Aufbau der Debatte:Mischna 2Frage 2Beweis 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
[Eine Arbeit, die man begonnen hat,] vollendet man am Vierzehnten. Wann? Wenn man vor dem Vierzehnten mit ihr begonnen hat; hat man aber nicht vor dem Vierzehnten mit ihr begonnen, so beginne man am Vierzehnten nicht mit ihr, auch nicht [mit] einem kleinen Halsschmuck, auch nicht [mit] einem kleinen Haarnetz. [Ist sie] für den Bedarf des Festes – ja; [ist sie] nicht für den Bedarf des Festes – nein. Dasselbe gilt, dass man auch [eine Arbeit], die nicht für den Bedarf [des Festes ist], vollenden darf, und dies lehrt er uns: dass man selbst [eine Arbeit] für den Bedarf des Festes [nur] vollenden darf – ja, beginnen – nein.
גומרה בארבעה עשר אימתי בזמן שהתחיל בה קודם ארבעה עשר אבל לא התחיל בה קודם ארבעה עשר לא יתחיל בה בארבעה עשר אפילו צילצול קטן אפילו שבכה קטנה לצורך המועד אין שלא לצורך המועד לא הוא הדין דאפילו שלא לצורך נמי גמרינן והא קמ"ל דאפי' לצורך המועד מיגמר אין אתחולי לא
Komm und höre: Rabbi Meir sagt: Jede Arbeit, die für den Bedarf des Festes ist, vollendet man am Vierzehnten, und die nicht für den Bedarf des Festes ist, ist verboten. Und man verrichtet Arbeit an den Vorabenden des Pessach bis Mittag an einem Ort, wo man es gewohnt ist. An einem Ort, wo man es gewohnt ist – ja; wo man es nicht gewohnt ist – nein. Und schließe daraus: Für den Bedarf des Festes – ja; nicht für den Bedarf des Festes – nein. Schließe es daraus.
ת"ש ר' מאיר אומר כל מלאכה שהיא לצורך המועד גומרה בארבעה עשר ושאינה לצורך המועד אסור ועושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות במקום שנהגו מקום שנהגו אין לא נהגו לא וש"מ לצורך המועד אין שלא לצורך המועד לא ש"מ:
Und die Weisen sagen: Drei Handwerke. Es wurde gelehrt: Die Schneider, denn ein Laie näht auf seine gewohnte Weise in den Halbfeiertagen; die Barbiere und die Wäscher, denn wer aus einem Land jenseits des Meeres kommt und wer aus dem Gefängnis kommt, lässt sich in den Halbfeiertagen die Haare schneiden und wäscht [seine Kleider]. Rabbi Jose, Sohn des Rabbi Jehuda, sagt: Auch die Schuster, denn die Wallfahrer richten ihre Schuhe in den Halbfeiertagen her.
וחכמים אומרים שלש אומניות: תנא החייטין שכן הדיוט תופר כדרכו בחולו של מועד הספרין והכובסין שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורין מספרין ומכבסין בחולו של מועד רבי יוסי ברבי יהודה אומר אף הרצענין שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחולו של מועד
Worin streiten sie? Der eine Meister meint: Man lernt den Beginn einer Arbeit vom Ende einer Arbeit, und der andere Meister meint: Man lernt den Beginn einer Arbeit nicht vom Ende einer Arbeit.
במאי קמיפלגי מר סבר למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה ומר סבר אין למידין תחילת מלאכה מסוף מלאכה:
MISCHNA: Man setzt am Vierzehnten Hühnern Brutnester auf, und eine Henne, die entflohen ist, bringt man an ihren Platz zurück, und ist sie gestorben, setzt man eine andere an ihre Stelle. Man kehrt [den Mist] unter den Füßen des Viehs am Vierzehnten weg, und am Halbfeiertag räumt man ihn zur Seite. Man bringt Geräte zum Handwerker und holt sie von ihm, obwohl sie nicht für den Bedarf des Festes sind.
מתני׳ מושיבין שובכין לתרנגולים בי"ד ותרנגולת שברחה מחזירין אותה למקומה ואם מתה מושיבין אחרת תחתיה גורפין מתחת רגלי בהמה בי"ד ובמועד מסלקין לצדדין מוליכין כלים ומביאין מבית האומן אע"פ שאינם לצורך המועד:
GEMARA: Jetzt, wo man [die Henne neu] aufsetzen darf, muss man [es vom] Zurückbringen noch sagen? Abaje sagte: Der Schlussteil kommt auf den Halbfeiertag zu sprechen.
גמ׳ השתא אותובי מותבינן אהדורי מיבעיא אמר אביי סיפא אתאן לחולו של מועד
Raw Huna sagte: Man lehrte dies nur innerhalb von drei [Tagen] nach ihrer Flucht, da die Wärme [zum Brüten] noch nicht von ihr gewichen ist, und nach drei [Tagen] ihres Sitzens, da ihr die Eier [sonst] völlig verderben. Aber nach drei [Tagen] seit ihrer Flucht, wenn die Wärme von ihr gewichen ist, und innerhalb von drei [Tagen] ihres Sitzens, wenn die Eier noch nicht völlig verderben, bringen wir sie nicht zurück. Rabbi Ami sagte: Selbst innerhalb von drei [Tagen] ihres Sitzens bringen wir sie zurück.
