Weil man es nur wegen der Farbe tut.
לפי שאין עושין אותה אלא לגוון
Schabbat 140a שבת
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Es wurde gesagt: Senf, den man am Vorabend des Schabbat geknetet hat – am nächsten Tag, sagte Raw, verrührt man ihn mit einem Gerät, aber nicht mit der Hand.
איתמר חרדל שלשו מע"ש למחר אמר רב ממחו בכלי אבל לא ביד
Schmuel sagte zu ihm: Mit der Hand? Verrührt man ihn denn jeden Tag mit der Hand? Das wäre Eselsfutter! Vielmehr sagte Schmuel: Man verrührt ihn mit der Hand, aber man verrührt ihn nicht mit einem Gerät.
א"ל שמואל ביד אטו כל יומא ממחו ליה ביד מאכל חמורים הוא אלא אמר שמואל ממחו ביד ואינו ממחו בכלי
Es wurde gesagt: Rabbi Elasar sagte: Das eine wie das andere ist verboten; und Rabbi Jochanan sagte: Das eine wie das andere ist erlaubt. Abaje und Rawa sagten beide: Die Halacha ist nicht wie Rabbi Jochanan.
אתמר ר"א אמר אחד זה ואחד זה אסור ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה מותר אביי ורבא דאמרי תרוייהו אין הלכה כרבי יוחנן
Rabbi Jochanan stellte sich auf die Linie des Rabbi Elasar, Rabbi Elasar stellte sich auf die Linie Schmuels; Abaje und Rawa sagten beide: Die Halacha ist wie Rabbi Jochanan.
קם רבי יוחנן בשיטתיה דר"א קם רבי אלעזר בשיטתיה דשמואל אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כרבי יוחנן
Die Mutter Abajes bereitete ihn ihm, und er aß nicht. Die Frau Seiris bereitete ihn für Raw Chija bar Aschi, und er aß nicht. Sie sagte zu ihm: Deinem Lehrer habe ich ihn bereitet, und er hat gegessen, und du isst nicht? Rawa bar Schaba sagte: Ich stand vor Rabina, und man rührte ihn ihm mit einem Knoblauchstängel um, und er aß.
אימיה דאביי עבדא ליה ולא אכל דביתהו דזעירא עבדא ליה לרב חייא בר אשי ולא אכיל א"ל לרבך עבידי ליה ואכל ואת לא אכלת אמר רבא בר שבא הוה קאימנא קמיה דרבינא ובחשי ליה בשופתא דתומא ואכל
Mar Sutra sagte: Die Halacha ist nicht wie all diese Lehren, sondern wie das, was gesagt wurde: Senf, den man am Vorabend des Schabbat geknetet hat – am nächsten Tag verrührt man ihn sowohl mit der Hand als auch mit einem Gerät, und man gibt Honig hinein; man schlage [ihn] aber nicht, sondern mische ihn nur.
אמר מר זוטרא לית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאתמר חרדל שלשו מע"ש למחר ממחו בין ביד בין בכלי ונותן לתוכו דבש ולא יטרוף אלא מערב
Kresse, die man am Vorabend des Schabbat zerrieben hat – am nächsten Tag gibt man Öl und Essig hinein und zieht Amita hinein; man schlage [sie] nicht, sondern mische sie nur. Knoblauch, den man am Vorabend des Schabbat zerstoßen hat – am nächsten Tag gibt man Bohnen und Graupen hinein; man zerreibe nicht, sondern mische nur, und man zieht Amita hinein. Was ist Amita? Ninja (נינייא) [ein Würzkraut]. Abaje sagte: Schließe daraus: Diese Ninja ist gut für Kresse.
שחליים ששחקן מע"ש למחר נותן לתוכן שמן וחומץ וממשיך לתוכן אמיתא ולא יטרוף אלא מערב שום שריסקו מע"ש למחר נותן לתוכו פול וגריסין ולא ישחוק אלא מערב וממשיך את אמיתא לתוכן מאי אמיתא נינייא אמר אביי ש"מ האי נינייא מעליא לתחלי:
„Und man bereitet am Schabbat Würzwein“: Die Rabbanan lehrten: Man bereitet am Schabbat Anomalin, aber man bereitet nicht Alontit. Was ist Anomalin, und was ist Alontit? Anomalin: Wein, Honig und Pfeffer. Alontit: alter Wein, klares Wasser und Balsam, die man für das Badehaus bereitet, um zu kühlen.
