Zubehör lernen wir von Zubehör; ausgenommen ist das Kalb, dem das Genick gebrochen wird, das selbst heilig ist.
משמשין ממשמשין גמרינן לאפוקי עגלה ערופה דהיא גופה קדושה
Sanhedrin 48a סנהדרין
Aufbau der Debatte:Beweis 5
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Abaje – aus welchem Grund lernt er nicht vom Götzendienst? Er würde dir sagen: Etwas, das seinem gewöhnlichen Weg entspricht, lernen wir von etwas, das seinem gewöhnlichen Weg entspricht; ausgenommen ist der Götzendienst, der nicht der gewöhnliche Weg ist.
ואביי מ"ט לא גמר מעבודת כוכבים אמר לך מידי דאורחיה ממידי דאורחיה גמרינן לאפוקי עבודת כוכבים דלאו אורחא:
(Merkzeichen: Kopftuch, Grabmal, der Aushauende, Vermögen, des Handwerkers.)
(סימן כפ"ה נפשי"ה דחציב"א נכיס"א דאומנ"א)
Man wandte ein: Ein Kopftuch, das durch Auftreten [Midras] unrein ist, und sie gab es [als Hülle] für eine [Tora-]Rolle – es ist rein vom Midras, aber unrein (durch Berührung mit Midras). – Sage: Sie gab es [dafür] und wickelte [die Rolle darin ein].
מיתיבי כפה שהוא טמא מדרס ונתנתו לספר טהור מן המדרס אבל טמא (מגע מדרס) אימא נתנתו וכרכתו
Wozu brauche ich „sie gab es und wickelte“? – Gemäß Raw Chisda, denn Raw Chisda sagte: Ein Tuch, das man bestimmt hat, um darin Tefillin einzubinden, und in das man Tefillin eingebunden hat, darf man nicht [mehr] verwenden, um darin Münzen einzubinden; hat man es bestimmt, aber nicht darin eingebunden, oder darin eingebunden, ohne es zu bestimmen, so darf man darin Münzen einbinden.
למה לי נתנתו וכרכתו כדרב חסדא דאמר רב חסדא האי סודרא דאזמניה למיצר ביה תפילין וצר ביה תפילין אסור למיצר ביה פשיטי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה פשיטי
Und nach Abaje, der sagt, die Bestimmung ist etwas: Hat man es bestimmt, [ist es verboten,] auch wenn man nicht darin eingebunden hat; hat man darin eingebunden: Wenn man es bestimmt hat, ja, wenn man es nicht bestimmt hat, nein.
ולאביי דאמר הזמנה מילתא היא אזמניה אע"ג דלא צר ביה צר ביה אי אזמניה אין אי לא אזמניה לא
Komm und höre: Ein Grabmal [Nefesch], das man für einen Lebenden gebaut hat, ist zur Nutznießung erlaubt; fügte man eine Steinlage für einen Toten hinzu, ist es zur Nutznießung verboten. – Womit befassen wir uns hier? Dass man einen Toten hineingelegt hat.
ת"ש נפש שבנאו לשם חי מותר בהנאה הוסיף בו דימוס אחד לשם מת אסור בהנאה הכא במאי עסקינן דרמא ביה מת
Wenn so, warum gerade „fügte hinzu“? Auch wenn man nicht hinzugefügt hat! – Es ist nötig: obwohl man ihn [wieder] entfernt hat.
אי הכי מאי איריא הוסיף כי לא הוסיף נמי לא צריכא אע"ג דפנייה
Rafram bar Papa sagte im Namen von Raw Chisda: Kann man sie [die hinzugefügte Lage] erkennen, so entfernt man sie, und es ist erlaubt.
אמר רפרם בר פפא אמר רב חסדא אם היה מכירו חולצו ומותר
Komm und höre: Wer für seinen Vater ein Grab aushaut und dann hingeht und ihn in einem anderen Grab begräbt, der soll selbst niemals darin begraben werden! – Dort wegen der Ehre seines Vaters.
ת"ש החוצב קבר לאביו והלך וקברו בקבר אחר הרי זה לא יקבר בו עולמית התם משום כבוד אביו
So ist es auch einleuchtend, denn der Schlusssatz lehrt: Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Auch wer für seinen Vater Steine behaut und dann hingeht und ihn an einem anderen Ort begräbt, der soll niemals mit ihnen begraben werden.
הכי נמי מסתברא דקתני סיפא רבן שמעון בן גמליאל אומר אף החוצב אבנים לאביו והלך וקברו במקום אחר הרי זה לא יקבר בהן עולמית
Gut, wenn du sagst: wegen der Ehre seines Vaters; wenn du aber sagst: wegen der Bestimmung – gibt es denn jemanden, der [dies] beim Gesponnenen für das Weben sagt?
