Daraus [folgt], dass man in Kapitalsachen zuerst zur Entlastung eröffnet.
מיכן שפותחין בדיני נפשות תחלה לזכות:
Sanhedrin 33a סנהדרין
In Geldsachen nimmt man [das Urteil] zurück usw.: Man wies auf einen Widerspruch hin: Hat er ein Urteil gefällt, den Schuldigen freigesprochen, den Schuldlosen verurteilt, das Reine für unrein erklärt, das Unreine für rein erklärt – so ist, was er getan hat, getan, und er soll aus seinem Haus bezahlen.
דיני ממונות מחזירין כו': ורמינהו דן את הדין זיכה את החייב חייב את הזכאי טימא את הטהור טיהר את הטמא מה שעשה עשוי וישלם מביתו
Raw Josef sagte: Das ist keine Schwierigkeit. Hier bei einem Bewährten, dort bei einem Nichtbewährten. – Und bei einem Bewährten nimmt man es zurück? Es wird doch gelehrt: War er vom Gericht bewährt, ist er vom Bezahlen frei!
אמר רב יוסף לא קשיא כאן במומחה כאן בשאינו מומחה ובמומחה מחזירין והקתני אם היה מומחה לב"ד פטור מלשלם
Raw Nachman sagte: Hier, wo es einen Größeren als ihn an Weisheit und an Zahl gibt; dort, wo es keinen Größeren als ihn an Weisheit und an Zahl gibt.
א"ר נחמן כאן שיש גדול הימנו בחכמה ובמנין כאן שאין גדול הימנו בחכמה ובמנין
Raw Scheschet sagte: Hier, wo er in einer Sache der Mischna geirrt hat; dort, wo er in der Abwägung geirrt hat. Denn Raw Scheschet sagte, Raw Assi habe gesagt: Hat er in einer Sache der Mischna geirrt, nimmt man es zurück; hat er in der Abwägung geirrt, nimmt man es nicht zurück.
רב ששת אמר כאן שטעה בדבר משנה כאן שטעה בשיקול הדעת דאמר רב ששת אמר רב אסי טעה בדבר משנה חוזר טעה בשיקול הדעת אינו חוזר
Rabina sagte zu Raw Aschi: Selbst wenn er in [der Lehre] Rabbi Chijas und Rabbi Oschajas geirrt hat? Er sagte zu ihm: Ja. – Selbst in der Raws und Schmuels? Er sagte zu ihm: Ja. – Selbst in meiner und deiner? Er sagte zu ihm: Sind wir etwa Schilfschneider im Sumpf?
א"ל רבינא לרב אשי אפילו טעה בר' חייא ורבי אושעיא א"ל אין אפילו בדרב ושמואל אמר ליה אין אפילו בדידי ודידך א"ל אטו אנן קטלי קני באגמא אנן
Was ist mit „Abwägung“ gemeint? Raw Papa sagte: Etwa zwei Tannaiten oder zwei Amoräer, die miteinander streiten, und es wurde keine Halacha gesagt, weder nach dem einen Meister noch nach dem anderen; und er handelte zufällig nach einem von ihnen, während der Gang der Erörterung dem anderen folgt – das ist die Abwägung.
היכי דמי שיקול הדעת אמר רב פפא כגון תרי תנאי או תרי אמוראי דפליגי אהדדי ולא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר ואיקרי ועבד כחד מינייהו וסוגיא דשמעת' אזלי כאידך היינו שיקול הדעת
Raw Hamnuna hielt Raw Scheschet entgegen: Es geschah mit einer Kuh (aus dem Haus Menachems), der man die Gebärmutter entfernt hatte, und Rabbi Tarfon gab sie den Hunden zu fressen.
איתיבי' רב המנונא לרב ששת מעשה בפרה (של בית מנחם) שניטלה האם שלה והאכילה רבי טרפון לכלבים
Und der Fall kam vor die Weisen in Jawne, und sie erlaubten sie, denn Todos, der Arzt, sagte: Keine Kuh und keine Sau verlässt Alexandria in Ägypten, ohne dass man ihr die Gebärmutter herausschneidet, damit sie nicht gebiert. Rabbi Tarfon sagte: Dein Esel ist dahin, Tarfon! Rabbi Akiwa sagte zu ihm: Du bist frei, denn jeder, der für die Öffentlichkeit bewährt ist, ist vom Bezahlen frei.
ובא מעשה לפני חכמים ביבנה והתירוה שאמר תודוס הרופא אין פרה וחזירה יוצאת מאלכסנדריא של מצרים אלא אם כן חותכין האם שלה כדי שלא תלד א"ר טרפון הלכה חמורך טרפון אמר לו רבי עקיבא פטור אתה שכל המומחה לרבים פטור מלשלם
Und wenn es so wäre, hätte er ihm sagen sollen: Du hast in einer Sache der Mischna geirrt, und wer in einer Sache der Mischna irrt, [dessen Urteil] wird zurückgenommen!
