Und selbst nach dem, der sagt, man erhält Geißelung: Der Allbarmherzige hätte schreiben sollen: „Du sollst keinerlei Arbeit tun … und dein Vieh“ – wozu brauche ich „du“? Er ist schuldig, für sein Vieh ist er nicht schuldig.
ואפי' למ"ד לוקין ליכתוב רחמנא לא תעשה כל מלאכה ובהמתך אתה למה לי הוא ניהו דמיחייב בהמתו לא מיחייב:
„Gelangt er zum äußersten Hof“: Raw Huna sagte: War sein Tier mit Glasgeräten beladen, bringt er Kissen und Polster, legt sie darunter, löst die Seile, und die Säcke fallen.
הגיע לחצר החיצונה: אמר רב הונא היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתיה ומתיר החבלים והשקין נופלים
Wenn Raw Huna es sagt, [meint er] Schröpfhörner des Aderlassers, die ihm nicht von Nutzen sind. – Aber er macht doch ein Gerät [das Kissen] für seinen Gebrauch untauglich! – [Er tut es] mit kleinen Säcken [, die man wieder herausziehen kann].
כי קאמר רב הונא בקרני דאומנא דלא חזיא ליה והא קא מבטל כלי מהיכנו בשליפי זוטרי
Man wandte ein: War sein Tier mit Tewel und Glaslampen beladen, löst er die Seile, und die Säcke fallen, auch wenn sie zerbrechen. – Dort [geht es um] Kulsa (כולסא) [, minderwertiges Glas]. Das ist auch genau, denn er lehrt es gleich wie Tewel: Wie Tewel ihm nicht von Nutzen ist, so ist auch dieses ihm nicht von Nutzen.
מיתיבי היתה בהמתו טעונה טבל ועששיות מתיר את החבלים והשקין נופלין ואע"פ שמשתברין התם בכולסא דיקא נמי דקתני דומיא דטבל מה טבל דלא חזי ליה אף הכא נמי לא חזי ליה
Es wurde gelehrt: Rabbi Schimon ben Jochai sagt: War sein Tier mit einem Sack Getreide beladen, legt er dessen Ende darunter, schiebt ihn zur anderen Seite, und er fällt von selbst.
תניא ר"ש בן יוחי אומר היתה בהמתו טעונה שליף של תבואה מניח ראשו תחתיה ומסלקו לצד אחר והוא נופל מאליו
Der Esel Rabban Gamliels war mit Honig beladen, und er wollte ihn bis zum Ausgang des Schabbat nicht abladen. Am Ausgang des Schabbat verendete er. – Wir haben doch gelernt: Er nimmt die Geräte ab, die am Schabbat getragen werden dürfen! – [Es war,] als [der Honig] verdorben war. – Wenn er verdorben war, wofür taugt er? – Für die wunden Stellen der Kamele.
חמורו של רבן גמליאל היתה טעונה דבש ולא רצה לפורקה עד מוצאי שבת למוצאי שבת מתה והאנן תנן נוטל כלים הניטלין כשהדביש הדביש למאי חזי לכתיתא דגמלי
Er hätte doch die Seile lösen sollen, und die Säcke wären gefallen! – Die Schläuche wären geplatzt. – Er hätte Kissen und Polster bringen und darunterlegen sollen! – Sie wären beschmutzt worden, und er hätte ein Gerät für seinen Gebrauch untauglich gemacht. – Aber es gibt doch das Leid der Tiere! – Er ist der Ansicht, das Leid der Tiere ist [nur] rabbinisch.
ויתיר חבלים ויפלו שקין מיצטרו זיקי ויביא כרים וכסתות ויניח תחתיהן מטנפי וקמבטל כלי מהיכנו והאיכא צער בעלי חיים קסבר צער בעלי חיים דרבנן
Abaje traf Rabba, wie er seinen Sohn auf dem Rücken eines Esels rieb. Er sagte zu ihm: Gebraucht der Herr ein Lebewesen? Er sagte zu ihm: Es sind [nur] Seiten, und bei Seiten haben die Rabbanan nicht verboten. Woher sagst du das? Denn wir haben gelernt: Er löst die Seile, und die Säcke fallen. Nicht etwa, wenn [die Säcke] als Gawalke (גוולקי) verbunden sind, die [am Tier] seitlich [hängen], und bei Seiten haben die Rabbanan nicht verboten?
