Wollen wir sagen, es sind drei Tannaim? – Nein, es sind zwei Tannaim; und der erste Tanna [der Baraita] des Rabbi Schimon ist Rabbi Jose, und der erste Tanna [der Baraita] des Rabbi Jose ist Rabbi Schimon. Und was [bedeutet] „auch“? [Es bezieht sich] auf das erste [Gemüse].
נימא תלתא תנאי הוו לא תרי תנאי הוו ותנא קמא דר' שמעון היינו ר' יוסי ותנא קמא דר' יוסי היינו ר' שמעון ומאי אף אקמייתא
Die Rabbanan lehrten: Ben Bohajin gab Pea vom Gemüse. Da kam sein Vater und fand die Armen, wie sie mit Gemüse beladen am Eingang des Gartens standen. Er sagte zu ihnen: Meine Söhne, werft es von euch, und ich gebe euch das Doppelte an verzehntetem [Gemüse]. Nicht weil mein Auge missgünstig ist, sondern weil die Weisen gesagt haben: Man gibt keine Pea vom Gemüse.
ת"ר בן בוהיין נתן פיאה לירק ובא אביו ומצאן לעניים שהיו טעונין ירק ועומדין על פתח הגינה אמר להם בני השליכו מעליכם ואני נותן לכם כפליים במעושר לא מפני שעיני צרה אלא מפני שאמרו חכמים אין נותנין פיאה לירק
Die Rabbanan lehrten: Ursprünglich legte man die Häute der Opfertiere in die Kammer von Bet ha-Parwa, und am Abend verteilte man sie an die Männer der [diensthabenden] Vaterhausabteilung; und die Gewalttätigen nahmen sie mit Gewalt. Da verordnete man, dass man sie von Vorabend des Schabbat zu Vorabend des Schabbat verteilen solle, wenn alle Dienstabteilungen kommen und sie gemeinsam nehmen.
ת"ר בראשונה היו מניחין עורות קדשים בלשכת בית הפרוה לערב היו מחלקין אותן לאנשי בית אב והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע התקינו שיהיו מחלקין אותן מערב שבת לע"ש דאתיין כולהו משמרות ושקלן בהדדי
Man sagte: Es vergingen nur wenige Tage, bis man das ganze Tempelgebäude mit Goldplatten überzogen hatte, die eine Elle auf eine Elle [maßen und] so dick wie ein Golddenar [waren]. Und zum Wallfahrtsfest faltete man sie zusammen und legte sie oben auf die Stufe am Tempelberg, damit die Wallfahrer sähen, dass ihre Arbeit schön ist und keinen Makel hat.
אמרו לא היו ימים מועטים עד שחיפו את ההיכל כולו בטבלאות של זהב שהן אמה על אמה כעובי דינר זהב ולרגל היו מקפלין אותן ומניחין אותן על גב מעלה בהר הבית כדי שיהו עולי רגלים רואין שמלאכתם נאה ואין בה דלם
Es wurde gelehrt: Abba Schaul sagt: In Jericho waren Balken von Maulbeerfeigenbäumen, und die Gewalttätigen nahmen sie mit Gewalt. Da standen die Eigentümer auf und weihten sie dem Himmel.
תנא אבא שאול אומר קורות של שקמה היו ביריחו והיו בעלי זרועות נוטלין אותן בזרוע עמדו בעלים והקדישום לשמים
Über sie und ihresgleichen sagte Abba Schaul ben Batnit im Namen des Abba Josef ben Chanin: Wehe mir wegen des Hauses Boëthos, wehe mir wegen ihrer Knüppel! Wehe mir wegen des Hauses Chanin, wehe mir wegen ihres Geflüsters! Wehe mir wegen des Hauses Katros, wehe mir wegen ihrer Schreibfeder! Wehe mir wegen des Hauses Jischmael ben Piachi, wehe mir wegen ihrer Faust! Denn sie sind Hohepriester, und ihre Söhne sind Schatzmeister, und ihre Schwiegersöhne sind Tempelverwalter, und ihre Knechte schlagen das Volk mit Stöcken.
עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן שהם כהנים גדולים ובניהן גיזברין וחתניהם אמרכלין ועבדיהן חובטין את העם במקלות
Die Rabbanan lehrten: Vier Schreie schrie der Tempelhof. Der erste: Geht hinaus von hier, ihr Söhne Elis, die ihr das Heiligtum des Ewigen verunreinigt habt! Und noch schrie er: Geh hinaus von hier, Issachar, Mann aus Kefar Barkai, der sich selbst ehrt und die Heiligtümer des Himmels entweiht! – denn er wickelte seine Hände in Seide und verrichtete [so] den Dienst.
תנו רבנן ארבע צווחות צוחה עזרה ראשונה צאו מכאן בני עלי שטימאו היכל ה' ועוד צווחה צא מיכן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים דהוה כריך ידיה בשיראי ועביד עבודה
Und noch schrie der Tempelhof: „Erhebt, ihr Tore, eure Häupter“ (Ps 24,7), und es trete ein Jischmael ben Piachi, der Schüler des Pinchas, und versehe das Hohepriesteramt! Und noch schrie der Tempelhof: „Erhebt, ihr Tore, eure Häupter“, und es trete ein Jochanan ben Narbai, der Schüler des Pankai, und fülle seinen Bauch mit den Heiligtümern des Himmels!
ועוד צווחה העזרה שאו שערים ראשיכם ויכנס ישמעאל בן פיאכי תלמידו של פנחס וישמש בכהונה גדולה ועוד צווחה העזרה שאו שערים ראשיכם ויכנס יוחנן בן נרבאי תלמידו של פנקאי וימלא כריסו מקדשי שמים
Man sagte über ihn, über Jochanan ben Narbai, dass er dreihundert Kälber aß, dreihundert Krüge Wein trank und vierzig Sea Tauben zum Nachtisch aß. Man sagte: Alle Tage des Jochanan ben Narbai fand sich im Heiligtum kein Übriggebliebenes. Was wurde aus Issachar, dem Mann aus Kefar Barkai? Man sagt: Der König und die Königin saßen [beisammen]. Der König sagte: Ein Böckchen ist schön; und die Königin sagte: Ein Lamm ist schön. Sie sagten: Wer soll es entscheiden? Der Hohepriester, der jeden Tag Opfer darbringt. Er kam.
אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל ג' מאות עגלים ושותה ג' מאות גרבי יין ואוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה אמרו כל ימיו של יוחנן בן נרבאי לא נמצא נותר במקדש מאי סלקא ביה ביששכר איש כפר ברקאי אמרי מלכא ומלכתא הוו יתבי מלכא אמר גדיא יאי ומלכתא אמרה אימרא יאי אמרו מאן מוכח כהן גדול דקא מסיק קרבנות כל יומא אתא איהו
Original: Pesachim 57a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.