ועושין אנומלין בשבת: ת"ר עושין אנומלין בשבת ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר
Raw Josef sagte: Einmal ging ich hinter Mar Ukba ins Badehaus. Als ich hinauskam, gab man mir einen Becher Wein zu trinken, und ich spürte ihn vom Scheitel meines Kopfes bis zu den Nägeln meiner Füße. Und hätte man mir noch einen Becher zu trinken gegeben, hätte ich gefürchtet, man würde es mir vom Verdienst der kommenden Welt abziehen. – Und Mar Ukba trank es doch jeden Tag! – Mar Ukba ist anders, denn er war daran gewöhnt.
אמר רב יוסף זימנא חדא עלית בתר מר עוקבא לבי באני כי נפקי אתאי אשקיין חמרא חד כסא וחשי מבינתא דראשי ועד טופרא דכרעי ואי אשקיין כסא אחרינא הואי מסתפינא דלמא מנכו לי מזכותא דעלמא דאתי והא מר עוקבא דשתי כל יומא שאני מר עוקבא דדש ביה:
MISCHNA: Man weicht Asant nicht in lauwarmem Wasser ein, wohl aber gibt man ihn in Essig. Und man weicht keine Wicken ein und reibt sie nicht ab, wohl aber gibt man sie in ein Sieb oder in einen Korb.
מתני׳ אין שורין את החילתית בפושרין אבל נותן לתוך החומץ ואין שולין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן לתוך הכברה או לתוך הכלכלה
Man siebt kein Stroh mit dem Sieb, und man lege es nicht an einen hohen Ort, damit die Spreu herabfällt; wohl aber nimmt man es mit dem Sieb und schüttet es in die Krippe.
אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננו על גבי מקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל הוא בכברה ונותן לתוך האיבוס:
GEMARA: Man fragte sie: Hat er eingeweicht – was [gilt]? Raw Ada aus Naresch erklärte es vor Raw Josef: Hat er eingeweicht, ist er zu einem Sündopfer verpflichtet.
גמ׳ איבעיא להו שרה מאי תרגמא רב אדא נרשאה קמיה דרב יוסף שרה חייב חטאת
Abaje sagte zu ihm: Demnach – legt man ein Stück Fleisch in Wasser, wäre man auch schuldig? Vielmehr sagte Abaje: Es ist rabbinisch: dass man es nicht so mache, wie man es an einem Werktag macht.
א"ל אביי אלא מעתה שרה אומצא במיא הכי נמי דמיחייב אלא אמר אביי מדרבנן שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול
Rabbi Jochanan fragte Rabbi Jannai: Darf man Asant in kaltem Wasser einweichen? Er sagte ihm: Es ist verboten. – Wir haben doch gelernt: Man weicht Asant nicht in lauwarmem Wasser ein; also ist es in kaltem erlaubt!
בעא מיניה רבי יוחנן מר' ינאי מהו לשרות את החלתית בצונן א"ל אסור והא אנן תנן אין שורין את החלתית בפושרין הא בצונן מותר
Er sagte ihm: Wenn so, was wäre dann der Unterschied zwischen mir und dir? Unsere Mischna ist eine Einzelmeinung; denn es wird gelehrt: Man weicht Asant weder in warmem noch in kaltem Wasser ein. Rabbi Jose sagt: In warmem ist es verboten, in kaltem erlaubt.
א"ל א"כ מה בין לי ולך מתניתין יחידאה היא דתניא אין שורין את החלתית לא בחמין ולא בצונן רבי יוסי אומר בחמין אסור בצונן מותר
Wofür verwendet man ihn? Gegen Herzbeklemmung. Raw Acha bar Josef litt an Herzbeklemmung. Er kam vor Mar Ukba; der sagte ihm: Geh, trink drei Schekel Asant in drei Tagen. Er ging und trank am Donnerstag und am Vorabend des Schabbat. Am Morgen [des Schabbat] ging er und fragte im Lehrhaus. Man sagte ihm: Es lehrte die Schule des Raw Ada – und manche sagen, es lehrte die Schule des Mar bar Raw Ada: Man darf ein Kab oder zwei Kab trinken, ohne Bedenken.
