ist das Gemüseputzen erlaubt. (Und Rabbi Chija bar Abba sagte im Namen Rabbi Jochanans: Fällt der Jom Kippur auf einen Werktag,) knackt man Nüsse und schält Granatäpfel von der Mincha-Zeit an, wegen der Seelenbetrübnis. Im Haus Raw Jehudas putzte man Kohl; im Haus Rabbas schabte man Kürbisse. Als er sah, dass sie es [zu] früh taten, sagte er zu ihnen: Es ist ein Brief aus dem Westen gekommen, im Namen Rabbi Jochanans, dass es verboten ist.
מותר בקניבת ירק (ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן יום כיפורים שחל להיות בחול) מפצעין באגוזים ומפרכסין ברימונים מן המנחה ולמעלה מפני עגמת נפש דבי רב יהודה מקנבי כרבא דבי רבה גרדי קארי כיון דחזא דהוו קא מחרפי אמר להו אתא איגרתא ממערבא משמיה דר' יוחנן דאסיר:
MISCHNA: Alle heiligen Schriften rettet man vor dem Brand, sowohl die, aus denen man liest, als auch die, aus denen man nicht liest. Auch wenn sie in irgendeiner Sprache geschrieben sind, bedürfen sie der Genisa. Und weshalb liest man nicht aus ihnen? Wegen der Vernachlässigung des Lehrhauses.
מתני׳ כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן ובין שאין קורין בהן אע"פ שכתובים בכל לשון טעונים גניזה ומפני מה אין קורין בהם מפני ביטול בית המדרש:
GEMARA: Es wurde gesagt: Waren sie in Targum oder in irgendeiner Sprache geschrieben – Raw Huna sagt: Man rettet sie nicht vor dem Brand; Raw Chisda sagt: Man rettet sie vor dem Brand. Nach dem, der sagt, sie seien zum Lesen freigegeben, streitet niemand, dass man sie rettet; sie streiten nach dem, der sagt, sie seien nicht zum Lesen freigegeben: Raw Huna sagt: Man rettet sie nicht, da sie ja nicht zum Lesen freigegeben sind; Raw Chisda sagt: Man rettet sie wegen der Missachtung der heiligen Schriften. Wir haben gelernt: Alle heiligen Schriften rettet man vor dem Brand, sowohl die, aus denen man liest, als auch die, aus denen man nicht liest, auch wenn sie in irgendeiner Sprache geschrieben sind. Heißt das nicht: ‚aus denen man liest‘ – die Propheten; ‚aus denen man nicht liest‘ – die Schriften; ‚auch wenn sie in irgendeiner Sprache geschrieben sind‘, die nicht zum Lesen freigegeben sind; und er lehrt: Man rettet sie – eine Widerlegung Raw Hunas!
גמ׳ איתמר היו כתובים תרגום או בכל לשון רב הונא אמר אין מצילין אותן מפני הדליקה ורב חסדא אמר מצילין אותן מפני הדליקה אליבא דמאן דאמר ניתנו לקרות בהן דכולי עלמא לא פליגי דמצילין כי פליגי אליבא דמאן דאמר לא ניתנו לקרות בהן רב הונא אמר אין מצילין דהא לא ניתנו לקרות בהן רב חסדא אמר מצילין משום בזיון כתבי הקדש תנן כל כתבי הקדש מצילין אותן מפני הדליקה בין שקורין בהן בין שאין קורין בהן אע"פ שכתובין בכל לשון מאי לאו שקורין בהן נביאים ושאין קורין בהן כתובים אע"פ שכתובין בכל לשון דלא ניתנו לקרות בהן וקתני מצילין ותיובתא דרב הונא
Raw Huna kann dir sagen: Ist das denn deine Meinung? Sag den Schlussteil: ‚Sie bedürfen der Genisa‘ – wenn man sie schon rettet, muss [noch gesagt werden, dass sie] der Genisa [bedürfen]? Vielmehr erklärt Raw Huna nach seiner Ansicht, und Raw Chisda erklärt nach seiner Ansicht. Raw Huna erklärt nach seiner Ansicht: ‚Sowohl die, aus denen man liest‘ – die Propheten, ‚als auch die, aus denen man nicht liest‘ – die Schriften; wovon gilt das? Wenn sie in der heiligen Sprache geschrieben sind; in irgendeiner [anderen] Sprache aber rettet man sie nicht, und dennoch bedürfen sie der Genisa. Raw Chisda erklärt nach seiner Ansicht: ‚Sowohl die, aus denen man liest‘ – die Propheten, ‚als auch die, aus denen man nicht liest‘ – die Schriften; auch wenn sie in irgendeiner Sprache geschrieben sind, rettet man sie ebenfalls; und so meint er es: Und ihr Wurmfraß bedarf der Genisa.