אי אמרת בשלמא משום כבוד אביו שפיר אלא אי אמרת משום הזמנה טווי לאריגה מי איכא למאן דאמר
Komm und höre: Ein neues Grab ist zur Nutznießung erlaubt; legte man eine Fehlgeburt hinein, ist es zur Nutznießung verboten. Hat man hineingelegt – ja; hat man nicht hineingelegt – nein!
ת"ש קבר חדש מותר בהנאה הטיל בו נפל אסור בהנאה הטיל אין לא הטיל לא
Dasselbe gilt, auch wenn man nicht hineingelegt hat; und [es kommt,] um [die Ansicht] von Rabban Schimon ben Gamliel auszuschließen, der sagt: Fehlgeburten nehmen das Grab nicht in Besitz. Das lehrt er uns.
ה"ה דאע"ג דלא הטיל ולאפוקי מדרבן שמעון בן גמליאל דאמר אין לנפלים תפיסת הקבר קמ"ל
Komm und höre: Der Überschuss [des Gesammelten] für die Toten [geht] an die Toten; der Überschuss für einen Toten an seine Erben. – Womit befassen wir uns hier? Dass man zu seinen Lebzeiten eingesammelt hat.
ת"ש מותר המתים למתים מותר המת ליורשיו הכא במאי עסקינן שגבו מחיים
Das wird doch nicht so gelehrt! Denn wir haben gelernt: Der Überschuss für die Toten an die Toten, der Überschuss für einen Toten an seine Erben; und dazu wurde gelehrt: Wie [ist das gemeint]? Hat man für die Toten allgemein eingesammelt, so ist das der Überschuss für die Toten an die Toten; hat man für diesen Toten eingesammelt, so ist das der Überschuss für den Toten an seine Erben.
הא לא תני הכי דתנן מותר המתים למתים מותר המת ליורשיו ותני עלה כיצד גבו למתים סתם זהו מותר המתים למתים גבו למת זה זהו מותר המת ליורשיו
Und nach deiner Ansicht – sage den Schlusssatz: Rabbi Meir sagt: Man rühre es nicht an, bis Elia kommt. Rabbi Natan sagt: Man mache daraus eine Steinlage auf seinem Grab oder ein Besprengen [mit Duftwasser] vor seiner Bahre.
וליטעמיך אימא סיפא ר"מ אומר לא יגע בהן עד שיבא אליהו ר' נתן אומר יעשנו דימוס על קברו או זילוף לפני מטתו
Vielmehr erklärt Abaje nach seiner Ansicht, und Rawa erklärt nach seiner Ansicht. Abaje erklärt nach seiner Ansicht: Alle meinen, die Bestimmung ist etwas; der erste Tanna meint: Was für ihn geeignet ist, wird erfasst; was für ihn nicht geeignet ist, wird nicht erfasst.
אלא אביי מתרץ לטעמיה ורבא מתרץ לטעמיה אביי מתרץ לטעמיה דכ"ע הזמנה מילתא היא ת"ק סבר דחזי ליה תפיס דלא חזי ליה לא תפיס
Und Rabbi Meir ist im Zweifel, ob es erfasst wird oder nicht erfasst wird; daher: Man rühre es nicht an, bis Elia kommt. Und für Rabbi Natan ist es klar, dass es gewiss erfasst wird; daher mache man eine Steinlage auf seinem Grab.
ור"מ מספקא ליה אי תפיס אי לא תפיס הלכך לא יגע בהן עד שיבא אליהו ור' נתן פשיטא ליה דודאי תפיס הלכך יעשה דימוס על קברו
Und Rawa erklärt nach seiner Ansicht: Alle meinen, die Bestimmung ist nichts; der erste Tanna meint: Wenn man ihn [durch das Sammeln] beschämt hat, verzichtet er auf seine Schande zugunsten der Erben.
ורבא מתרץ לטעמיה לכ"ע הזמנה לאו מילתא היא תנא קמא סבר כי בזו ליה אחולי מחיל זילותיה גבי יורשין
Und Rabbi Meir ist im Zweifel, ob er verzichtet oder nicht verzichtet; daher: Man rühre es nicht an usw. Und für Rabbi Natan ist es klar, dass er nicht verzichtet; daher mache man eine Steinlage auf seinem Grab oder ein Besprengen vor seiner Bahre.
ור"מ מספקא ליה אי מחיל אי לא מחיל הלכך לא יגע בהן כו' ורבי נתן פשיטא ליה דלא מחיל הלכך יעשה דימוס על קברו או זילוף לפני מטתו
Komm und höre: Warfen sein Vater und seine Mutter Gegenstände auf ihn, so ist es ein Gebot für andere, sie zu retten.
ת"ש היו אביו ואמו מזרקין בו כלים מצוה על האחרים להצילן
Original: Sanhedrin 48a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.