אמר רב הונא לא שנו אלא תוך שלשה למרדה דאכתי לא פרח צימרא מינה ואחר שלשה לישיבתה דפסדא לה ביעי לגמרי אבל לאחר שלשה למרדה דפרח לה צימרא מינה ותוך שלשה לישיבתה דאכתי לא פסידי ביעי לגמרי לא מהדרינן רבי אמי אמר אפילו תוך שלשה לישיבתה מהדרינן
Worin streiten sie? Der eine Meister meint: Auf einen großen Verlust hat man Rücksicht genommen, auf einen geringen Verlust hat man keine Rücksicht genommen; und der andere Meister meint: Auch auf einen geringen Verlust hat man Rücksicht genommen.
במאי קמיפלגי מר סבר להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו ומר סבר להפסד מועט נמי חששו:
Man kehrt unter [den Füßen des Viehs] weg. Die Rabbanan lehrten: Den Mist im Hof räumt man zur Seite; den im Stall und den im Hof bringt man hinaus auf den Misthaufen.
גורפין מתחת: ת"ר הזבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה
Das ist in sich schwierig! Du sagtest: Den Mist im Hof räumt man zur Seite, und dann lehrt er: Den im Stall und den im Hof bringt man hinaus auf den Misthaufen! Abaje sagte: Das ist nicht schwierig: Hier [spricht er] vom Vierzehnten, dort vom Halbfeiertag. Rawa sagte: Dies wie jenes [spricht] vom Halbfeiertag, und so meint er es: Ist der Hof wie ein Stall geworden, so bringt man ihn hinaus auf den Misthaufen.
הא גופא קשיא אמרת זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין והדר תני שברפת ושבחצר מוציאין אותו לאשפה אמר אביי לא קשיא כאן בי"ד כאן בחולו של מועד רבא אמר הא והא בחולו של מועד והכי קאמר אם נעשה חצר כרפת מוציאין אותו לאשפה:
Man bringt Geräte zum Handwerker und holt sie von ihm. Raw Papa sagte: Rawa prüfte uns: Wir haben gelernt: Man bringt Geräte zum Handwerker und holt sie von ihm, obwohl sie nicht für den Bedarf des Festes sind. Und dem widersprechend [heißt es]: Man holt keine Geräte vom Handwerker; und wenn man fürchtet, sie könnten gestohlen werden, bringt man sie in einen anderen Hof.
מוליכין כלים ומביאין מבית האומן: א"ר פפא בדיק לן רבא תנן מוליכין ומביאין כלים מבית האומן אע"פ שאינן לצורך המועד ורמינהו אין מביאין כלים מבית האומן ואם חושש להן שמא יגנבו מפנן לחצר אחרת
Und wir antworteten: Das ist nicht schwierig: Hier [spricht er] vom Vierzehnten, dort vom Halbfeiertag. Und wenn du willst, sage ich: Dies wie jenes [spricht] vom Halbfeiertag, und es ist nicht schwierig: Hier, wenn er ihm vertraut, dort, wenn er ihm nicht vertraut.
ומשנינן לא קשיא כאן בארבעה עשר כאן בחולו של מועד ואיבעית אימא הא והא בחולו של מועד ולא קשיא כאן במאמינו כאן בשאינו מאמינו
Es wurde doch [in einer Baraita] gelehrt: Man holt Geräte vom Handwerker, wie etwa den Krug vom Töpfer und den Becher vom Glaser, aber nicht Wolle vom Färber und nicht Geräte vom Handwerker. Hat er aber nichts zu essen, so gibt er ihm seinen Lohn und lässt es bei ihm. Und wenn er ihm nicht vertraut, legt er sie in das ihm benachbarte Haus; und wenn er fürchtet, sie könnten gestohlen werden, bringt er sie heimlich in sein Haus.
והתניא מביאין כלים מבית האומן כגון הכד מבית הכדר והכוס מבית הזגג אבל לא צמר מבית הצבע ולא כלים מבית האומן ואם אין לו מה יאכל נותן לו שכרו ומניחו אצלו ואם אינו מאמינו מניחן בבית הסמוך לו ואם חושש שמא יגנבו מביאן בצינעה בתוך ביתו
Du hast [den Widerspruch beim] „Holen“ erklärt; [beim] „Bringen“ ist es [noch] schwierig, denn er lehrt: Man holt nicht, und umso mehr bringt man nicht! Vielmehr ist es klar, wie wir es ursprünglich beantwortet haben.
תרצת מביאין מוליכין קשיא דקתני אין מביאין וכ"ש דאין מוליכין אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא:
MISCHNA: Sechs Dinge taten die Leute von Jericho; bei dreien wehrte man ihnen, und bei dreien wehrte man ihnen nicht. Und dies sind die, bei denen man ihnen nicht wehrte: Sie pfropften Dattelpalmen den ganzen Tag [des Vierzehnten], sie fassten das Schma zusammen, und sie ernteten und häuften Garben vor dem Omer. Und dies sind die, bei denen man ihnen wehrte: Sie erlaubten [den Genuss von] Zweigsprossen von Geweihtem,
מתני׳ ששה דברים עשו אנשי יריחו על שלשה מיחו בידם ועל שלשה לא מיחו בידם ואלו הן שלא מיחו בידם מרכיבין דקלים כל היום וכורכין את שמע וקוצרין וגודשין לפני העומר ואלו שמיחו בידם מתירין גמזיות של הקדש
Original: Pesachim 55b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.