אמר לך רב הונא ותסברא אימא סיפא טעונין גניזה השתא אצולי מצילינן גניזה מיבעי אלא רב הונא מתרץ לטעמיה ורב חסדא מתרץ לטעמיה רב הונא מתרץ לטעמיה בין שקורין בהם נביאים ובין שאין קורין בהם כתובים במה דברים אמורים שכתובין בלשון הקדש אבל בכל לשון אין מצילין ואפילו הכי גניזה בעו רב חסדא מתרץ לטעמיה בין שקורין בהן נביאים ובין שאין קורין בהן כתובים אע"פ שכתובין בכל לשון נמי מצילין והכי קאמר ומקק שלהן טעונין גניזה
Man wandte ein: Waren sie in Targum oder in irgendeiner Sprache geschrieben, rettet man sie vor dem Brand – eine Widerlegung Raw Hunas! – Raw Huna kann dir sagen: Dieser Tanna ist der Ansicht, sie seien zum Lesen freigegeben. Komm und höre: Waren sie ägyptisch, medisch, in Ivri-Schrift, elamitisch [oder] griechisch geschrieben, rettet man sie vor dem Brand, obwohl sie nicht zum Lesen freigegeben sind – eine Widerlegung Raw Hunas! – Raw Huna kann dir sagen: Das ist ein Streit von Tannaim, denn es wird gelehrt: Waren sie in Targum oder in irgendeiner Sprache geschrieben, rettet man sie vor dem Brand; Rabbi Jose sagt: Man rettet sie nicht vor dem Brand.
מיתיבי היו כתובים תרגום וכל לשון מצילין אותן מפני הדליקה תיובתא דרב הונא אמר לך רב הונא האי תנא סבר ניתנו לקרות בהן ת"ש היו כתובין גיפטית מדית עיברית עילמית יוונית אע"פ שלא ניתנו לקרות בהן מצילין אותן מפני הדליקה תיובתא דרב הונא אמר לך רב הונא תנאי היא דתניא היו כתובין תרגום ובכל לשון מצילין אותן מפני הדליקה ר' יוסי אומר אין מצילין אותן מפני הדליקה
Rabbi Jose sagte: Es geschah mit Abba Chalafta, dass er zu Rabban Gamliel be-Rabbi nach Tiberias ging und ihn am Tisch (Jochanans des Gebannten) sitzen fand, in seiner Hand ein Buch Ijob in Targum, und er las darin. Er sagte zu ihm: Ich erinnere mich an Rabban Gamliel, deines Vaters Vater, wie er auf einer Stufe auf dem Tempelberg stand, und man brachte ihm ein Buch Ijob in Targum, und er sagte zum Bauarbeiter: Versenke es unter der Steinlage. Da befahl auch er seinetwegen, und man verwahrte es. Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt: Einen Mörteltrog stülpten sie darüber. Rabbi sagte: Zwei Einwände gibt es dagegen: Erstens, woher Mörtel auf dem Tempelberg? Und ferner: Ist es denn erlaubt, sie eigenhändig zu vernichten? Vielmehr legt man sie an einen ungeschützten Ort, und sie verrotten von selbst. – Welche Tannaim [streiten]?
אמר ר' יוסי מעשה באבא חלפתא שהלך אצל רבן גמליאל בריבי לטבריא ומצאו שהי' יושב על שלחנו של (יוחנן הנזוף) ובידו ספר איוב תרגום והוא קורא בו אמר לו זכור אני ברבן גמליאל אבי אביך שהיה עומד ע"ג מעלה בהר הבית והביאו לפניו ספר איוב תרגום ואמר לבנאי שקעהו תחת הנדבך אף הוא צוה עליו וגנזו ר' יוסי ברבי יהודה אומר עריבה של טיט כפו עליו אמר רבי שתי תשובות בדבר חדא וכי טיט בהר הבית מנין ועוד וכי מותר לאבדן ביד אלא מניחן במקום התורפה והן מרקיבין מאליהן מאן תנאי
Original: Shabbat 115a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.