Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Einwand 1Beweis 4Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Wer einen anderen mit sich auf seinen Anteil anmeldet – die Gruppenmitglieder dürfen ihm das Seine geben, und er isst von dem Seinen, und sie essen von dem Ihren.
מתני׳ הממנה עמו אחר בחלקו רשאין בני חבורה ליתן לו את שלו והוא אוכל משלו והן אוכלין משלהן:
GEMARA: Sie fragten: Gruppenmitglieder, von denen einer „schöne Hände“ hatte [d. h. viel aß] – wie ist es, dürfen sie zu ihm sagen: Nimm deinen Anteil und geh? Sagen wir: Er kann zu ihnen sagen: Ihr habt [mich] doch angenommen; oder können sie vielleicht zu ihm sagen: Als wir dich annahmen, [geschah es,] um das Opfer ordnungsgemäß zu vollenden; in der Annahme, dass du mehr isst als wir, haben wir dich nicht angenommen?
גמ׳ איבעיא להו בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות מהו שיאמרו לו טול חלקך וצא מי אמרינן מצי אמר להו הא קבילתון או דילמא מצו למימר ליה כי קבלינן לתיקוני זביחה אדעתא דאכלת טפי מינן לא קבלינך
Komm und höre: Wer andere mit sich auf seinen Anteil anmeldet – die [Gruppenmitglieder] dürfen ihm das Seine geben, und er isst das Seine, und sie essen das Ihre. Was ist der Grund? Doch wohl, weil es so ist, wie wenn einer von ihnen schöne Hände hat. Und wenn du meinst, bei schönen Händen kann er zu ihnen sagen: Ihr habt [mich] angenommen – soll dies doch wie schöne Hände sein!
ת"ש הממנה אחרים עמו על חלקו רשאין [בני חבורה] ליתן לו את שלו והוא אוכל את שלו והן אוכלין את שלהן מאי טעמא לאו משום דהוי ליה כידים של אחד מהן יפות ואי סלקא דעתך ידיו יפות מצי אמר להו קבילתון ניהוי האי כידיו יפות
Man sagt: Nein, Fremde sind anders; denn selbst wenn beide [zusammen nur] so viel wie einer der Gruppenmitglieder essen, können sie zu ihm sagen: Es ist uns nicht recht, einen fremden Menschen bei uns zu haben.
אמרי לא דעות שאני דא"נ תרוייהו כחד מבני חבורה הוא דאכלי מצי אמרי לי' דלא ניחא לן אינש נוכרא גבן
Komm und höre: Der Diener, der eine Olivengröße Fleisch neben dem Ofen gegessen hat – wenn er klug ist, füllt er seinen Bauch davon; wollen die Gruppenmitglieder ihm einen Gefallen tun, kommen sie, setzen sich neben ihn und essen – Worte des Rabbi Jehuda. Wollen sie – ja, wollen sie nicht – nein. Warum denn? Soll er doch zu ihnen sagen: Ihr habt [mich] angenommen!
ת"ש השמש שאכל כזית בשר בצד התנור אם היה פקח ממלא כריסו ממנו אם רצו בני חבורה לעשות טובה עמו באין ויושבין בצדו ואוכלין דברי רבי יהודה רצו אין לא רצו לא ואמאי נימא להו הא קבילתון
Dort ist es anders, denn sie sagen zu ihm: Als wir dich annahmen, [geschah es] in der Annahme, dass du dich vor uns bemühst; dass wir uns für dich bemühen – dafür haben wir dich nicht angenommen.
שאני התם דאמרי ליה כי קבלינך אדעתא דנטרחך קמן למטרח לן לדידך לא קבלינך
Komm und höre: Gruppenmitglieder, von denen einer schöne Hände hatte, dürfen sagen: Nimm deinen Anteil und geh. Und nicht nur das, sondern sogar fünf, die eine gemeinsame Mahlzeit (sibbolet) veranstaltet haben, dürfen zu ihm sagen: Nimm deinen Anteil und geh. Entnimm daraus.
ת"ש בני חבורה שהיה ידיו של אחד מהן יפות רשאין לומר טול חלקך וצא ולא עוד אלא אפילו חמשה ועשו סיבולת רשאין לומר לו טול חלקך וצא שמע מינה
Was heißt „und nicht nur das“? Er meint: „Es ist nicht nötig zu sagen“. Es ist nicht nötig zu sagen beim Pessachopfer, wo sie zu ihm sagen können: Als wir dich annahmen, [geschah es,] um das Opfer ordnungsgemäß zu vollenden; vielmehr dürfen sie sogar bei einer gemeinsamen Mahlzeit, die bloß Geselligkeit ist, zu ihm sagen: Nimm deinen Anteil und geh.
