Womit kratzt man ihn ab? Rabbi Abbahu sagte: Mit dem Rücken eines Messers.
במה מגררו א"ר אבהו בגב סכין
Schabbat 141b שבת
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ein gewisser Alter sagte zu ihm: Streich das Deine vor dem, was Rabbi Chija lehrte: Man darf weder einen neuen Schuh noch einen alten Schuh abkratzen; und man darf seinen Fuß nicht mit Öl salben, während er im Schuh oder in der Sandale ist; wohl aber darf man seinen Fuß mit Öl salben und ihn [dann] in den Schuh oder in die Sandale stecken; und man darf seinen ganzen Körper mit Öl salben und sich auf einem Lederteppich wälzen, und man braucht keine Bedenken zu haben.
א"ל ההוא סבא סמי דידך מקמי הא דתני רבי חייא אין מגררין לא מנעל חדש ולא מנעל ישן ולא יסוך את רגלו שמן והוא בתוך המנעל או בתוך הסנדל אבל סך את רגלו שמן ומניח בתוך המנעל או בתוך הסנדל וסך כל גופו שמן ומתעגל ע"ג קטבליא ואינו חושש
Raw Chisda sagte: Das gilt nur, [wenn man ihn salbt,] um ihn glänzend zu machen, aber um ihn zu gerben, ist es verboten.
אמר רב חסדא לא שנו אלא לצחצחו אבל לעבדו אסור
Um ihn zu gerben – das ist doch selbstverständlich! Und weiter: Um ihn glänzend zu machen – gibt es denn jemanden, der das erlaubt?
לעבדו פשיטא ותו לצחצחו מי איכא מאן דשרי
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, so wurde es so gesagt: Raw Chisda sagte: Das gilt nur für eine Menge, [die ausreicht,] um ihn glänzend zu machen, aber eine Menge, [die ausreicht,] um ihn zu gerben, ist verboten.
אלא אי איתמר הכי איתמר אמר רב חסדא לא שנו אלא שיעור לצחצחו אבל שיעור לעבדו אסור
Unsere Rabbanan lehrten: Ein Kind darf nicht in einem großen Schuh hinausgehen, wohl aber darf es in einem großen Hemd hinausgehen.
ת"ר לא יצא קטן במנעל גדול אבל יוצא הוא בחלוק גדול
Und eine Frau darf nicht in einem ausgetretenen Schuh hinausgehen, und sie darf in ihm nicht die Chaliza vollziehen; hat sie aber in ihm die Chaliza vollzogen, so ist ihre Chaliza gültig.
ולא תצא אשה במנעל מרופט ולא תחלוץ בו ואם חלצה חליצתה כשרה
Und man darf nicht in einem neuen Schuh hinausgehen. Von welchem Schuh sprachen sie? Von dem Schuh einer Frau.
ואין יוצאין במנעל חדש באיזה מנעל אמרו במנעל של אשה
Bar Kappara lehrte: Das gilt nur, wenn sie nicht schon eine Stunde lang bei Tag [vor Schabbat] in ihm hinausgegangen ist; ist sie aber am Vorabend des Schabbat in ihm hinausgegangen, so ist es erlaubt.
תני בר קפרא ל"ש אלא שלא יצאה בו שעה אחת מבעוד יום אבל יצאה בו מע"ש מותר
Eine [Baraita] lehrt: Man darf einen Schuh vom Leisten herunterziehen; und eine andere lehrt: Man darf ihn nicht herunterziehen. Das ist kein Widerspruch: Die eine [ist nach] Rabbi Elieser, die andere [nach] den Rabbanan.
תני חדא שומטין מנעל מעל גבי אימוס ותניא אידך אין שומטין לא קשיא הא ר' אליעזר הא רבנן
Denn wir haben gelernt: Ein Schuh, der auf dem Leisten ist – Rabbi Elieser erklärt [ihn] für rein, und die Weisen erklären [ihn] für unrein.
דתנן מנעל שעל גבי אימוס רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאים
Das geht gut nach Rawa, der sagte: Eine Sache, deren Gebrauch für Verbotenes bestimmt ist, ist sowohl um ihrer selbst willen als auch um ihres Platzes willen [zu bewegen] erlaubt – gut.
הניחא לרבא דאמר דבר שמלאכתו לאיסור בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר שפיר
Aber nach Abaje, der sagte: Um ihrer selbst willen ist es erlaubt, um ihres Platzes willen verboten – was ist da zu sagen?
