So soll er es doch in der sechsten annullieren! – Da auf ihm ein rabbinisches Verbot liegt, gleicht es einem [Verbot] der Tora; es steht nicht in seinem Bereich, und er kann es nicht annullieren.
Denn Raw Giddel sagte im Namen Rabbi Chija bar Josefs im Namen Raws: Wer von der sechsten Stunde an [eine Frau mit Gesäuertem] antraut, selbst mit Weizen aus Kordyene, bei dem befürchtet man keine Antrauung.
דאמר רב גידל אמר ר' חייא בר יוסף אמר רב המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא אין חוששין לקידושין
Und nach [Eintritt] des Verbots kann er es nicht annullieren? Es wurde doch gelehrt: Saß er im Lehrhaus und erinnerte sich, dass Gesäuertes in seinem Haus ist, so annulliert er es in seinem Herzen, sei es am Schabbat, sei es am Feiertag. Gut beim Schabbat – das findet sich, etwa wenn der Vierzehnte auf einen Schabbat fällt; doch der Feiertag ist [ja] nach [Eintritt] des Verbots!
ולבתר איסורא לא מצי מבטיל ליה והא תניא היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש חמץ בתוך ביתו מבטלו בלבו אחד שבת ואחד יום טוב בשלמא שבת משכחת לה כגון שחל ארבעה עשר להיות בשבת אלא יום טוב בתר איסורא הוא
Raw Acha bar Jaakow sagte: Hier handelt es sich um einen Schüler, der vor seinem Lehrer sitzt und sich erinnert, dass ein gekneteter Teig in seinem Haus ist, und er fürchtet, dass er säuern könnte; er kommt [dem] zuvor und annulliert ihn, bevor er säuert.
אמר רב אחא בר יעקב הכא בתלמיד יושב לפני רבו עסקינן ונזכר שיש עיסה מגולגלת בתוך ביתו ומתיירא שמא תחמיץ קדים ומבטיל ליה מיקמי דתחמיץ
Rabba bar Raw Huna sagte im Namen Raws: Brot, das verschimmelt ist – sobald die Mazza überwiegt, ist es erlaubt. Wie ist der Fall? Wollte man sagen, dass man von ihm weiß, dass es Gesäuertes ist – was macht es aus, wenn die Mazza überwiegt?
אמר רבה בר רב הונא אמר רב הפת שעיפשה כיון שרבתה מצה מותרת היכי דמי אילימא דידע בה דחמץ היא כי רבתה מצה מאי הוי
Vielmehr, wenn wir nicht wissen, ob es Gesäuertes oder Mazza ist – warum gerade, wenn die Mazza überwiegt? Selbst wenn die Mazza nicht überwiegt, sollte man sich doch nach dem Letzten richten!
אלא דלא ידעינן בה אי חמץ הוא אי מצה הוא מאי איריא כי רבתה מצה אפילו כי לא רבתה מצה נמי ניזיל בתר בתרא
Und Raw Schemaja bar Seira sagte: Was ist der Grund? Weil die Märkte Jerusalems jeden Tag gefegt werden. Demnach sagen wir: Das Frühere ist fort, und dieses ist anderes. So wollen wir auch hier sagen: Das Frühere ist fort, und dieses ist von heute!
ואמר רב שמעיה בר זירא מאי טעמא הואיל ושוקי ירושלים עשויין להתכבד בכל יום אלמא אמרי' קמאי קמאי אזלי ליה והני אחריני נינהו הכא נמי נימא קמא קמא אזיל והאי דהאידנא הוא
Hier ist es anders, denn seine Verschimmelung beweist es. – Wenn seine Verschimmelung es beweist, was macht es aus, wenn die Mazza überwiegt? Rabba sagte: Sage nicht „dass die Mazza überwiegt“, sondern sage: dass viele Tage der Mazza darüber vergangen sind.
שאני הכא דעיפושה מוכיח עילויה אי עיפושה מוכיח עילויה כי רבתה מצה מאי הוי אמר רבה לא תימא שרבתה מצה אלא אימא שרבו ימי מצה עילויה
Wenn dem so ist, ist es selbstverständlich! – Es ist nötig, wenn seine Verschimmelung stark ist; man könnte meinen: Da seine Verschimmelung stark ist, ist offenkundig, dass es gewiss echtes Gesäuertes ist; so lehrt er uns:
אי הכי פשיטא לא צריכא דעיפושה מרובה מהו דתימא כיון דעיפושה מרובה איגליא מילתא דודאי חמץ מעליא הוא קא משמע לן
Da viele Tage der Mazza darüber vergangen sind, sagen wir: An jedem einzelnen Tag hat man heißes Brot gebacken und darauf geworfen, und es ist stärker verschimmelt.
כיון שרבו ימי מצה עילויה אמרינן כל יומא ויומא נהמא חמימא אפה ושדא עילויה ועפשא טפי
Und richten wir uns nach dem Letzten? Es wurde doch gelehrt: Rabbi Jose bar Jehuda sagt: Eine Kiste, in der man profanes Geld und Zehntgeld verwendet hat – wenn mehrheitlich Profanes, ist es Profanes; wenn mehrheitlich Zehnt, ist es Zehnt. Warum? Man sollte sich doch nach dem Letzten richten!
ומי אזלינן בתר בתרא והא תניא ר' יוסי בר יהודה אומר תיבה שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר אם רוב חולין חולין אם רוב מעשר מעשר ואמאי ליזיל בתר בתרא
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Hier handelt es sich um einen Fall, in dem man darin profanes Geld und Zehntgeld verwendet hat und nicht weiß, welches davon zuletzt [darin war]. Raw Sewid sagte: Etwa wenn man sie darin haufenweise verwendet hat. Raw Papa sagte: Etwa wenn es in einer Vertiefung gefunden wurde.
אמר רב נחמן בר יצחק הכא במאי עסקינן כגון שנשתמשו בה מעות חולין ומעות מעשר ואין יודע איזה מהן בסוף רב זביד אמר כגון שנשתמשו בה ציבורין ציבורין רב פפא אמר כגון דאשתכח בגומא:
Raw Jehuda sagte: Wer durchsucht, muss einen Segensspruch sprechen. Was spricht er? Raw Pappi sagte im Namen Rawas: (Er sagt:) „lewaer [zu beseitigen] das Gesäuerte“. Raw Papa sagte im Namen Rawas: „al biur [über die Beseitigung] des Gesäuerten“. Bei „lewaer“ streitet niemand, dass es gewiss die Zukunft bedeutet;
אמר רב יהודה הבודק צריך שיברך מאי מברך רב פפי אמר משמיה דרבא (אומר) לבער חמץ רב פפא אמר משמיה דרבא על ביעור חמץ בלבער כולי עלמא לא פליגי דודאי להבא משמע
Original: Pesachim 7a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.