מאי ולא עוד לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא פסח דמצי אמרי ליה כי קבלינך לתקוני זביחה אלא אפילו סיבולת נמי דצוותא בעלמא הוא רשאין לומר לו טול חלקך וצא
Manche sagen: Das haben wir nicht gefragt, sondern so haben wir gefragt: Dürfen Gruppenmitglieder sich aufteilen, oder dürfen sie sich nicht aufteilen?
איכא דאמרי הא לא איבעיא לן אלא הכי הוא דאיבעיא לן בני חבורה רשאין לחלק או אינן רשאין לחלק
Komm und höre: Gruppenmitglieder, von denen einer schöne Hände hatte, dürfen zu ihm sagen: Nimm deinen Anteil und geh. Bei schönen Händen ja, ohne schöne Hände nicht. Entnimm daraus.
ת"ש בני חבורה שהיו ידיו של אחד מהן יפות רשאין לומר לו טול חלקך וצא ידיו יפות אין אין ידיו יפות לא שמע מינה
Raw Papa und Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua, legten ihr Brot zusammen. Während Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua, eines aß, aß Raw Papa vier. Er sagte zu ihm: Teile mit mir! Er sagte zu ihm: Ihr habt [mich] angenommen.
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע עריבו ריפתא בהדי הדדי אדאכיל רב הונא בריה דרב יהושע חדא אכיל רב פפא ארבע א"ל פלג לי אמר ליה קבילתון
Er hielt ihm all diese Einwände entgegen, und er löste sie, wie wir sie gelöst haben. Er hielt ihm [die Lehre von den] Gruppenmitgliedern entgegen; er sagte zu ihm: Dort [ist es so], weil sie zu ihm sagen: Als wir dich annahmen, [geschah es,] um das Opfer ordnungsgemäß zu vollenden. Er hielt ihm [die Lehre von der] gemeinsamen Mahlzeit entgegen; da teilte er mit ihm.
איתיביה כל הני תיובתא ושני כדשנינן איתיביה בני חבורה א"ל התם דאמרי לי' כי קבלינך לתיקוני זביחה איתיביה סיבולת פלג ליה
Er ging und legte [sein Brot] mit Rabina zusammen. Während Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua, eines aß, aß Rabina acht. Er sagte: Lieber hundert Papas und nicht ein Rabina!
אזל עריב בהדי רבינא אדאכיל רב הונא בריה דרב יהושע חדא אכיל רבינא תמניא אמר מאה פפי ולא חדא רבינא
Unsere Meister lehrten: Wer andere mit sich auf sein Pessachopfer und auf sein Festopfer anmeldet – das Geld in seiner Hand ist profan. Und wer sein Brandopfer und seine Friedensopfer verkauft, hat gar nichts getan, und das Geld, wie viel es auch sei, fällt den freiwilligen Gaben zu.
ת"ר הממנה אחרי' עמו על פסחו ועל חגיגתו מעות שבידו חולין והמוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום ומעות כל שהן יפלו לנדבה
Da er aber gar nichts getan hat – warum fällt das Geld den freiwilligen Gaben zu? Rawa sagte: Es ist eine Strafe. Und was heißt „wie viel es auch sei“? Obwohl es nur vier wert war und man ihm fünf gab, haben die Rabbanan ihn auch mit diesem Überschuss bestraft.
וכי מאחר דלא עשה ולא כלום מעות אמאי יפלו לנדבה אמר רבא קנסא ומאי כל שהן אע"ג דלא הוו שוו אלא ארבעה ויהבו ליה חמשה אפילו בההיא יתירא נמי קנסוהו רבנן
Ulla – manche sagen: Rabbi Oschaja – sagte: Kennen etwa die babylonischen Gefährten den Grund dieser Sache? Dieser hat ein Lamm für sein Pessachopfer abgesondert, und jener hat Geld für sein Pessachopfer abgesondert – wie kann Heiligkeit auf Heiligkeit übergehen? Denn er lehrt doch: Das Geld in seiner Hand ist profan.
אמר עולא ואיתימא ר' אושעיא אפשר ידעי חברין בבלאי טעמא דהאי מלתא זה הפריש טלה לפסחו וזה הפריש מעות לפסחו היאך הקדש חל על הקדש דקתני מעות שבידו חולין
Original: Pesachim 89b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.