אלא לאביי דאמר לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור מאי איכא למימר
Hier haben wir es mit einem lockeren [Schuh] zu tun, denn es wird gelehrt: Rabbi Jehuda sagt: War er locker, so ist es erlaubt.
הכא במאי עסקינן ברפוי דתניא רבי יהודה אומר אם היה רפוי מותר
Der Grund ist, dass er locker ist; ist er aber nicht locker, dann nicht. Das geht gut nach Abaje, der sagte: Eine Sache, deren Gebrauch für Verbotenes bestimmt ist, ist um ihrer selbst willen erlaubt, um ihres Platzes willen verboten – gut.
טעמא דרפוי הא לא רפוי לא הניחא לאביי דאמר דבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו מותר לצורך מקומו אסור שפיר
Aber nach Rawa, der sagte: Sowohl um ihrer selbst willen als auch um ihres Platzes willen ist es erlaubt – warum gerade locker? Selbst wenn er nicht locker ist, auch!
אלא לרבא דאמר בין לצורך גופו בין לצורך מקומו מותר מאי איריא רפוי אפי' לא רפוי נמי
Jene [Lehre] Rabbi Jehudas ist im Namen Rabbi Eliesers, denn es wird gelehrt: Rabbi Jehuda sagt im Namen Rabbi Eliesers: War er locker, so ist es erlaubt.
ההיא דרבי יהודה משום דרבי אליעזר הוא דתניא ר' יהודה אומר משום רבי אליעזר אם היה רפוי מותר:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Man hängt“.
הדרן עלך תולין
MISCHNA: Ein Mensch darf seinen Sohn tragen, auch wenn er einen Stein in der Hand hat, und einen Korb, auch wenn ein Stein darin ist; und man darf unreine Teruma zusammen mit reiner und mit gewöhnlicher [Speise] bewegen.
מתני׳ נוטל אדם את בנו והאבן בידו וכלכלה והאבן בתוכה ומטלטלין תרומה טמאה עם הטהורה ועם החולין
Rabbi Jehuda sagt: Man darf auch das Vermischte im [Verhältnis] eins zu hundert heraufholen.
רבי יהודה אומר אף מעלין את המדומע באחד ומאה:
GEMARA: Rawa sagte: Hat man ein lebendes Kind hinausgetragen, an dessen Hals ein Beutel hängt, ist man schuldig wegen des Beutels; ein totes Kind, an dessen Hals ein Beutel hängt, ist man frei.
גמ׳ אמר רבא הוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור
„Ein lebendes Kind, an dessen Hals ein Beutel hängt, ist man schuldig wegen des Beutels“ – man sollte doch auch wegen des Kindes schuldig sein!
תינוק חי וכיס תלוי לו בצוארו חייב משום כיס וליחייב נמי משום תינוק
Rawa ist der Ansicht Rabbi Natans, der sagte: Ein Lebender trägt sich selbst.
רבא כרבי נתן סבירא ליה דאמר חי נושא את עצמו
Aber der Beutel sollte doch gegenüber dem Kind aufgehoben sein! Haben wir nicht gelernt: „[Wer] einen Lebenden auf einem Bett [hinausträgt], ist frei, auch wegen des Bettes, denn das Bett ist ihm nebensächlich“?
וליבטל כיס לגבי תינוק מי לא תנן את החי במטה פטור אף על המטה שהמטה טפילה לו
Ein Bett wird gegenüber dem Lebenden aufgehoben, ein Beutel gegenüber dem Kind wird nicht aufgehoben.
מטה לגבי חי מבטלי ליה כיס לגבי תינוק לא מבטלי ליה
„Ein totes Kind, an dessen Hals ein Beutel hängt, ist man frei“ – man sollte doch wegen des Kindes schuldig sein! Rawa ist der Ansicht Rabbi Schimons, der sagte: Für jede Arbeit, die nicht um ihrer selbst willen nötig ist, ist man frei.
תינוק מת וכיס תלוי לו בצוארו פטור וליחייב משום תינוק רבא כר"ש ס"ל דאמר כל מלאכה שא"צ לגופה פטור עליה
Wir haben gelernt: „Ein Mensch darf seinen Sohn tragen, auch wenn er einen Stein in der Hand hat.“ Man sagte im Lehrhaus Rabbi Jannais: Bei einem Kind, das Sehnsucht nach seinem Vater hat.
תנן נוטל אדם את בנו והאבן בידו אמרי דבי רבי ינאי בתינוק שיש לו גיעגועין על אביו
Wenn dem so ist,
אי הכי
Original: Shabbat 141b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.