אביי אשכחיה ליה לרבה דקא משפשף ליה לבריה אגבא דחמרא א"ל קא משתמש מר בבעלי חיים א"ל צדדין הן וצדדין לא גזרו בהו רבנן מנא תימרא דתנן מתיר חבלים והשקין נופלין מאי לאו בחבר גוולקי דהוו להו צדדין וצדדין לא גזרו בהו רבנן
Er wandte gegen ihn ein: [Eine Sukka mit] zwei [Wänden] durch Menschenhand und einer am Baum ist tauglich, doch man steigt am Feiertag nicht in sie hinauf. Nicht etwa, wenn er [die Wand] gegen den Baum drückte, sodass es Seiten sind, und Seiten sind verboten?
איתיביה שתים בידי אדם ואחת באילן כשרה ואין עולין לה ביו"ט מאי לאו דחק ביה באילן דהוו להו צדדין וצדדין אסורין
Nein, wenn er den Baum niederbog und die Bedachung darauflegte, sodass er den Baum benutzt. – Wenn so, sage den Schluss: [Eine Sukka mit] drei [Wänden] durch Menschenhand und einer am Baum ist tauglich, und man steigt am Feiertag in sie hinauf. Wenn er den Baum niederbog, warum steigt man am Feiertag in sie hinauf?
לא דכפייה לאילן ואנח סיכוך עילויה דקמשמש באילן א"ה אימא סיפא שלש בידי אדם ואחת באילן כשרה ועולין לה ביו"ט ואי דכפייה לאילן אמאי עולין לה ביו"ט
Aber was dann? Seiten sind verboten – letzten Endes, warum steigt man am Feiertag in sie hinauf? Vielmehr [geht es] dort um einen ausladenden Nussbaum (gewasa parsechna), bei dem man den Baum selbst bloß zur Wand gemacht hat. Das ist auch genau, denn er lehrt: Dies ist die Regel: Bei jeder [Sukka], die bestehen bleiben könnte, wenn man den Baum wegnähme, steigt man am Feiertag hinauf. Schließe daraus.
ואלא מאי צדדין אסורין סוף סוף אמאי עולין לה בי"ט אלא התם בגואזא פרסכנא דאילן גופיה דופן בעלמא הוא דשוויה דיקא נמי דקתני זה הכלל כל אילו שינטל האילן ויכולה לעמוד עולין לה ביו"ט ש"מ
Sollen wir sagen, das ist wie [ein Streit von] Tannaim? „Man steigt am Feiertag nicht in sie hinauf“; Rabbi Schimon ben Elasar sagt im Namen Rabbi Meirs: Man steigt am Feiertag in sie hinauf. Streiten sie nicht etwa darüber, dass der eine Meister meint, Seiten sind verboten, und der andere Meister meint, sie sind erlaubt?
לימא כתנאי אין עולין לה ביו"ט רשב"א אומר משום ר"מ עולין לה ביו"ט מאי לאו בהא קמיפלגי דמ"ס צדדין אסורין ומר סבר מותרין
Abaje sagte: Nein, alle meinen, Seiten sind verboten, und hier streiten sie über Seiten der Seiten: Der eine Meister meint, Seiten der Seiten sind verboten, und der andere Meister meint, Seiten der Seiten sind erlaubt.
אמר אביי לא דכ"ע צדדין אסורין והכא בצדי צדדין קמיפלגי מ"ס צדי צדדין אסורין ומ"ס צדי צדדין מותרין
Rawa sagte: Wer bei Seiten verbietet, verbietet auch bei Seiten der Seiten; wer bei Seiten der Seiten erlaubt, erlaubt auch bei Seiten. Raw Mescharschja wandte gegen Rawa ein: Schlug er einen Pflock
Original: Shabbat 154b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.