und ein Kohen kam und blickte hinein, um zu erfahren, ob es männlich oder weiblich war. Und der Fall kam vor die Weisen, und sie erklärten ihn für rein, weil Wiesel und Marder dort häufig sind.
ובא כהן והציץ בו לידע אם זכר הוא אם נקבה היא ובא מעשה לפני חכמים וטיהרוהו מפני שחולדה וברדלס מצויין שם
Hier hat sie doch gewiss [eine Fehlgeburt] geworfen, und es ist zweifelhaft, ob man sie in jener Stunde fortgeschleppt oder nicht fortgeschleppt hat, und es kommt ein Zweifel und hebt eine Gewissheit auf! – Sage nicht, dass sie eine Fehlgeburt in eine Grube warf, sondern sage, dass sie etwas wie eine Fehlgeburt in eine Grube abgehen ließ; und es ist Zweifel gegenüber Zweifel.
והא הכא דודאי הטילה וספק גררוהו וספק לא גררוהו ההיא שעתא וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי לא תימא שהטילה נפל לבור אלא אימא שהפילה כמין נפל לבור והוי ספק וספק
Es heißt doch: um zu erfahren, ob es männlich oder weiblich war! – So meint er es: um zu erfahren, ob sie [nur] Wind abgehen ließ oder eine Fehlgeburt abgehen ließ; und wenn du sagen willst, sie ließ eine Fehlgeburt abgehen – um zu erfahren, ob es männlich oder weiblich war.
והא לידע אם זכר הוא אם נקבה היא קתני הכי קאמר לידע אם רוח הפילה אם נפל הפילה ואם תמצא לומר נפל הפילה לידע אם זכר הוא ואם נקבה היא
Und wenn du willst, sage: Dort ist es Gewissheit gegenüber Gewissheit; da Wiesel und Marder dort häufig sind, haben sie sie gewiss in jener Stunde fortgeschleppt. Mögen sie auch etwas übrig lassen – fortgeschleppt haben sie sie jedenfalls gewiss in jener Stunde. (Eine andere Fassung: Wenn wir auch nicht sagen, dass sie sie gewiss gefressen haben, so sagen wir doch, dass sie sie gewiss in ihre Löcher geschleppt haben.)
Und sagen wir: Man befürchtet nicht, dass ein Wiesel [es] geschleppt hat? Es heißt doch im Schlusssatz: Was er übrig lässt, soll er versteckt verwahren, damit es danach keiner [weiteren] Durchsuchung bedarf!
ומי אמרינן אין חוששין שמא גררה חולדה והא קתני סיפא מה שמשייר יניחנו בצנעה שלא יהא צריך בדיקה אחריו
Abaje sagte: Das ist kein Widerspruch: Das eine am Vierzehnten, das andere am Dreizehnten. Am Dreizehnten, wenn in allen Häusern Brot vorhanden ist, versteckt es nichts; am Vierzehnten, wenn nicht in allen Häusern Brot vorhanden ist, versteckt es.
אמר אביי לא קשיא הא בארבעה עשר הא בשלשה עשר בשלשה עשר דשכיח ריפתא בכולהו בתי לא מצנעא בארבעה עשר דלא שכיחא ריפתא בכולהו בתי מצנעא
Rawa sagte: Ist das Wiesel denn eine Prophetin, dass es weiß, dass heute der Vierzehnte ist und man bis zum Abend nicht backen wird, und es [etwas] übrig lässt und versteckt? Vielmehr sagte Rawa: Was er übrig lässt, soll er versteckt verwahren, damit nicht ein Wiesel [es] vor unseren Augen nimmt und es danach einer [weiteren] Durchsuchung bedarf.
אמר רבא וכי חולדה נביאה היא דידעא דהאידנא ארביסר ולא אפי עד לאורתא ומשיירא ומטמרא אלא אמר רבא מה שמשייר יניחנו בצנעה שמא תטול חולדה בפנינו ויהא צריך בדיקה אחריו
Es wurde gelehrt gemäß Rawa: Wer nach der Durchsuchung Gesäuertes essen will, wie soll er verfahren? Was er übrig lässt, soll er versteckt verwahren, damit nicht ein Wiesel kommt und [es] vor unseren Augen nimmt und es danach einer [weiteren] Durchsuchung bedarf.
תניא כוותיה דרבא הרוצה לאכול חמץ אחר בדיקה כיצד יעשה מה שמשייר יניחנו בצנעה שלא תבוא חולדה ותיטול בפנינו ויהא צריך בדיקה אחריו
Neun Haufen Mazza und einer von Gesäuertem, und eine Maus kam und nahm [etwas], und wir wissen nicht, ob sie Mazza nahm oder Gesäuertes nahm – das ist [der Fall der] neun Läden. Hat [ein Stück] sich abgesondert, und eine Maus kam und nahm [es] – das ist der Schlusssatz.
תשע ציבורין של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן אי מצה שקל אי חמץ שקל היינו תשע חנויות פירש ואתא עכבר ושקל היינו סיפא
Denn wir haben gelernt: Neun Läden, die alle Fleisch von geschlachteten [Tieren] verkaufen, und einer verkauft Aasfleisch, und er hat von einem von ihnen gekauft und weiß nicht, von welchem er gekauft hat – im Zweifel ist es verboten.
דתנן תשע חנויות כולן מוכרין בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבלה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאיזה מהן לקח ספיקו אסור
Zwei Haufen, einer von Mazza und einer von Gesäuertem, und vor ihnen zwei Häuser, eines durchsucht und eines nicht durchsucht, und zwei Mäuse kamen, eine nahm Mazza und eine nahm Gesäuertes, und wir wissen nicht, welche in dieses und welche in jenes hineinging – das ist [der Fall der] zwei Körbe.
שני ציבורין אחד של מצה ואחד של חמץ ולפניהם שני בתים אחד בדוק ואחד שאינו בדוק ואתו שני עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ ולא ידעינן הי להאי עייל והי להאי עייל היינו שתי קופות
Denn wir haben gelernt: Zwei Körbe, einer mit Profanem und einer mit Hebe, und vor ihnen zwei Sea, eine von Profanem und eine von Hebe, und diese fielen in jene – sie sind erlaubt, denn ich sage: Das Profane fiel in das Profane, und die Hebe fiel in die Hebe.
דתנן שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שני סאין אחד של חולין ואחד של תרומה ונפלו אלו לתוך אלו מותרין שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה
Original: Pesachim 9b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.