לא מיכוין גזר ר"ש מדרבנן כל היכא דכי מיכוין איכא איסורא דרבנן כי לא מיכוין שרי ר"ש לכתחילה
Rawa wandte ein: Kleiderhändler dürfen [die Kleider] auf ihre gewöhnliche Weise verkaufen, nur dürfen sie nicht beabsichtigen, in der Hitze [sich] vor der Hitze und im Regen vor dem Regen [zu schützen]; die Gewissenhaften aber hängen sie an einem Stock über den Rücken. Hier also, wo bei Absicht ein Verbot der Tora vorliegt, erlaubt Rabbi Schimon es ohne Absicht von vornherein!
מתיב רבא מוכרי כסות מוכרין כדרכן ובלבד שלא יתכוין בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים והצנועין מפשילין במקל לאחוריהן והא הכא דכי מיכוין איסורא דאורייתא איכא כי לא מיכוין שרי רבי שמעון לכתחילה
Original: Shabbat 46b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.