ואי איתא לימא ליה טועה בדבר משנה אתה וטועה בדבר משנה חוזר
Er sagte ihm eines und noch etwas: Eines: Du hast in einer Sache der Mischna geirrt, und wer in einer Sache der Mischna irrt, [dessen Urteil] wird zurückgenommen. Und noch etwas: Selbst wenn du in der Abwägung geirrt hättest, bist du für die Öffentlichkeit bewährt, und jeder, der für die Öffentlichkeit bewährt ist, ist vom Bezahlen frei.
חדא ועוד קאמר חדא דטועה בדבר משנה אתה וטועה בדבר משנה חוזר ועוד אי נמי בשיקול הדעת טעית מומחה לרבים אתה וכל המומחה לרבים פטור מלשלם
Raw Nachman bar Jizchak sagte zu Rawa: Was hält Raw Hamnuna Raw Scheschet von der Kuh entgegen? Die Kuh hat er doch den Hunden zu fressen gegeben, und sie ist nicht mehr da, um zurückgegeben zu werden!
אמר רב נחמן בר יצחק לרבא מאי קא מותיב רב המנונא לרב ששת מפרה פרה הרי האכילה לכלבים וליתא דתהדר
So meinte er es zu ihm: Gut, wenn du sagst, hat er in einer Sache der Mischna geirrt, wird es nicht zurückgenommen, sodass das Urteil bestehen bleibt – darum fürchtete sich Rabbi Tarfon, und er [Rabbi Akiwa] sagte zu ihm: Du bist vom Gericht bewährt, und du bist vom Bezahlen frei. Wenn du aber sagst, hat er in einer Sache der Mischna geirrt, wird es zurückgenommen, hätte er ihm sagen sollen: Da dein Urteil, wäre die Kuh [noch] da, kein Urteil wäre und du nichts getan hättest, hast du auch jetzt nichts getan.
הכי קאמר ליה אי אמרת בשלמא טעה בדבר משנה אינו חוזר אלמא קם דינא היינו דקא מפחיד ר"ט וקאמר ליה איהו מומחה לב"ד אתה ואתה פטור מלשלם אלא אי אמרת טעה בדבר משנה חוזר לימא ליה כיון דאילו הואי פרה דינך לאו דינא ולא כלום עבדת השתא נמי לא כלום עבדת
Raw Chisda sagte: Hier, wo er mit der Hand genommen und gegeben hat; dort, wo er nicht mit der Hand genommen und gegeben hat.
רב חסדא אמר כאן שנטל ונתן ביד כאן שלא נטל ונתן ביד
Gut, „er hat den Schuldlosen verurteilt“ – etwa, dass er mit der Hand genommen und gegeben hat. Aber „er hat den Schuldigen freigesprochen“ – wie findest du das? Indem er zu ihm sagte: Du bist frei. Aber er hat doch nicht mit der Hand genommen und gegeben! – Da er sagte: Du bist frei, gleicht es dem, dass er mit der Hand genommen und gegeben hat.
בשלמא חייב את הזכאי כגון שנטל ונתן ביד אלא זיכה את החייב היכי משכחת לה דאמר ליה פטור אתה והא לא נטל ונתן ביד כיון דאמר פטור אתה כמו שנטל ונתן ביד דמי
Aber die Mischna, die lehrt: In Geldsachen nimmt man [das Urteil] zurück, sowohl zur Entlastung als auch zur Belastung – gut, zur Entlastung findest du es, indem er zu ihm zuerst sagte: Du bist schuldig, und nicht mit der Hand genommen und gegeben hat. Aber zur Belastung – wie findest du das? Indem er zu ihm sagte: Du bist frei. Du hast doch gesagt: Da er sagte: Du bist frei, gleicht es dem, dass er mit der Hand genommen und gegeben hat!
אלא מתניתין דקתני דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין לחובה בשלמא לזכות משכחת לה דא"ל מעיקרא חייב אתה ולא נטל ולא נתן ביד אלא לחובה היכי משכחת לה דאמר ליה פטור אתה והאמרת כיון דא"ל פטור אתה כמו שנטל ונתן ביד דמי
Er lehrt eine einzige [Sache]: In Geldsachen nimmt man [das Urteil] zur Entlastung zurück, die [zugleich] eine Belastung ist; entsprechend bei Kapitalsachen: Man nimmt es zur Entlastung zurück
חדא קתני דיני ממונות מחזירין לזכות שהיא חובה דכוותה גבי נפשות מחזירין לזכות
Original: Sanhedrin 33a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.