למאי עבדי ליה ליוקרא דליבא רב אחא בר יוסף חש ביוקרא דליבא אתא לקמיה דמר עוקבא א"ל זיל שתי תלתא תיקלי חילתתא בתלתא יומי אזל אישתי חמשא בשבת ומעלי שבת לצפרא אזל שאל בי מדרשא אמרו ליה תנא דבי רב אדא ואמרי לה תנא דבי מר בר רב אדא שותה אדם קב או קביים ואינו חושש
Er sagte ihnen: Nach dem Trinken frage ich nicht; ich frage nach dem Einweichen – was [gilt]? Raw Chija bar Awin sagte ihnen: Mir ist der Fall selbst widerfahren, und ich ging und fragte Raw Ada bar Ahawa, und er wusste es nicht; ich ging und fragte Raw Huna, und er sagte: So sagte Raw: Man weicht ihn in kaltem Wasser ein und stellt es in die Sonne.
אמר להו לשתות לא קמיבעיא לי כי קא מיבעיא לי לשרות מאי אמר להו רב חייא בר אבין בדידי הוה עובדא ואתאי שאילתיה לרב אדא בר אהבה ולא הוה בידיה אתאי שאילתיה לרב הונא ואמר הכי קאמר רב שורה בצונן ומניח בחמה
[Ist das] wie der, der es erlaubt? – Sogar nach dem, der es verbietet, gilt das nur, wo er noch gar nicht getrunken hat; hier aber, da er am Donnerstag und am Vorabend des Schabbat getrunken hat, wäre er, wenn er am Schabbat nicht trinkt, in Gefahr.
כמאן דשרי אפילו למאן דאסר ה"מ היכא דלא אישתי כלל אבל הכא כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן
Raw Acha bar Josef ging, gestützt auf die Schulter des Raw Nachman bar Jizchak, des Sohnes seiner Schwester. Er sagte ihm: Wenn wir zum Haus des Raw Safra kommen, führe mich hinein. Als sie hinkamen, führte er ihn hinein. Er fragte ihn: Darf man am Schabbat ein Leinenhemd reiben? Beabsichtigt man, das Leinenhemd weich zu machen, und es ist erlaubt, oder beabsichtigt man vielleicht, es weiß zu machen, und es ist verboten? Er sagte ihm: Man beabsichtigt, es weich zu machen, und es ist erlaubt.
מיסתמיך ואזיל רב אחא בר יוסף אכתפיה דרב נחמן בר יצחק בר אחתיה א"ל כי מטינן לבי רב ספרא עיילינא כי מטו עייליה בעא מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא לרכוכי כיתניתא קא מיכוין ושפיר דמי או דילמא לאולודי חיורא קמיכוין ואסיר א"ל לרכוכי קא מיכוין ושפיר דמי
Als er herauskam, kam [Raw Nachman bar Jizchak] und sagte ihm: Was hat der Meister ihn gefragt? Er sagte ihm: Ich fragte ihn, ob man am Schabbat ein Leinenhemd reiben darf, und er sagte mir: Es ist erlaubt.
כי נפק אתא א"ל מאי בעא מר מיניה א"ל בעי מיניה מהו לכסכוסי כיתניתא בשבתא ואמר לי שפיר דמי
Hätte der Meister ihn doch nach einem Tuch fragen sollen! – Nach einem Tuch frage ich nicht, denn das habe ich Raw Huna gefragt, und er hat es mir entschieden.
ותבעי ליה למר סודרא סודרא לא קא מיבעיא לי דבעי מרב הונא ופשיט לי
Dann entscheide es doch für den Meister aus [der Lehre über] das Tuch! Er sagte ihm: Dort sieht es aus, als mache man es weiß; hier sieht es nicht aus, als mache man es weiß.
ותיפשיט ליה למר מסודרא א"ל התם מיחזי כי אולודי חיורא הכא לא מיחזי כאולודי חיורא
Raw Chisda sagte: Dieses Leinenhemd –
אמר רב חסדא האי כיתניתא
Original: Shabbat 140a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.