Von wem hast du gehört, dass er „man wehrte“ und „man wehrte nicht“ sagt? Von Rabbi Jehuda; und [dort] lehrt er: Sie ernteten mit dem Willen der Weisen! – Und nach deiner Auffassung sind es [dann] vier! Vielmehr streiche hier das Ernten.
מאן שמעת ליה דאמר מיחו ולא מיחו רבי יהודה וקתני קוצרין ברצון חכמים וליטעמיך הני ארבעה הוה אלא סמי מיכן קצירה:
Und sie erlaubten Zweigsprosse von Geweihtem, von Johannisbrotbaum und von Maulbeerfeigenbaum. Sie sagten: Unsere Väter haben nur die Balken geweiht, so wollen wir die Zweigsprosse von Geweihtem, von Johannisbrotbaum und von Maulbeerfeigenbaum erlauben. Und wir sprechen von dem Nachwuchs, der danach hinzukommt, und sie sind der Ansicht dessen, der sagt: Es gibt keine Veruntreuung bei Nachwuchs. Die Rabbanan aber meinen: Mag es auch keine Veruntreuung geben, ein Verbot gibt es jedenfalls.
ומתירין גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה אמרו אבותינו לא הקדישו אלא קורות ואנו נתיר גמזיות של הקדש של חרוב ושל שקמה ובגידולין הבאין לאחר מכאן עסקינן וסברי לה כמ"ד אין מעילה בגידולין ורבנן סברי נהי דמעילה ליכא איסורא מיהא איכא:
Sie brachen Lücken. Ulla sagte, Rabbi Schimon ben Lakisch habe gesagt: Der Streit [betrifft Früchte] von Palmen; denn die Rabbanan meinen: Wir verordnen [ein Verbot], damit er nicht hinaufsteigt und pflückt; und die Leute von Jericho meinen: Wir verordnen nicht, damit er nicht hinaufsteigt und pflückt. Aber bei [Früchten von Bäumen] zwischen den Felsklüften ist es nach aller Ansicht erlaubt.
ופורצין פרצות: אמר עולא א"ר שמעון בן לקיש מחלוקת בשל מכבדות דרבנן סברי גזרינן שמא יעלה ויתלוש ואנשי יריחו סברי לא גזרינן שמא יעלה ויתלוש אבל בשל בין הכיפין דברי הכל מותר
Rawa sagte zu ihm: Die sind doch Mukze! Und wolltest du sagen: Da sie für die Raben geeignet sind – jetzt ist [etwas], das für den Menschen bereitet ist, nicht für die Hunde bereitet, wie wir gelernt haben: Rabbi Jehuda sagt: War es vor dem Vorabend des Schabbat kein Aas, so ist es verboten, weil es nicht zum Bereiteten gehört; und [etwas], das für die Raben bereitet ist, soll für den Menschen bereitet sein?
א"ל רבא והא מוקצות נינהו וכי תימא הואיל דחזי לעורבין השתא מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דתנן ר' יהודה אומר אם לא היתה נבילה מע"ש אסורה לפי שאינה מן המוכן מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם
Er sagte zu ihm: Ja. [Etwas], das für den Menschen bereitet ist, ist nicht für die Hunde bereitet, denn jedes Ding, das für den Menschen geeignet ist, sondert er nicht in seinem Sinn [für die Hunde] aus; [etwas], das für die Raben bereitet ist, ist für den Menschen bereitet, [denn] auf jedes Ding, das für den Menschen geeignet ist, ist sein Sinn gerichtet.
א"ל אין מוכן לאדם לא הוי מוכן לכלבים דכל מידי דחזי לאיניש לא מקצה ליה מדעתיה מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם כל מידי דחזי לאיניש דעתיה עלויה
Als Rawin kam, sagte er, Rabbi Schimon ben Lakisch habe gesagt: Der Streit [betrifft Früchte] zwischen den Felsklüften; denn die Rabbanan meinen: [Etwas], das für die Raben bereitet ist, ist nicht für den Menschen bereitet; und die Leute von Jericho meinen: [Etwas], das für die Raben bereitet ist, ist für den Menschen bereitet. Aber bei [Früchten] von Palmen ist es nach aller Ansicht verboten; wir verordnen [es], damit er nicht hinaufsteigt und pflückt.
כי אתא רבין א"ר שמעון בן לקיש מחלוקת בשל בין כיפין דרבנן סברי מוכן לעורבים לא הוי מוכן לאדם ואנשי יריחו סברי מוכן לעורבים הוי מוכן לאדם אבל בשל מכבדות דברי הכל אסור גזרינן שמא יעלה ויתלוש:
Und sie gaben Pea vom Gemüse. Halten denn die Leute von Jericho nicht das, was wir gelernt haben: Eine Regel sagten sie bei der Pea: Alles, was Speise ist, bewacht wird, sein Wachstum aus der Erde hat, auf einmal geerntet wird und das man zur Aufbewahrung einbringt, ist zur Pea verpflichtet.
ונותנין פיאה לירק: ולית להו לאנשי יריחו הא דתנן כלל אמרו בפיאה כל שהוא אוכל ונשמר וגידולו מן הארץ ולקיטתו כאחת ומכניסו לקיום חייב בפיאה
„Alles, was Speise ist“ – ausgenommen die Nachwüchse von Waid und Krapp; „bewacht wird“ – ausgenommen Herrenloses; „sein Wachstum aus der Erde hat“ – ausgenommen Trüffeln und Pilze; „auf einmal geerntet wird“ – ausgenommen Feigen; „das man zur Aufbewahrung einbringt“ – ausgenommen Gemüse.
כל שהוא אוכל פרט לספיחי סטיס וקוצה ונשמר פרט להפקר וגידולו מן הארץ פרט לכמהין ופטריות ולקיטתן כאחת פרט לתאנים ומכניסו לקיום פרט לירק
Rabbi Jehuda sagte, Raw habe gesagt: Hier sprechen wir von Rübenköpfen, und sie streiten über das Einbringen zur Aufbewahrung durch etwas anderes. Der eine Meister meint: Das Einbringen zur Aufbewahrung durch etwas anderes heißt Aufbewahrung, und der andere Meister meint: Es heißt nicht Aufbewahrung.
א"ר יהודה אמר רב הכא בראשי לפתות עסקינן ומכניסו לקיום ע"י דבר אחר קמיפלגי מר סבר מכניסו לקיום ע"י דבר אחר שמיה קיום ומר סבר לא שמיה קיום:
Die Rabbanan lehrten: Ursprünglich gab man Pea von Rüben und von Kohl. Rabbi Jose sagt: Auch von Kaploth. Und es wurde in einer anderen [Baraita] gelehrt: Man gab Pea von Rüben und von Kaploth. Rabbi Schimon sagt: Auch von Kohl.
ת"ר בראשונה היו נותנין פיאה ללפת ולכרוב ר' יוסי אומר אף לקפלוט ותני' אידך היו נותנין פיאה ללפת ולקפלוט ר"ש אומר אף לכרוב
Original: Pesachim 56b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.